באולם ריק יחסית התקיים ביום ב' האחרון (22/06/15) דיון ענייני שערך כשעתיים בוועדת החוקה בנושא "טענות לאי תקינות מכרזים בשירות המדינה". בחודשים האחרונים התפרסמה בדה מרקר סדרת כתבות על הקושי של מתמודדים חיצוניים להתקבל לעבודה בשירות המדינה, כאשר התחושה היא שהעדיפות ניתנת לעובדים פנימיים, לעובדים המאיישים את התקן באופן זמני או לעובדים אשר המכרז "נתפר" עבורם.
בחודש דצמבר 11' קיבלה הממשלה החלטה להקמת ועדה בראשות נציב שירות המדינה ובהשתתפות מנכ"ל משרד רה"מ, מנכ"ל משרד האוצר, הממונה על התקציבים, הממונה על השכר והסכמי עבודה, היועץ המשפטי לממשלה ונציגי ציבור, לצורך גיבוש תכנית מפורטת לביצוע רפורמה בניהול ופיתוח ההון האנושי בשירות המדינה.
בפתח הדיון אמר נציב שירות המדינה משה דיין "לא באתי להתנצל, באתי להראות מהפיכה אדירה". הוא הטיל את האשם במצב המתמשך בחבלי הקליטה של הרפורמה ובמבצע "צוק איתן". לדבריו, הרפורמה החלה בחודש מאי 14' וביום אחד הם העלו פורטל לכלל יחידות הממשלה ויחידות הסמך – הדבר דרש גם השבתת המערכות, ונוצר "פקק". בנוסף לחבלי הקליטה, הייתה גם מלחמה, לכן עצרו מכרזים ונוצר "פקק" נוסף. נציב שירות המדינה התמקד במהלך הדיון בנושא מחשוב המערכת ובהנגשתה המקוונת של המועמדויות, כמו כן ציין, כי מתפרסמות באינטרנט כל המשרות כולל המכרזים הפנימיים והבין-משרדיים שלא פתוחים לקהל הרחב.
דיין הדגיש כי המהפיכה הגדולה היא בבחינות, שעברו מנציבות שירות המדינה והמשרדים למכוני המיון החיצוניים – כל משרה בשירות המדינה מועברת למטריצייה, שבאמצעותה נקבעים המבחנים לאיוש המשרה. היושבים בדיון לא התרשמו מהתשבחות שדיין חילק לעצמו ושאלו "מה הסיכויים של אדם שלא היה מ"מ, ושאין לו קשר עם אף אחד להתקבל לשירות המדינה – האם יש לו בכלל סיכוי? התחושה בציבור שמי לא קשור לאנשים הנכונים לא יכול לזכות במכרזים".
הועלו טענות של אי שקיפות, סרבול וחוסר יעילות – מערכת הגיוס, המיון וההשמה אינה מצליחה לעמוד במשימה שלה – להביא את ההון האנושי הטוב ביותר למערכת! הועלה גם הנושא של מכשול מובנה במינוי מנכ"ליות בשירות המדינה. הועלו עוד שאלות וטענות בנושא התייחסות למצב בו התגלה כי הליך המינוי אינו תקין, פירסום המשרות לא רק באינטרנט, מילוי שאלון מועמד – "סעיף גיל", כמו כן הבעייתיות במילוי פרטים במכוני המיון החיצוניים -גיל, גיל ההורים, עיסוקם וכו' "והמבחנים" במסגרת מכונים אלו.
נראה כי נציב שירות המדינה חש אי נוחות בכסאו.
אחד ממייסדי עמותת מעש אמר כי הם "מנסים לקדם שיטה שנקראת 'שיטת המאגרים' שבה אנחנו פונים לציבור, מבקשים ממנו להתגייס ואז מושכים מתוך המאגר מועמדים, כמו בנבחרת הדירקטורים של רשות החברות". היו בוועדה מי שגיחכו על כך שרשות החברות נכשלה בהקמת המאגר המדובר. נציב שירות המדינה התייחס לטענות: בנושא "מילוי מקום" אמר, כי יש להם מסמך מדיניות מאפריל 15' (המסמך לא הובא לוועדה), וכי התופעה תצומצם, "אף שבעיית מ"מ תהיה, צריך לצמצם אותה ולשלוט בה". הנתונים של שנת 15' הם לא גאוותינו, אבל אפשר לראות מגמת שיפור אדירה, אז "מי שרוצה לשפוט את הבניין במהלך שיפוץ ולהגיד שיש הרבה אבק – שיגיד". בהתייחסו לנושא "מכוני המיון החיצוניים" אמר, כי הנושא בבדיקה, לגביי "סעיף הגיל" אין חובה למלא – זה גם לצרכי מחקר שלהם. בנושא "הליך מינוי שאינו תקין" אמר, כי כל מקרה לגופו ותלוי בהחלטה משפטית.
בחרתי להשתתף כמשקיפה בדיון זה, היות וגם אני חוויתי את הקושי להתקבל לעבודה בשירות המדינה ועוד גרוע יותר שהגעתי לוועדה הבנתי כי אני "ניצבת בהצגה" – הבחורה שהמתינה לצידי אמרה, כי הגיעה רק שיאשרו אותה פורמלית. המפגש של מועמדים עם שירות המדינה הוא אחד המוקדים לבניית אמון ציבורי וכשהמערך הזה מתפקד לא מספיק טוב, נוצרת שחיקה בקשר שבין האזרח למגזר הציבורי.
עוד השתתפו: ההסתדרות הכללית החדשה, התאחדות הסטודנטים, נציבות שירות המדינה, הארץ, פורום קהלת למדיניות, עמותת מעש.
