ועדת העבודה, הרווחה והבריאות התכנסה בשבוע שעבר (08/07/15) כדי לדון בהצעת חוק ייצוג הולם לעובדים עם מוגבלות בגופים ציבוריים, אשר עברה קריאה טרומית ב- 24/6/15. מדובר בהצעה לתיקון חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. ההצעה קובעת כי:
- לפחות 5% מהעובדים בגוף ציבורי יהיו אנשים עם מוגבלויות.
- מינוי ממונה בגוף ציבורי שישמש כתובת לפניות העובד והמעסיק בנושא ייצוג הולם.
- חובת הגשת דוח שנתי המתייחס לגוף הציבורי והעוסק בייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות.
הצורך בתיקון החוק
בישיבה נאמר שהצעת החוק נמצאת בקונצנזוס וחתמו עליה 82 (!) ח"כים. ככלל, הח"כים דברו בשבח ההצעה, השתמשו במילים גבוהות ויפות ולא העלו ספק לגבי הצורך בשיפור המצב והעלאת שיעור העובדים עם מוגבלות. ח"כ גילאון אף סבור שתעסוקה חשובה לאדם אפילו יותר מדיור.
גם מבקר המדינה קבע בדוח שפרסם, ששיעור העסקתם של אנשים עם מוגבלות בשירות המדינה נמוך, ושנציבות שירות המדינה לא פעלה באופן יזום לקידום ייצוגם ההולם של אנשים עם מוגבלות בשירות המדינה.
נציגת נציבות שירות המדינה אמרה בדיון שהוקמו בנציבות שתי ועדות לקידום הנושא, אך לא פירטה הישגיהן, ודיברה על הנחיות הנציב. היא כמעט ולא הביאה נתונים על המצב הקיים, לא הסבירה את הקשיים בהגדלת הייצוג ולא הציגה את הפתרונות שהנציבות תקדם. יו"ר הוועדה והנציגה הסכימו שבאוקטובר תדווח הנציבות שוב לוועדה. נציב שירות המדינה נכח במשכן הכנסת בעת ישיבת הוועדה. הנציב עסק בנושאים הקשורים לנושא ישיבת הועדה אך לא השתתף בישיבה. האם הנציב ישלח דיווח מעמיק ובכתב לוועדה לפני הדיון באוקטובר, ויציג בעצמו ובעזרת צוותו את הדיווח כדי להפרות ולהעשיר את הדיון?
היחס לאנשים עם מוגבלות
ח"כ קורן הביאה ממצאים מסקר שנערך עבור נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. ממצא לדוגמא : 30% מהציבור ציינו שיפריע להם להתגורר בשכנות לאנשים עם מוגבלות. על רקע ממצא כזה לא מיותר לציין שבישיבה השתתפו לקוי שמיעה, עיוור, נכה משיתוק מוחין ואנשים בכסאות גלגלים. חלקם נציגי ציבור וחלקם עובדים בגופים ציבוריים. השתתפותם הייתה דומה לזו של אלו שמגבלותיהם לא ניכרות עליהם.
מהי העלות של הצעת החוק, אם בכלל יש כזו?
מצד אחד – ח"כ קיש אמר שלא תהיה עלות, וגם נשמעה קריאה ממישהו שטען שמשרד האוצר קבע שאין עלות להצעת החוק.
מצד שני – בפועל, עלות כלשהי היא בלתי נמנעת. החוק שמוצע לתקנו עוסק בביצוע ההתאמות הנדרשות להעסקת אדם עם מוגבלות, ולא לחינם נקבעו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (השתתפות המדינה במימון התאמות), תשס"ו-2006. בהנחה שכיום השיעור אינו מגיע ל- 5%, והצעת החוק מבקשת להגדילו, אז הוצאות הגופים הציבוריים יעלו בגלל חובתם לעשות התאמות. ההיבט הכמותי לא עלה לדיון, והוא כמובן חשוב בהקשר של העלות.
