"הוועדה מביעה מורת רוח מתשלומי ההורים במערכת החינוך. התופעה צריכה להיעלם". כך אמר יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), שניות ספורות אחרי שהוועדה בראשה הוא עומד אישרה (ד', 01/07/15) את צו תשלומי ההורים לשנת הלימודים הקרובה. שר החינוך, נפתלי בנט (הבית היהודי) ומנכ"לית משרדו אמרו שהם "מקווים שזאת הפעם האחרונה שהמשרד יבקש מהוועדה לאשר את תשלומי ההורים". פעם אחרונה כבר לא מעט שנים.
בשנת תשע"ד נע סכום תשלומי ההורים בין 1,800 ל- 2,200 ש"ח בשנה. את הכסף הזה ההורים מכניסים לבתי הספר בנפרד מתשלום המסים שמממן, בין היתר, את הפעלת מערכת החינוך. התשלומים נחלקים לכמה חלקים: תשלום חובה, שעניינו ביטוח תאונות אישיות ושנגבה באופן אחיד בלי הבדל גיל ומעמד סוציו-אקונומי של הורי הילד ותשלום "רשות", שכולל סל של תוספות כמו סל תרבות, מסיבת סיום ומסיבות כיתתיות, השאלת ספרי לימוד, טיולים ועוד. צו תשלומי ההורים כולל גם תשלום בעבור ארוחה חמה לתלמיד ותשלומים נוספים הם בעבור "רכישת שירותים מרצון" בין היתר לשם חוגים, שימוש באינטרנט ורכישת תוכנות ולומדות. עוד סוג של תשלום, המותר על פי חוק חינוך ממלכתי, הוא בעבור "תכניות לימודים נוספות" (תל"ן).
תשלומי ההורים מוסדרים בחוק חינוך חובה, וכיום בתי הספר והרשויות המקומיות אחראים על גבייתם מהורי התלמידים. התשלומים הם לא רק מס נוסף המושת על הורי התלמידים, כפי שציינו דוברים רבים בדיון, כמו יצחק קדמן, יו"ר המועצה לשלום הילד, והרן רייכמן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. התשלומים אף הפכו לצינור להעברת כספים רבים לבתי הספר. דו"ח מבקר המדינה מ- 2012 מצא שבתי הספר גבו מיליארד שקלים יותר ממה שהיה מותר להם לגבות. על פי דוח המבקר, היקף תשלומי ההורים בשנת תשע"א היה 2-3 מיליארד ש"ח, כלומר, בתי הספר חרגו בשליש ממה שהיה מותר להם לגבות.
כופים על ההורים גם את תשלומי הרשות
שר החינוך, נפתלי בנט, ומנכ"לית משרדו, מיכל כהן, הציגו את צו התשלומים. בנט אמר ש"לא תהיה מניעת שירותים מילד שהוריו לא ישלמו את תשלומי ההורים". מנכ"לית משרד החינוך הציגה את צו התשלומים. היא הוסיפה כי יש תכניות שמביאות להפחתה בנטל התשלומים של ההורים, כמו בית הספר של החופש הגדול והרחבת חינוך חינם לגילאי 3-4, אך נראה היה שמוזמני הדיון לא התרשמו מהדברים.
הרן רייכמן מהקליניקה למשפטים באוניברסיטת חיפה אמר בדיון כי "הוועדה מציגה מצג שווא בכך שאין עלייה בתשלומי ההורים". רייכמן ציין כי תשלומים מרצון נגבים גם מהורים שאינם מעוניינים בכך, לאחר שמושגת הסכמת 70% מההורים, ובכך כופים היתר לשלם. הוא הוסיף ואמר שהוועדה לא לוקחת בחשבון את התל"ן, ואכן חלק זה לא נמצא בצו שהוגש לוועדת החינוך, ויוגש בדיונים הבאים. "הכנסת צריכה להחליט אם היא מפקחת על משרד החינוך, או שהיא משאירה למשרד לקבוע", אמר.
בעבר כבר קמו ועדות שונות לבחינת תשלומי ההורים במערכת החינוך. יצחק קדמן ציין שבתחילת שנות ה-90 ועדת לנגרמן כבר קבעה שיש לבטל את התשלומים, בטענה שהדבר מייצר פערים ומחליש את המערכת. גם ועדת שושני, שפעלה ב- 2010, ולא סיימה את עבודתה, ו-ועדת טרכטנברג עסקו בנושא והציעו לשנות את הרגרסיביות של גייבת התשלומים. ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) הזכיר ש"בכל שנה אומרים במשרד החינוך שזאת תהיה השנה האחרונה של גביית תשלומי ההורים, ובכל פעם ממשיכים". כנראה שלמערכת החינוך מאוד נוח עם הסידור הזה. שמולי אף ציין ש"יש החלטת ממשלה מ- 2012 בדבר הגדלת הפרוגרסיביות של תשלומי ההורים". חלק גדול מההחלטה לא יושם עד היום.
ח"כ מירב בן ארי לא הבינה על מה המהומה, ולמה יש לבטל את תשלומי ההורים. היא פנתה לקדמן ושאלה אותו: "אז אתה בעד לבטל את כל תשלומי ההורים?" לאחר מכן אמרה: "ההורים צריכים להשתתף בתשלומי הורים, כי היום הם מעדיפים לקנות סיגריות פרלמנט או לעשות ציפורניים".
בסיום הדיון הוועדה אישרה, כאמור, את הצו שהגיש שר החינוך. הצביעו בעד חברי הוועדה מרגי, בן ארי, מנחם אליעזר מוזס, מוטי יוגב ונורית קורן. לא נכחו בהצבעה על אף השתתפותם בדיון חברי הוועדה איתן ברושי, ענת ברקו, יוסף ג'בארין, מסעוד גנאים, מיקי זוהר, סופה לנדבר ואיציק שמולי.
לקריאה נוספת:
