הסיוע לבעיות הנוער הגאה במערכת החינוך – מגיע מחוץ למערכת החינוך

09:25, הדיון עומד להתחיל. כולי ציפייה והתרגשות.

יו"ר הוועדה לחינוך, תרבות וספורט הוא חבר הכנסת יעקב מרגי מהתאחדות הספרדים שומרי תורה – תנועת ש"ס, והדיון היום הוא בנושא נוער גאה במערכת החינוך. אני במתח לקראת הדיון בעקבות עמדתה של הסיעה אליה חבר הכנסת מרגי משתייך, לגבי הקהילה הלהטב"קית. יושב ראש ש"ס אריה דרעי, טען בעבר בראיון ב-2006 כי "הומואים ולסביות הם אנשים חולים. אם הייתה תרופה, אם היה כדור שמרפא אותם, כולם היו הולכים לקחת אותו".

ההתרגשות והמתח חלפו כשהועידה החלה ובכיסא היו"ר התיישבה חברת הכנסת מירב בן-ארי מסיעת כולנו. היא הסבירה כי יושב הראש בחר שלא לנהל את הדיון בשל מורכבות הנושא. במילים אחרות – יהיה מוטב אם חבר כנסת שמייצג סיעה שמכירה בלהטב"קיות כמחלה לא ינהל דיון הקשור למצב הנוער הגאה במערכת החינוך.

מחד גיסא, יש בכך היגיון. אני בטוחה שהדיון התנהל בצורה פתוחה ופרו-גיי הרבה בזכות העובדה שח"כ בן ארי ניהלה אותו. מאידך גיסא, אי אפשר שלא לתהות – כיצד יושב הראש של ועדת החינוך של הכנסת יכול להתעלם מבעיה קיימת בקרב נוער וצוותים חינוכיים, שלא מקבלים את השונה מהם ומפגינים אלימות וביטול כלפי הנוער הגאה? מרגי אפילו לא הגיע לדיון. על היו"ר מוטלת אחריות לדאוג לחינוך במדינת ישראל, והוא בחר להוציא את עצמו משיח על סוגיה שממנה נפגעים בני נוער רבים. ח"כ מיכל רוזין ציינה גם היא את הבעייתיות שבדבר, בעוד שאר חברי הכנסת התמקדו בלברך את חברת הכנסת בן ארי על ניהול הדיון.

יו"ר ועדת החינוך מתעלם מבעיה אמיתית במערכת החינוך. ממלאת מקום היו"ר ח"כ בן ארי, בדיון

25% מהנוער העוסק בזנות הם הומוסקסואלים, אחוז ההתאבדויות בקרב נוער הומוסקסואלי גדול פי שלוש מאחוז ההתאבדויות בקרב בני נוער, 41% מהטרנסג'נדרים ניסו לשים קץ לחייהם, וכפי שמספר בן נוער הומו מישיבה תיכונית – המערכת החינוכית לא מקדישה אמצעים כדי לטפל בשורש הבעיות האלה ואף מעצימה אותן.

הפתרון הוא תפיסתי, לא חקיקתי

"אני חווה קושי עצום", מספר הנער, תלמיד העולה לכיתה י"ב. "אני חי חיים כפולים. סיפרתי ליועצת בישיבה שאני הומו, והיא ביקשה ממני לא לספר לאף אחד ואמרה שגם היא לא תספר. היא השתיקה וקברה את מי שאני. לא קיימתי את הבטחתי, הייתי חייב לספר… היא אמרה לי שאם אלך למצעד הגאווה היא תדווח על כך לראש הישיבה – דבר שגיליתי שאסור לה לעשות, כיועצת. הלכתי למצעד למרות האיום שלה. מכר שלי צילם אותי במצעד, והתמונה הגיעה לראש הישיבה. 'צריך לברר אם אפשר להשאיר אותך בישיבה, כי אתה הומו', הוא אמר. בפנימייה עשו לנו הרצאה על 'נטיות הפוכות', והסבירו לנו שניתן לפתור את הבעיה בעזרת טיפולי המרה כדי לחזק את המשיכה שלנו לנשים. מקרים 'אבודים' שטיפולי ההמרה לא עזרו להם, יכולים לבחור בין שתי אופציות – לבלות את החיים עם אישה לסבית ולהקים איתה משפחה, או לחיות לבד לנצח".

כפי שניתן להבין מדבריו של הנער, הבעיה היא קודם כל בצוות החינוכי שככל הנראה אינו מוכשר לנושא מבחינה חינוכית שאינה דתית. ישנה חקיקה בנושא בתיקון הרביעי לחוק זכויות התלמיד, אך בפועל לא מיושם שינוי תפיסתי לגבי הקהילה הגאה. בעניין זה אמר חבר הכנסת דב חנין "חקיקה זה טוב ויפה, אבל לא רואים שום שיפור בשטח. מקבלים מהשטח המון תלונות, בין אם זה עניין של דיווח ובין אם עלתה כמות המקרים". עודד פריד, יו"ר האגודה למען הלהטב"קים, הוסיף כי בשנה שעברה 5% ממקרי האלימות כלפי נוער גאה היו במסגרת לימודית. השנה המספר עלה ל-12%.

ללא מעורבות ממשלתית משמעותית למען נוער גאה

בפועל, הדואגים לחינוך בנושא הקהילה הלהטב"קית במשרד החינוך הם ארגונים חיצוניים למשרד החינוך, שנושאים בנטל הכרוך בכך. ארגון חושן, איגי והאגודה למען הלהט"ב בישראל – אלו ועוד ארגונים הם הגופים העיקריים שמנסים לטפל בבעיות שחווים בני נוער גאים. משרד החינוך לא לוקח אחריות על הבעיות הכרוכות בלהיות בן נוער להטב"קי. נוצר מצב שארגונים ללא מטרות רווח הם הפעילים העיקריים בנושא בתוך מערכת החינוך – הנטל התקציבי שנושאים ארגונים אלה לא מאפשר התפתחות של תכניות שונות לקבלה של אנשים שנטייתם המינית וזהותם המגדרית שונה מהנורמה.

נציגה של משרד החינוך ציינה כי יש שיתופי פעולה רבים בין משרד החינוך לארגונים, ושמלבד זאת מיושמת תכנית כחלק ממשרד החינוך בנושא מגדר ומיניות אשר נוגעת בסוגיות הקהילה הגאה.

"תכניות מסוג זה אינן מהוות תהליך אמיתי שיוביל לשינוי", מגיבה לכך חברת הכנסת מיכל רוזין. "שיעורים מסוג זה שמועברים בצורה חד פעמים הם בגדר 'סימון וי' ותו לא, וחייבים להפסיק לפעול בצורה זו. חייבת להיות שילוב מלא ואמיתי של להטב"קים בקהילה במסגרת החינוך הקיים – שיעורי אזרחות, היסטוריה ומורשת, ולא כאיזו תכנית חיצונית זמנית". הדר, נציגה מהאחווה הסטודנטיאלית הגאה, היא סטודנטית לחינוך מיוחד. "סטודנטים מצפים להכשרה מיוחדת בנושא הגישה החינוכית לנוער גאה. אנחנו לא מקבלים הכשרה מסוג זה, ובהתחשב בזה שאנו מורי העתיד – אין פלא שככה נראה המצב בשטח".

נוכחות חברי הכנסת הייתה מרשימה, למרות שחלקם ישבו בדיון זמן קצר מאוד בשל התחייבויות נוספות. חברת הכנסת מרב מיכאלי נכחה דקות ספורות, דבר שאכזב אותי מעט. ידוע כי היא לוחמת למען זכויות נשים ולהטב"קים, והעדרה בלט לי שכן לא הועלה הקשר הישיר שבין התעמרות בבעלי נטייה מינית וזהות מגדרית שונה מהנורמה לבין התעמרות לשייכות לזהות מגדרית מסוימת – הלוא הן אנו הנשים.

זהות מגדרית היא נושא חשוב להתייחסות לא רק במסגרת המאבק הלהטב"קי, אלא גם במסגרת המאבק הפמיניסטי, שכן שניהם קשורים באפליה על בסיס ציפיות מסוימות ממגדרים מסוימים. מערכת חינוך שמדירה נוער גאה היא אותה מערכת שתאשים נשים בפגיעה מינית שעברו.

חבר כנסת נוסף שנוכחותו ראויה לציון הוא מרדכי יוגב מהבית היהודי. "לא לכל הדעות הדברים (שילוב להטב"קים) הם נורמטיבים. כדי לטפל בנערים אלו צריך להציב את תורת ישראל כמצפן. צריכה להיות מדיניות של סיוע פסיכולוגי ברוח התורה", אמר. כשנשאל למה התכוון, בחר חבר הכנסת יוגב שלא לפרט בשל חוסר בקיאותו בנושא. אמנם ניכר כי חבר הכנסת יוגב אינו מקבל הומוסקסואליות כדבר שיש להכיל ולהפוך לנורמטיבי, אך נוכחותו מדגימה את הצורך בחשיפת מקבלי ההחלטות, נציגי הציבור והמחנכים לקהילה הלהטב"קית.

בקיצור, כיום אינה ניכרת מעורבות ממשלתית למען נוער גאה, והטיפול בסוגיות הקשורות לכך נעשה על ידי ארגונים חיצוניים למערכת החינוך. הבסיס לכך הוא בהכשרת המורים ובמשקל הרב של הארגונים השונים בתוך המערכת.  קיים חוסר קבלה גורף של הקהילה הלהטב"קית בקרב מחנכינו ונבחרי הציבור שלנו, ולמרות שנעשית עבודה רבה בתחום – זה לא מספיק. הבסיס טמון בהכשרה של המחנכים, ועד שזה לא יקרה – נוער גאה ימשיך לחוות התעלמות ואלימות בסביבה הלימודית. ישנם חברי כנסת רבים שהנושא יקר ללבם וכיבדו אותנו בנוכחותם, וזה אמנם לא מבטיח כלום אך מעודד בהחלט.