על סדר היום של ועדת הכספים ביום שלישי האחרון (14/07/15) עמדו מספר דיונים הנוגעים לתקנות מע"מ, אך בסופו של דבר רק בחלק מהם הספיקה הוועדה, ומולה אנשי רשות המסים (היו חמישה כאלה סביב השולחן בתחילת הישיבה, בשלב מסוים עלה מספרם לשבעה), לגעת. העניין העיקרי (לפחות מבחינת נפח הזמן שתפס) היה בשאלה על אילו עסקים תחול חובת דיווח מע"מ כפול באופן חודשי. או נכון יותר – הבקשה של רשות המסים להאריך את הוראת השעה הנוגעת לדיווח.
העניין הוא כזה – הוראת השעה קובעת כי עסקים שהיקף מחזורם עד מיליון וחצי שקל יכולים להגיש דו"ח מפורט אחת לחודשיים (בנוסף על דו"ח חודשי שאינו מפורט). עבור עסקים עם מחזור גבוה יותר – כל חודש (פעם ב-15 ופעם ב-30 לחודש), כלומר שני דו"חות מע"מ בחודש. חברי הוועדה לא היו מרוצים מהעניין: חברי הכנסת פולקמן וזוהר דיברו שניהם על הקושי שרשות המסים מעמיסה על בעלי עסקים ועל כך שקשה לעשות עסקים בארץ, ושיש לטפל במצב. ח"כ טרכטנברג הציע לאחד את הגשת שני הדו"חות. ח"כ רוזנטל נתפס לעניין אחר – הוא תהה מדוע בא הדבר כהוראת שעה ולא כהוראת קבע ואמר כי לכן צריך להתנגד להעברת הוראת השעה, גם אם הדבר יוביל להפסד כספי בטווח הקצר, וזאת על מנת שאנשי רשות המסים יבואו עם תכנית לפתרון הבעיות ולא יבקשו בעוד שנה וחצי עוד הארכה להוראת השעה שלא פותרת את הבעיות.
יו"ר הוועדה גפני לא היה מרוצה גם הוא מהעניין ואף אמר לאנשי רשות המסים כי הוא לא יאשר להחיל את ההוראה על עסקים שמחזורם פחות משני מיליון שקל. הוא טען שאנשי הרשות גם מבקשים החלה רטרואקטיבית וגם משנים את הסכומים. בעניין הרטרואקטיבית: שוב, כבמקרה מיסוי המקרקעין ובמקרים אחרים, ישנן הוראות שעה שתחולתן פגה בעת פיזור הכנסת והן הוארכו אוטומטית לשלושה חודשים מיום כינון הכנסת בהתאם לסעיף 38 בחוק היסוד. יחסית פשוט, אך בכל זאת יוצר בלבול הן אצל הפקידות והן אצל חברי הכנסת, ואז אנו נדרשים לכל מיני הארכות של הוראות שעה שיש בהן כדי להוות מעין חקיקה רטרואקטיבית, בוודאי כאשר מבקשים לשנות את חלק מפרטיהן. אך כפי שהתגברנו על העניין בתחום המקרקעין, נתגבר עליו גם בעניין זה.
לאחר שלא התרצה מעניין תקנה זו, החליט גפני לעבור לעניין אחר שמטריד אותו במע"מ – מדוע משלמים עסקים מע"מ מרגע שהם מוציאים חשבונית, גם כאשר הם מקבלים את הכסף רק לאחר מכן (שוטף+X), זה הרי גורם לכך שהם מממנים מכיסם את המע"מ. סגן יו"ר הרשות ענה לו בתגובה שאין לו דרך אחרת לאכיפה והקפיץ עליו את חברי הכנסת (גפני ורוזנטל: "הדבר יוצר הטיה לטובת גופים גדולים").
בשלב זה של הישיבה התחיל זיגזג מנושא לנושא ומתקנה לתקנה: תחילה שאל גפני על נקודות זיכוי לעובדי משמרות, אך הבין שהוא לא יקבל תשובה. אז נשאלה שאלה על תשלום במזומן, אך גם היא ירדה מהר מהפרק. אז חזר הדיון לנושא הראשון, כשגם מנהל רשות המסים משה אשר הגיע, ובכלל לפרקים היה נדמה כי אנחנו בדיון ברשות המסים (נציגיהם כבר היו רוב מסביב לשולחן): גפני ניסה לעמוד על רף של שני מיליון לדיווח מפורט חודשי, אך ח"כ מיקי לוי (סגן שר האוצר לשעבר) אמר לו שהמיליון וחצי זו פשרה טובה שהם השיגו בקדנציה הקודמת ואין לעלות מזה מבחינת אנשי רשות המסים. נציג הרשות: "הדיון הזה נמשך כבר חמש שנים". רוזנטל עוד היה בעניין הוראת השעה: "רשות המסים יוצרת אי-ודאות במשק כשהיא מבקשת שחלק מהדברים יועברו בהוראות קבע וחלק בהוראת שעה".
לסיכום, החליט היו"ר לדחות את ההצבעה על העניין העיקרי – התקנה הנוגעת לדיווחי המע"מ של העסקים. אך בזאת לא תמה הישיבה, שהרי יש עוד תקנות על הפרק ואחת מהן נוגעת להחרגות רכישת רכבים המיועדים לעבודה מחובת מע"מ, ורשות המסים מבקשת לבטל חלק מהחרגות אלה. אז החל ויכוח בנוגע לטרקטורונים, ריינג'רים, וטנדרים דאבל-קבינה וקבינה-וחצי, האם הם משמשים רק לעבודה או שאנשים משתמשים בהם למטרות בילוי ופנאי, בהשתתפות נציגי התאחדות האיכרים, שמבחינתם כולם משמשים לעבודה. הם קיבלו תמיכה מח"כ יצחק וקנין (בשלב זה נשארו בדיון רק הוא, ח"כ פולקמן, וח"כ מיקי לוי) שעניין החקלאות קרוב לליבו, בהיותו מושבניק. עוד ויכוח התעורר עם נציג יבואני הרכבים הדו-גלגליים, שם מבקשת הרשות להכליל עוד קטגוריות בחייבים במע"מ. בסוף הצביעו – אבל לא על העניין הזה. הצביעו על הקלות במס לרכבים היברידים (פולקמן, לוי וגפני בעד – הנוכחים היחידים).
אפילוג: יום למחרת התכנסה הוועדה בהרכב צנוע, לכרבע שעה, להצביע על תקנת דיווחי המע"מ – גפני ירד מעניין שני מיליון השקלים, הוחלט שרשות המסים תביא תכנית להאחדת הדיווחים, ועוד הוחלט כי השר לא יוכל להחמיר בעניין עם העסקים בחקיקת משנה, אלא יחוייב לעבור בוועדת הכספים ובמליאה. נכחו והצביעו בעד: ח"כ גפני, זוהר, מיקי לוי ורחל עזריה.
