זו ישיבת ועדה ראשונה בה אני יושב, מקשיב ומתבונן. אכתוב כאן רשמים כלליים, בעיקר כדי להעביר את האווירה וההרגשה. ערב קודם הגעתי לעיר ירושלים להתארח בפינה קסומה בעין כרם, ברמת הר המשקיפה אל נוף קדום ועכשווי מפיח נפש. זו ירושלים, חשתי בליבי התרגשות. מחר בבוקר אהיה בכנסת ישראל.
חשבתי על אבא ואמא על אחותי הגדולה אסתר ואחי הגדול שמואל שיצאו למסע לפני כשמונים שנה על גבי חמורים, מצנעה בתימן לעדן בואכה איסמעליה במצרים ומשם ליפו היא ארץ ישראל ירושלים. ברוח מפרש סירה וברוח אמונה נישאת זה אלפי שנים ודורות רבים מלאי תפילה תקווה וחזון גאולת האדם. בקרוב יבוא משיח לארץ הקודש, ואנו באים לקראתו לכבודו. הם אמרו.
כנסת ישראל עומדת בפאר קדום מתחדש. הבוקר באתי בשעריה, לאחר שחובב הפעיל קסמים במסירות רבה, כמו מי הנחוץ לפענח את רזי המנעול לכספת רבת ערך ואוצר. שכן מספר הזהות לא התאים עם התמונה או השם, משהו כזה, לבסוף הסתדר הכל, ואני כמו ילד משתאה מתפעל מכל דבר קטן הנראה גדול.
זו ישיבת ועדת הרווחה בנושא אונקולוגיה.
נכנסנו לאולם יפה, הדור בפשטות, סביב שולחן גדול בצורת ביצה ישבו מכובדים רבים היושב ראש ולצידו חברי הכנסת ליצמן, גילאון ורוזנטל. מולם ישבו נשות משרד הבריאות, אנשי משרד האוצר, מומחים בנושא ממחלקות בתי חולים שונות, ראשי עמותות שונות.
המטרה הייתה כמובן לשפר את השירות ולכסות את החסר ברופאים ותקנים לצורך התייעלות. לא אפרט כאן דברים טכניים רק אתן התרשמותי שלי.
ראשית דיברו חברי הכנסת, בראשם סגן השר ליצמן, בשאלות למומחים השונים, באופן רב הומור ציני וקליל. למה זה לא קורה, הלא כבר הוחלט אשתקד לעשות שינויים לייעול השרות. רובם בתשובות מתגוננות מציגים סיבות האומרות, פנינו למשרד האוצר והם אמרו שצריך קודם חוות דעת של מומחה זה או אחר, אך המומחה פנה למשרד הבריאות שמחכה למינוי המנהל החדש, אך מכיוון שהממשלה התפרקה לא הייתה תשובה, ועוד כהנה וכהנה. משרד למשרד רשות לרשות והכל מתעכב כי זה חסר והוא לא בא וזה לא קרה.
הדוברים כולם זרקו מספרים רבים, סטטיסטיקות שונות, לרוב סותרים אחד את השני. כולם מתפארים באחוזי צמיחה כאלה או אחרים. לבסוף אחד הפרופסורים, רופא במקצועו העומד בראש עמותה למען האזרח, ציין כי לפני חמש שנים הייתה כאן בדיוק אותה ישיבה של אותה ועדה באותו נושא, אפשר לקרוא את הפרוטוקול מאז ולהבין כי אנו בעיקר מדברים, יושבים בבגדים נאים ומקבלים משכורות טובות, אך בשורה התחתונה כלום לא קורה בגלל ריבוי קבוצות עם כוונות טובות אך שאינן מתואמות. כולם נתקעים על הדרך שלהם להניע את המיליונים לכאן או לכאן. אפשר היה להבין כי התרופות מגיעות במחירים מופקעים ושהרבה נהנים בדרך לרפואה על גבם של חולים רבים.
נתון בולט וראוי לציון שעלה הוא ש-85 אחוז מהמתים מסרטן הם חולי סרטן הריאות.
דיברו על תרופות שונות חדשניות, אך אף אחד לא דיבר על עידוד הסברתי רציני להפסקת עישון. כמובן כי השורה התחתונה של הכל הסתכמה במילה אחת קטנה גדולה – כסף.
עדויות אחרונות מוועדת העבודה, הרווחה והבריאות:
