הרפורמה בבריאות הנפש ממשיכה לעורר מחלוקת גם אחרי כניסתה לתוקף

הדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בעניין הרפורמה בבריאות הנפש (21/07/15) היה הראשון שנערך בוועדה לאחר תחילת הרפורמה – וכיאה לנושא הרגיש והבוער הזה, הדיון היה אמוציונלי ומרגש, מסעיר ומקומם, מכעיס ומלא תקווה.

כרגיל, הנציגים האמיתיים של הציבור, אלו שבאים מהשטח, סבלו מנחיתות מובנית בגלל נהלי הדיונים בוועדות – הזמן שהוקצב לישיבה התחיל, כתמיד, בדברים של חברי הכנסת, שנטו להאריך; אחריהם קיבלו את זכות הדיבור הנציגים המקצועיים של המערכת. במקרה זה היו אלה מנכ"ל משרד הבריאות הנכנס ונציגי קופות החולים, שמתוקף תפקידם ניסו להראות שהרפורמה אולי לא חפה מבעיות, אך בעיות אלו הן חבלי לידה בלבד, ולא מומים מולדים שהשפעתם רק תלך ותחריף עם הזמן; רק אז הואיל בטובו יו"ר הוועדה לתת פתחון פה – מוגבל מאוד בזמן – לנציגי הציבור שבמקרה דנן חווים את הרפורמה על בשרם, וזעקתם הייתה אמיתית וכואבת.

נראה ששלושה נושאים עיקריים עומדים בלב המחלוקת בין המצדדים ברפורמה למתנגדיה, ונושאים אלו עמדו בלב הדיון:

• חיסיון רפואי – הועלה חשש כבד שקופות החולים לא יוכלו לשמור על חיסיון המטופלים, והועלו הרבה תלונות מהשטח על מטופלים שמאז תחילת הרפורמה גילו שבעת בדיקת דם פשוטה, או בדיקה מקצועית אחרת, נחשף הרופא המטפל לכל גיליון הטיפול שלהם, כולל בעיותיהם הנפשיות. קופות החולים טענו מנגד שהמקרים הללו ספורים, ושמערכות המיחשוב שלהן עוד לא עודכנו כדי לדאוג שזה לא יקרה… היו להן רק 3 שנים להתכונן למהלך!
• מחסור במטפלים – סגן השר, המנכ"ל הנכנס ונציגי קופות החולים ליהגו בקול גדול על כמות המרפאות שנפתחו ב-3 שנים האחרונות (בעיקר בפריפריה לדבריהם) בכדי לענות על הביקוש שיתעורר לאחר הרפורמה, ובכדי לאפשר טיפול נפשי איכותי קרוב למקום מגוריהם של המטופלים. הם רק שכחו לציין שבמחסור בפסיכיאטרים, עו"סים, פסיכולוגים ושאר המקצועות הקשורים לבריאות הנפש אף אחד לא טיפל. במיוחד נשמעה זעקתה של ח"כ חנין זועבי על המחסור העצום בכ"א במגזר הערבי, כך שמרפאות אולי יש – אבל רופאים אין.
• נושא הקידוד – מתברר שלאחר הרפורמה, בכדי להיות זכאי לטיפול נפשי חינם בקופת החולים, על המטופל לעבור אבחנה שקובעת האם הוא בקוד F או בקוד Z, כאשר רק קוד F מאפשר המשך טיפול. הקידוד הזה מופיע בגיליון הטיפול. מצד אחד הוא מייצר סטיגמות, ומצד שני אנשים עם קוד Z (מה שאומר שהם סובלים ממשברי חיים) כבר לא זכאים לטיפול. כמו כן, אנשים שלא מעוניינים בתיוג שמם עם הקידוד – פשוט בחרו להפסיק את הטיפול עם תחילת הרפורמה…

אפשר להמשיך ולהמשיך עם עוד שלל בעיות ותקלות שעלו בדיון – העברת הטיפול הנפשי לקופות חולים, שהן עסק כלכלי עם שורת רווח בסוף השנה, מעלה את התהייה אם הטיפול שיוענק למטופל יהיה הכי מתאים לו גם אם יקר (פסיכותרפיה) או שהקופות יעדיפו להמליץ על הטיפולים הקלים והזולים יותר (טיפול תרופתי); הטיפול הנפשי אולי נגיש יותר לקהל רחב יותר – אך הרבה פחות אישי ומקצועי; משך הטיפול מוגבל בזמן; וכמו כל דבר שקשור לקופות החולים – עולה תחושה לא טובה שבסופו של דבר הטיפול הטוב באמת יהיה נגיש למי שהפרוטה מצויה בכיסו.

לסיכום: בדיון הקודם עלתה הצעה שתוקם ועדת משנה, בראשות ח"כ נורית קורן, שתעקוב מקרוב ובאדיקות אחר יישום הרפורמה. אלא שכבר בתחילת הדיון הודיע סגן השר, יחד עם יו"ר הוועדה, שזה עוד לא סופי והצורך בוועדת המשנה ייבדק שוב. בסוף הדיון, הרבה אחרי שהשר כבר המשיך הלאה לעיסוקיו, עלה הנושא שוב. אך ללא סגן השר, גורלה של ועדת המשנה נשאר לא ברור.

יצוין שח"כ ג'מאל זחאלקה וח"כ ענת ברקו נכחו רק בחלק מהדיון. נוכחים נוספים: מנכ"ל משרד הבריאות הנכנס משה בר סימן טוב, נציגי כל קופות החולים, נציגים מהסתדרות הפסיכולוגים, נציג מאיגוד הפסיכיאטרים, ארגון בנפשנו, פורום פסיכולוגים ועו"סים בבריאות הנפש למען רפורמה מיטיבה וכמה חולים נפגעי הרפורמה.