ביום ב' האחרון (29/06/15) התכנסה ועדת העבודה והרווחה בכדי להמשיך ולדון בתיקון לחוק הביטוח הלאומי המכונה "חוק לבנת פורן". החוק, שעוסק בהסדרת "שכר הטרחה" של עורכי הדין וחברות הייצוג, מורה על הגבלת שכר הטרחה בכדי שמירב כספי הפיצויים בגין נכות או חוסר יכולת לעבוד יגיעו לזכאים עצמם, שלעיתים נשענים על כספים אלה בכדי להתקיים. כזכור, החוק עוכב בכנסת הקודמת ונטען כי זוהי תוצאה של פעולה מכוונת מצד חברות הייצוג. כעת, ועדת העבודה והרווחה התכנסה בכדי להמשיך בדיונים ולהצביע על "רציפות" הצעת החוק והמשך קידומה בכנסת ה-20.
הדיון התנהל בצורה רגועה יחסית לכל אורכו, כאשר היו"ר ח"כ אלי אלאלוף מאפשר לנציגי הביטוח הלאומי, חברות הייצוג, עורכי הדין ונציגי הנכים להביע כל אחד את עמדתו. ח"כ מיקי רוזנטל פתח את הדיון והזכיר לנוכחים שהחוק לא רק עוסק בהגבלת שכר אנשי המקצוע, אלא גם בשינוי הנדרש מהביטוח הלאומי בכדי לייעל את שירותיו. זה כולל הקמת מרכזי "יד מכוונת" שיספקו ייעוץ רפואי לפונים, ושבכל סניף יהיה אדם שיסייע במילוי הטפסים של כל מבקש בהתאם לצרכיו.
עם זאת, נציג לשכת עורכי הדין הסיט את הדיון לעניין הגבלת השכר וציין כי זה לא ראוי ששכר עורכי הדין יוגבל באותו אופן בו יוגבל שכר חברות הייצוג. עורכי הדין הם היחידים שיכולים לייצג את התובע בוועדות רפואיות, הם מגישים ערר לבית הדין לעבודה ומלווים את התובע לאורך כל הדרך, הוא אמר. לעומת זאת לחברות אין סמכות לתת סיוע משפטי והן רק מסייעות במילוי טפסים. הוא השתמש בטענה השגורה, לפיה במידה והחוק ייושם במתווה הנוכחי הרבה אזרחים יישארו לבד מול הביטוח הלאומי והאחרון ירוויח מכך בלבד. מהו הבסיס לטענתו? הטענה של עורכי הדין והחברות היא שאם שיעור השכר המקסימלי שיהיה ניתן לגבות יהיה נמוך, הם יבחרו לייצג תובעים עם פוטנציאל לפיצויים גדול במקום את מי שלהם סיכוי לפיצויים נמוכים. אתייחס לטענה זו בהמשך.
יניב גוזלן מחברת הייצוג "זכותי" דיבר בשם איגוד חברות מימוש הזכויות הרפואיות, שכולל ארבע חברות מתוך 16 שקיימות בשוק. הוא הביע את תמיכת האיגוד בהסדר השכר, אך לטענתו המתווה המוצע יגרום לכך שחברות רבות ייסגרו בשל פגיעה קשה ברווחים. הוא העלה נתון משמעותי ומדאיג לפיו כ-30% מהזכויות שמגיעות לאזרחי מדינת ישראל מהביטוח הלאומי אינן ממומשות (נכון ל-2015). כניסת חברות הייצוג לשוק גרמה לעליה חדה בשיעור התביעות המוצלחות ולכן יש לפעול בכדי לשמור על קיומם של חברות אלה. גם שר הרווחה לשעבר, ח"כ מאיר כהן, הזכיר שכ-3 מיליארד שקל שמיועדים לציבור שוכבים בביטוח הלאומי, אך בגלל חסמים ביורוקרטים הם לא ממומשים.
דוברים רבים השתתפו בדיון והביעו את עמדתם. רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד אמר שעורכי הדין מרוויחים המון כסף ואין סיבה להחריג אותם מהחוק. לדעתו יש להגביל את שכרם באופן משמעותי. מנגד מייק בלאס, גם הוא בכיר באיגוד החברות טען שהצעת החוק מביאה עמה ליקויים רבים שיפגעו בחברות הייצוג.