כיוונים שעלו לשיפור ההצעה בהמשך הדיונים
- מהי הגדרת אדם עם מוגבלות לצורך החוק?
- התייחסות למגזרים בקרב אנשים עם מוגבלות : ח"כ גילאון דיבר על פגועי נפש וקוגניציה, ח"כ עאידה תומא סלימאן על נשים, ח"כ אייכלר על חרדים, נעמי מורביה על אנשים עם מוגבלות מעל גיל 35, ועל אנשים שהפכו לאנשים עם מוגבלות באמצע חייהם (דוגמא לקושי ייחודי במגזר זה : איך מחזירים משכנתא?).
- התייחסות לדרגת החומרה של המגבלה.
- התייחסות למגוון התפקידים בהם יועסקו אנשים עם מוגבלות.
- ח"כ קיש דיבר על מתווה הדרגתי להגעה ליעד.
- נציג חברת החשמל הציג בגאווה את מצב העסקת אנשים עם מוגבלות בחברה (הגיע עם נתונים!). היה מעניין לשמוע שיש בחברה מי שמלווה את תהליך הקליטה של האדם עם המוגבלות גם לאחר קבלתו לעבודה.
מורכבות הנושא
- ח"כ קורן הביאה טענה, ששמעה מאחרים, על כך שאפליה לטובה של אדם עם מוגבלות באה על חשבונו של צעיר שמחפש עבודה. היא התייחסה לטענה זו כאל גישה המתאימה לתוצאות הסקר האמור לעיל, ותשובתה לטענה הייתה שצריך לקבל לעבודה גם את הצעיר.
האם לא נדרש שיקול דעת מעמיק יותר, המביא בחשבון לא רק את התוצאה הישירה והנגלית לעין של החקיקה אלא גם את זו העקיפה והסמויה? - נציגת משרד הבריאות הזכירה את הקושי למדוד את שיעור ההעסקה של אנשים עם מוגבלות, הנובע מצנעת הפרט. הקושי קיים לגבי אנשים עם מוגבלות שאינה ניכרת לעין.
- כבר היום קיימים משאבים לקידום תעסוקה של אנשים עם מוגבלות אך הם אינם מרוכזים במקום אחד.
- נציגת הג'וינט דיברה על הצורך בתקציב, במיוחד על רקע חוק התקציב שיידון בקרוב.
- נציג ההסתדרות, גיא שמחי, דיבר על הצורך בגורם מתכלל.
- נעמי מורביה, יו"ר מטה מאבק הנכים, ניסתה לדבר על כך שמדברים גבוהה אבל היישום הוא הבעיה. לא ניתנה לה האפשרות לפרט מה נעשה בתקציבים הרלבנטיים כיום.
- כבר קיימים חוק והחלטת ממשלה (מספר 2261 מיום 30/11/2014) שדומים ברוחם להצעת החוק.
- נציג משרד הפנים דיבר על הצורך בתקציב לקידום העניין, ובתמרוץ רשויות מקומיות להירתם למשימה. ח"כים התנגדו לתמרוץ בקריאות בינים בטענה שדי בחוק.
טוב תעשה הוועדה אם בדיונים הבאים בעניין תבחן אם הצעת החוק עונה לצורך והאם זה המענה המיטבי. ובמילים אחרות: האם הוועדה צריכה לפעול בכלי החקיקה או בכלי הפיקוח על הממשלה.
ולסיום – יש רגישות בכנסת. או – פינת החי
לאחר הישיבה, ברחבה ממנה נכנסים לחדרי הוועדות, הציעה אחת מהעובדות בכנסת, ביוזמתה, שתי כוסות מים לכלב נחיה. הכלב שתה את המים בתאווה. מובן שמים נתזו על רצפת השיש של המשכן. העובדת חיבקה את הכלב בחיבה רבה, הביאה כמה מגבות נייר, ייבשה את הרצפה, והלכה לדרכה.
לקריאה נוספת:
