ביום שני האחרון (29/06/15) עלו לדיון בוועדת הכספים שתי הצעות לסדר היום בנושאים הקשורים לבנק ישראל: הצעה לסדר היום של חבר הכנסת אלי כהן (כולנו) וחברת הכנסת איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני) בנושא: "היערכות בנק ישראל בשוק המשכנתאות במקרה של עליית ריבית", והצעה של חברת הכנסת רחל עזריה (כולנו) וחברת הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד) בנושא: "אי כיבוד הוראות בנק ישראל בנוגע לבעלי חשבונות מוגבלים ובעלי חוב".
חבר הכנסת אלי כהן פתח והסביר שכיום בסביבת ריבית מאוד נמוכה, יש פיתוי גדול למקבלי המשכנתאות לבחור במסלול של ריבית משתנה, וטוב עשה בנק ישראל שהגביל את חלק המשכנתא הניתן על ידי הבנקים במסלול זה. זאת משום הסיכון שכאשר הריבית במשק תעלה, ואין ספק שזה יקרה במוקדם או במאוחר, ההחזר החודשי צפוי לגדול בצורה משמעותית, דבר שעלול לפגוע ביכולת של משפחות רבות לעמוד בהחזרי המשכנתא, עד כדי הסיכון לאבד את ביתם. לפיכך מציע חבר הכנסת כהן שבנק ישראל, יחד עם הבנקים למשכנתאות, יפנה ללווים ויציג להם את האפשרות לעבור למסלול עם ריבית קבועה ללא קנסות, ובכך להקטין את הסיכון שבהעלאת הריבית, הן למשקי הבית והן ליציבות הבנקים.
איילת נחמיאס-ורבין מבקשת באותו עניין שבנק ישראל יאתר את חלון ההזדמנויות המתאים ביותר לבצע פניה כזו ללווים, ובנוסף מבקשת לבחון את האפשרות להחמרת התנאים לפינוי דירות לאלו שלא יכולים לפרוע את המשכנתא שלקחו.
נציגי בנק ישראל שנכחו בדיון הודיעו כי ישקלו בחיוב את האפשרות לנקוט בצעדי הסברה ללוקחי המשכנתאות לגבי האפשרות והתועלת במעבר ממסלול של ריבית משתנה למסלול של ריבית קבועה. יעוץ למעבר כזה לעומת זאת הוא בעייתי מאחר ולא ברור שצעד כזה טוב לכולם.
בנקודה זו היתה תפנית מעניינת בעלילה, כאשר שאלה "תמימה" של ליבי בייקין מהמשמר החברתי, הסיטה את הדיון לנושאים הכואבים באמת, והביאה לחילופי דברים קשים בין חלק מחברי הכנסת ונציגי איגוד הבנקים. ליבי ביקשה לדעת האם איגוד הבנקים או בנק ישראל אוספים מידע לגבי מספר משקי הבית הנמצאים בסיכון, כאלו שכבר מפגרים בהחזרי משכנתא, והגרוע מכל, אלו שאיבדו את ביתם. לדברי ליבי, בהקשר זה יש לזכור שכשיש פיגור בהחזרי המשכנתא הריבית היא 17 אחוז פלוס הצמדה. ובנוסף, עורכי הדין העוסקים בפעולות הגביה מטעם הבנקים מעודדים שלא לסייע בכדי לפתור את הבעיה, אלה להיפך, וזאת כי רווחיהם עולים כאשר צעדי האכיפה מחריפים, עד כדי הוצאת הבית למכירה.
נציגי איגוד הבנקים שניסו להשיב תשובות חלקיות ומתחמקות לשאלה, העלו את חמתם של חברת הכנסת לוי-אבקסיס וחבר הכנסת וקנין. לוי-אבקסיס הטיחה בלהט האופייני לה "בנק ישראל דואג רק לבנקים ולא לציבור. מי מגן על האזרח הפשוט מפני החזירות של הבנקים ועורכי הדין?". גם נציגי בנק ישראל לא ממהרים למסור נתונים מספריים על משקי בית שאיבדו את בתיהם. יו"ר הוועדה חבר הכנסת גפני ניסה להרגיע את הדיון ולבקש מבנק ישראל תשובה בתוך מספר ימים לגבי משפחות הנמצאות ברמות שונות של כשל בהחזרת משכנתאות, עד כדי פינוי מביתם. בנוסף ביקש מבנק ישראל תשובה לגבי כוונתו לפנות ללווים ולהציג בפניהם את האפשרות לעבור למסלול ברבית קבועה בו הסיכון נמוך יותר.
