לפי חוק, דו"ח הוועדה העליונה לניסויים רפואיים בבני אדם מוצג מדי שנה לוועדת המדע של הכנסת, וגם הפעם (ג', 14/07/15) הוצג ע"י יו"ר הוועדה פרופ' צבי בורוכוביץ. ועדה זו פועלת כוועדת הלסינקי עליונה עבור חוקרי משרד הבריאות ומשמשת כוועדה מייעצת למשרי הבריאות והמדע. מנדט הוועדה הוא לבדוק מדיניות בנושאי המערך הגנטי של בני אדם, מחקרים הנוגעים להפריית אשה שלא כדרך הטבע ומחקרים הקשורים לנושאים שמנכ"ל מ. הבריאות ביקש שיבחנו. העקרונות המנחים אותה הם אתיים במהותם: אוטונומיה והחלטות המטופל, הסכמה מודעת, שוויון בבחירת מטופלים, התועלת תעלה על הסיכון וכד'.
מחקרים רפואיים אחרים (לא גנטיים או הקשורים בהפרייה) הם באחריותם של מנהלי המוסדות בהם הם מתקיימים (בתי חולים, מוסדות אקדמיים, צבא). הדו"ח הצביע על עלייה של כ-30% בבקשות המופנות לוועדה, בעיקר בתחום פרמאקוגנטי. רוב הבקשות מאושרות תוך מספר חודשים, שליש מעוקב בשל אי מילוי טפסים כנדרש וכ-2% מהבקשות נדחות. הוועדה מעוניינת בעידוד מחקר ע"י חברות מסחריות היות שכך החולים מקבלים תרופות ניסוי ושהחברות משתדלות להעניק שירות טוב.
המלצות הוועדה כוללות בקשה לסיים את חקיקת התיקון לחוק מידע גנטי שהוגש ע"י ח"כ מאיר שטרית ואושר בוועדת השרים לענייני חקיקה ביולי 2013, אך נעצר עם פיזור הכנסת הקודמת ועזיבת שטרית. היו"ר מקלב וח"כ ילין הביעו נכונות לקדם את הנושא. כן ביקשה הוועדה מימון נוסף ותקנים כדי לייעל את עבודתה והמליצה על הרחבת הנגישות לחוקרים ישראליים.
גב' עידית צרנוביץ, מנכ"לית פארמה ישראל (ארגון חברות תרופות המבוססות מחקר ופיתוח בישראל) הוסיפה כי כיום מתנהלים כ-3000 מחקרים, מהם 1600 חדשים, בישראל. 20% מרווחי חברות התרופות מוחזר למחקר וניסויים והחולים מקבלים תרופות בעת המחקר, מצב המתואר כווין-ווין. אולם משנת 2013 לשנת 2014 חל גידול של 5% בלבד במחקרים הנערכים בישראל.
עיקר הבעיה הינה ביורוקרטית והקושי לעמוד בלוח זמנים סביר לאישור הניסויים. בעוד שבאירופה אישור לבקשת ניסוי ניתן תוך 50-60 יום, בישראל הזמן הממוצע הוא 180 יום. כמו כן על מחקרים פרמוגנטיים חלה הדרישה ל"הגשה כפולה" לבקשות. כל מחקר שלא מתבצע בישראל, משמעותו שהמטופל לא יזכה לטיפול, המערכת הרפואית לא תזכה לכספים ו"דימוי" המדינה כמעודדת מחקר וקידמה יורד. טענות אלו קיבלו חיזוק מד"ר גולינסקי שמייצג חב' תרופות. הוא הציע להרחיב את תקני הוועדה המאשרת ו/או לשנות התקנות.
דוברים אחרים, בהם נציגות משרד המדע ומכון ויצמן, הצביעו על הצורך לעודד מחקר רפואי בסיסי בישראל (ללא הסתמכות על חברות תרופות זרות). ד"ר פ. ליכטנברג מהדסה גם הצביע כי על כך שההסתמכות על חברות תרופות אינה תמיד עומדת לטובת החולים. חברות אלו מעודדות שימוש בתרופות חדשות בעוד שלעיתים תרופות "ישנות יותר" הן יעילות במידה שטוה ואף זולות יותר, אך המלאי שלהן מוגבל.