לא מוצר שמחירו נקבע על-פי מודלים כלכליים
עד כאן הצגתי את תומכי ומתנגדי הצעת החוק, אך האמירה המעניינת ביותר מגיעה דווקא מציבור הלקוחות – הנכים.
אבנר עורקבי, נציג הנכים, נאחז בעורכי הדין ובחברות הייצוג. הוא הביע את הצורך המהותי בייעוץ משפטי בקרב התובעים בכדי לממש את זכויותיהם מול הביטוח הלאומי. לטענתו, יוזמת ה"יד המכוונת" אינה יעילה מכיוון שהיא מטעם הביטוח הלאומי עצמו והתובעים לא מביעים אמון במוסד שיפעל למען רווחתם האישית. הוא העלה סוגיה מעניינת נוספת – במידה ואדם תובע את הביטוח הלאומי וזוכה, מדוע שהביטוח הלאומי לא ישלם את הוצאות המשפט לעורך הדין או לכל גוף אחר? זה הרי דבר שנהוג במערכות משפט אזרחיות. כמובן שנציגי עורכי הדין תמכו באמירתו.
נטען בעבר שעורקבי ונציגים אחרים של ארגוני הנכים תודרכו על-ידי לוביסטים של חברות הייצוג. לא חזיתי באירוע דומה בישיבה אתמול. גם אם זה נכון, לפני שמתלהמים על תופעת השתדלנות ששוררת בכנסת, כדאי שנשאל את עצמנו – מדוע עורקבי וחבריו מסכימים לשתף פעולה עם החברות הגובות מהם מחירים כה גבוהים עבור שירותיהם? ככל הנראה מבחן התוצאה הוא מה שמניע אותם – בסופו של דבר סכומי הכסף המתקבלים בעזרת עורכי הדין וחברות הייצוג גבוהים יותר מאשר המצב בו האזרח היה עומד מול המוסד לבדו.
הבעיה שעומדת בפנינו אם כך נובעת מכמה כיוונים. זה מתחיל במוסד לביטוח לאומי – שלכאורה אמור לדאוג לשכבות בציבור שזקוקות לסיוע מהמדינה אך בפועל נוהג כגוף עסקי לכל דבר, החותר למקסם רווחים ולשמור לעצמו כספים שמגיעים לציבור. תופעה זו, שכמובן לא החלה לאחרונה, גררה את כניסתם של חברות הייצוג לשוק (אני מזכיר – קיימות 16 כאלה) ולמעורבות מאסיבית של עורכי דין. הגרוע מכל הוא שאנחנו כחברה הפכנו את השירותים של הביטוח הלאומי כמוצר שניתן לסחור בו. שכחנו שלעיתים קרובות הזכאים נשענים על כספי הפיצויים בכדי להתקיים בכבוד, ושתשלום של 15-25% מאותם כספים לאנשי מקצוע – מקשה על כך. תשדירי הרדיו ופרסומות הענק על האוטובוסים מחדירים בנו את התחושה שלהיפצע במקום עבודתנו היא בעצם הזדמנות להפקת רווח כספי גדול על חשבון המדינה, אז טוב שיש מישהו שעומד לצידך. בפועל, הרווח הכלכלי הוא התמריץ העיקרי שמניע אותנו.
לסיכומו של דבר, במידה ונמשיך להתייחס לשירותי הביטוח הלאומי כמוצר שמחירו נקבע על-פי מודלים כלכליים, נראה שהחוק רע לציבור. אחוזי שכר הטרחה לאנשי המקצוע יעמדו על8-11%. חברות הייעוץ יבחנו כל מקרה לגופו ויבחרו לייצג רק את אלה שיניבו שכר משתלם, כאשר השאר ייאלצו לעמוד לבדם מול הביטוח הלאומי. אם נבחר לחשוב מעבר למושגים כלכליים קרים תהיה זו הזדמנות לחשוב לעומק על מהות תפקידו של הביטוח הלאומי ועל דרך אלטרנטיבית בה המדינה תעניק סיוע ראוי לאזרחיה שלא יכולים לעבוד עקב נכות או מגבלה, ואולי, יום אחד כלל לא נצטרך גופים חיצוניים שידאגו לכך.
חוק לבנת פורן – סיקור המשמר החברתי:
- חוקים בזרקור: החוק שיגביל את עושק הפונים לביטוח לאומי
- הדיווח על קבורת ההצעה ברגע האחרון של הכנסת הקודמת: הון-שלטון-משה-ליאון
- אילו שינויים הכניסה איילת שקד לחוק? (דה מרקר)