הבנקים מוסרים שהם בסדר גמור
הדיון בסעיף הבא על סדר היום, אי כיבוד הוראות בנק ישראל לגבי התנהגות הבנקים כלפי בעלי חשבונות מוגבלים, הדגיש את אוזלת ידו של בנק ישראל בדאגה ללקוחות הבנקים, לעומת האדיקות והדבקות במטרה בכל הנוגע לדאגה ליציבות הבנקים. חברת הכנסת רחל עזריה (כולנו) פתחה בהצגת הקשיים אותם מערימים הבנקים על בעלי חשבונות מוגבלים. מסתבר שלמרות שבנק ישראל הגדיר סל שרותים שהבנקים חייבים לספק ללקוחות כאלו, בפועל הם אינם זוכים לשרותים בנקאיים מינימליים, ובכך נגרמים להם קשיים, הפסד זמן והוצאות מיותרות. הבנקים מערימים קשיים רבים בפתיחת חשבון, אינם מאפשרים גישה לחשבון באינטרנט ומסרבים לאפשר חיובים על פי הרשאה או להנפיק כרטיסי כספומט ודביט. לבעלי החשבונות המוגבלים, שהם כמובן מהחלשים ביותר בחברה הישראלית, לא נותר אלא לנהל את חייהם במזומן כאשר זה אפשרי, ובמידה ולא, לכתת רגלים מדי חודש למוסדות שונים כדי לשלם עבור שרותים שונים כדוגמת קופת החולים, או לפתוח חשבון בבנק הדואר, שם העלויות גבוהות יותר.
חברת הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד) כינתה את הנושא "מעגל קסמים מרושע", כי מי שאין לו צריך לשלם הרבה יותר, ולא מדובר בבודדים אלה במאתיים וחמישים אלף איש והמספר רק גודל. חברות הכנסת מבקשות מבנק ישראל לחדש את ההוראה מ-2014 ולדאוג שהבנקים יקיימו את הנוהל הנדרש.
כצפוי, נציגי איגוד הבנקים הכחישו את האפשרות שהבנקים לא מקיימים אחר ההוראות. לדבריהם, חשבון נפתח תוך 5 ימי עסקים וכל השרותים הנדרשים בהוראות ניתנים ללקוח. לא מגיעות תלונות מוצדקות מלקוחות, הם טענו, ומעולם לא הוטל עיצום כספי על בנק כלשהו בגין אי קיום ההוראות. הגברת עודדה פרץ, סגנית המפקח על הבנקים בבנק ישראל, מגבה דברים אלו ומסבירה שלמרות שהבנקים לא מעוניינים לפתוח חשבונות ללקוחות מוגבלים, בפועל הם מקיימים את ההוראות.
יו"ר הוועדה, חברי הכנסת, ולמצער גם אנוכי, מטילים ספק בדברי הבנקאים. לא יתכן שציבור של יותר ממאתיים וחמישים אלף איש, הנחשבים כמוגבלים בזכאותם לשרותים בנקאיים, אכן מקבל את כל השרותים הנדרשים על פי ההוראות, ואיש מהם אינו מתלונן ותלונתו נמצאת צודקת. בדיון עצמו נכחו מספר מוגבלי בנקים שהעידו על הקשיים בהם הם נתקלים כאשר הם מנסים לממש את זכאותם לקבלת שרותים מהבנקים. לטענתם, הבנקים כלל לא מכירים את ההוראות וכמובן שאינם עומדים בהם. הסיכוי של אנשים אלו למצוא את המסלול הנדרש להגיש תלונה שתמצא מוצדקת במערכת הסבוכה והלא-חברותית הוא קטן ביותר.
גפני חזר וביקש נתונים מבנק ישראל ומאיגוד הבנקים גם בנושא זה. לדבריו, הרושם הוא שבנק ישראל מאוד משקיע ביציבות הבנקים אבל הרבה פחות בצרות של אנשים. לא יכול להיות שלא הוטל שום עיצום כספי. גפני מבקש גם מהארגונים התומכים באוכלוסיות מוחלשות, כמו ארגון "עוצמה" מראשון-לציון, נתונים על התנהגות לא הולמת של הבנקים כלפי לקוחות מוגבלים, ומבטיח להעביר אותם לבנק ישראל ולדאוג שיטופלו כהלכה.
נקווה שדבריו המבטיחים של ח"כ גפני לסיום – "נדרוש סימטריה, אנחנו נעזור לבנק ישראל בנושא יציבות הבנקים והם יעזרו לנו בנושא הסיוע לאזרחים" – ייזכרו גם כאשר נושאים כבדי משקל כמו החלת החוק הגנת הצרכן על הבנקים, הפרדת חברות האשראי מהבנקים, והגברת התחרות בשוק הבנקאות יגיעו אל שלחן הוועדה.
