היו"רית של הוועדה לביקורת המדינה כיוונה אקדח ריק אל ראשה של הממשלה: "אם לא תעבירו את עמדתכם לגבי הארכת השימוע הציבורי עד מחר אחר-הצהריים, נשקול להקים ועדת חקירה ממלכתית". רגע, בואו נחזור קצת אחורה.
במשך שבעה חודשים הממשלה לא הצליחה להחליט. עם אפס יכולת ביצוע, שום דבר לא אמיתי. הכול מתנהל רחוק מהציבור. הכול הוא העתק של העתק של העתק, וכך הצטרף לתמונה מבקר המדינה שפירא, שפירסם דו"ח על מתווה מונופול הגז בין המדינה לשותפויות הגז ותהליך גיבושו. הפרסום נעשה בלוח זמנים לחוץ לפי בקשת השליט כדי שיותאם למועד השימוע הציבורי המקוצר למדי, מקוצר ללא הסבר. הדו"ח מונה שלל כשלים במשק הגז.
לחשב מסלול מחדש
ביום שלישי (21/07/15), יום אחרי פרסום הדו"ח, הגיע המבקר עם סגנו כדי להציגו לוועדה לביקורת המדינה. ההמשך צפוי, המתווה מבוטל, הממשלה משנה את מבנה המאסדרים הפנימי שלה, חוזרת לעבודת מטה מסודרת עם פרוטוקולים, יוצאת למשא ומתן למתווה חדש ויוצרת פיקוח אפקטיבי על המחירים, התחייבות לפיתוח מואץ של לוויתן, הנחת צינור נוסף, הקטנת הייצוא וללא פסקת יציבות. אך הוועדה נפלה אל קרקע המציאות כשנזכרה בשני החוקים הראשוניים של ביקורת המדינה: החוק הראשון של ביקורת המדינה הוא שלא מיישמים את דו"חות מבקר המדינה. החוק השני של ביקורת המדינה הוא שלא מיישמים את דו"חות מבקר המדינה. המבקר וסגנו הציגו בפני הנוכחים את הדו"ח ואף קראו בסוף דבריהם "משרד מבקר המדינה מצפה ממקבלי ההחלטות שייקחו את הדו"ח הזה לתשומת לבם. אם צריך לחשב מסלול מחדש, שבזמן קצר יחשבו מסלול מחדש". מקבלי ההחלטות מצידם, פשוט לא נכחו בדיון.
ח"כ טרכטנברג (המחנה הציוני] ראשון הדוברים נקט בטקטיקה נכונה, בקרב כזה עליך לנצל את האמירות בדו"ח וכשרונך שלך כדי להפיל את מי שעומד מולך. הוא אמר "חבריי, האשם כל כולו על ממשלת ישראל. הממשלה צריכה לדעת להתנהג מול חברות שרוצות להרוויח". הוא דיבר על חוסר הפיקוח על מחיר הגז, וכשזכה באמצע דברו לתגובה מגדעון תדמור, יו"ר דלק קידוחים, אמר ח"כ טרכטנברג: "אתה יודע שאין שם פיקוח מחירים, זה על פי פרק ז' ולא על פי פרק ה'. זה צמוד למחיר ההמבורגר בארה"ב ולכן הדבר הוודאי היחיד שאנחנו יודעים הוא שצרכן החשמל בישראל ישלם כל רבעון יותר על חשמל". תדמור זומן על ידי היו"רית קארין אלהרר (יש עתיד) לענות לטענה (במקום נציגי הממשלה, אם כי מהדמיון בתגובות שלהם אולי זה לא משנה), טרכטנברג שאל אותו בקצרה "ה' או ז'?". תדמור לא התלהב לענות והתחמק. בסוף נשבר, "ז', ואם יש צורך גם ה'" וטרכטנברג חגג "נגמר הדיון".
קונסטנטין בלוז, מרשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה, ניסה להגן על תדמור (כשבלוז משתמש בלשון "אנחנו" קשה לעתים להבין אם הוא מדבר על משרד האנרגיה או חברות הגז, הוא אף טורח לתקן עצמו מדי פעם "זה ידרוש מאיתנו השקעה גדולה, זאת אומרת, ידרוש מהחברות") ואמר "לא נקבע פיקוח על פי פרק ה', כי לדעת ועדת המחירים שרשות הגז שותפה בה…" והיו"רית אלהרר קטעה אותו "יש פרוטוקולים? האם ועדת המחירים התכנסה אחרי דצמבר 2014?", אך בלוז לא בטוח, לא יודע לענות, מבטיח לענות ועד סוף הישיבה לא מצליח לברר האם במהלך הדיונים של צוות קנדל ועדת הפיקוח על המחירים במשרד האוצר והאנרגיה חוותה דעתה על מחיר הגז. כשניסה לטעון שפיקוח ממשלתי על מחירים הוא לא טוב ענה לו ח"כ טרכטנברג "זה לא מה שאנחנו מבקשים, פרק ה' מספיק … איך אתה יכול להגיד שלהצמיד למחיר ההמבורגר זה ראוי?!" ובלוז השיב "אני יכול להגיד את זה בקלות" מה ששבר את טרכטנברג שזעק במבטאו הארגנטינאי מספר פעמים "אז אתה לא ראוי. תחזור בך!", סגן המבקר צידד בעמדת טרכטנברג מול בלוז ומסר לבלוז שההצמדה וחוסר הפיקוח לא הגיוניים.
ההתקפה הבנויה היטב של ראש המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, ח"כ טרכטנברג, הוציאה את טענותיו של בלוז מאיזון, הוא התחיל לדבר על כך שאין שווקים כמו ישראל ולכן אין מדד מתאים להצמיד אליו וטען שכרגע יש לנו מעט גז והפיקוח יפריע לפיתוחו. "אם יש מעט גז מדוע מייצאים?" הזעקו ח"כ חנין (הרשימה המשותפת) וח"כ לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו). ואז התפוצץ הדיון לראשונה. אבל לא בפעם האחרונה.
דו"ח המבקר קבור למטה בזמן הדיון בוועדה לביקורת המדינה (צילום: אורלי בר-לב)
מש"תפית של הקואליציה בתוך האופוזיציה
הרפיסות של היו"רית אלהרר באמת מופלגת: היא אפשרה לכולם להתפרץ לדברי כולם והשיח נעשה בין ח"כ לפקיד (ולא על ידי כך שכולם פונים אך ורק ליו"ר, כפי שנהוג ורצוי), דבר שנגרר הרבה פעמים לדו-שיח של חרשים, במקום לחקירת שתי-וערב. חלקים נרחבים מהדיון היו על מחדל מונופול הגז בכללותו ולא על דו"ח המבקר, במקום לנצל את המינוף האדיר שהוא מספק בוועדה הזו. מיותר לציין שהיו"רית לא טרחה לדרוש מהדוברים לדבר לעניין.
>>> דיונים קודמים בעניין הגז הטבעי:
- ומדוע לא לתת לבית הדין להגבלים לדון במונופול? המשך דיוני הגז בוועדת הכלכלה
- מַהֵר מַמְשִׁיךְ סְגַן היו"ר / שֶׁבְּעָיוֹת הוּא בָּא לִפְתֹּר / "אֶת נוֹבֵּל לֹא נַבְרִיחַ / בְּשׁוּם סִכּוּי בְּשֶׁל פִּתּוּחַ"
- מעטה החשאיות לעולם לא יוסר: צוות המו"מ לגז לא ניהל פרוטוקולים
- מתווה סוד מוחלט בהחלט
בתחילת הדיון ניסתה היו"ר אלהרר עוד לקבל תשובות קצרות, אך בהמשך היא בעיקר הראתה את חוסר היכולת שלה להשתלט על הדיון. היא איימה, בעקבות בקשה של ח"כ חנין, לזמן את ראש הממשלה נתניהו, בלי הסבר למה הוא לא זומן עד כה (שהרי הוא זה שקובע מדיניות ולא הפקידים). בקצרה ניתן להגיד שבישיבה הזו, שרוב הזמן הייתה ללא נוכחות קואליציה (פרט לח"כ מגל שנכנס, נאנח, קיטר ויצא, ואנחנו מודים לו על כך), ח"כ קארין אלהרר הייתה הנציגה הטובה ביותר של הקואליציה.
יש לקוות שח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה, לא יתרפס מול הממשלה, וינצל את סמכותו לסרב לכנס את ועדת הכלכלה בשל סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים. כל עוד הוא לא יכנס את הוועדה לא ניתן לעקוף את הממונה ובית הדין להגבלים עסקיים. האם גם כבל ישרת את הקואליציה מתוך האופוזיציה?
"תלך, תקרא, תחזור אליי ותתנצל"
כשהדיון חזר לסורו הוסיף בלוז כי "אנחנו מסכימים עם המבקר שיש בעיה של ריבוי מאסדרים, וחושבים שמשרד האנרגיה צריך להיות המאסדר הראשי בנושאי הגז הטבעי", כאילו הוא לא טרח לקרוא את הדו"ח שמסביר שהכישלון העיקרי הוא של משרד האנרגיה שפשוט לא מתפקד, ואפילו לא טורח למנות מספיק אנשים לוועדותיו כדי שהן תוכלנה להתכנס באופן חוקי. בסופו של דבר למבקר המדינה נמאס והוא זרק לבלוז "בצהריים כשתהיה במשרד שלך, קרא את הדו"ח, וכשתגיע לעמוד 53 תתקשר אלי להתנצל". האם גם הציבור יקבל התנצלות?
היו"רית אלהרר ניסתה לברר על פרק הזמן הקצר שמוקדש לשמיעת הציבור בשימוע הציבורי. למעשה, היא ניסתה לברר אודות דברים רבים כי היא לא ידעה מאום בנוגע הקשור לנושא והפגינה את בורותה באופן בוטה, נניח כשלא הכירה כמעט אף אחת מהדמויות שבאו להעיד. לאחר שמוריס דורפמן (סגן יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, שבעיות הוא בא לפתור) הודה שאין להם תשובות לכל הנושאים בדו"ח המבקר כי "קשה לנו לבוא מוכנים עכשיו. היינו רוצים לפחות 24 שעות כדי ללמוד" ענתה היו"רית "אז תנו לציבור גם כן… אתם לא תרצו שמישהו יחשוב שאתם מזלזלים בציבור".
המבקר העיר בשקט הערה מפוצצת: "בדו"ח שפורסם ב-2013 עלה נושא הפיקוח ואתם התייחסתם אליו… נכתב 'עד מועד סיום הביקורת לא בדק משרד התמ"ת את שימושיו של הגז הטבעי לתעשייה, רק בסוף 2012 החל המשרד בבדיקה של הנושא כולל פיקוח על המחירים'", אך חברי הכנסת לא התייחסו להערה של המבקר, כחלק מהטקטיקה הגרועה שבה רובם נהגו. צעקות בוועדות הן דרך טובה להעלות לדיון נושא שעל סדר היום, דבר שהגז לא זקוק לו. כרגע הזמן לשאול שאלות פשוטות את הפקידות המבצעת במשרדי הממשלה והדרג המחליט של השרים, כדי לגלות את האמת הנסתרת, כמו בעיית הפיקוח, כמו עימות עם פסקת היציבות, כמו מיהו המחליט על אורך השימוע הציבורי. חברי הכנסת לא נתנו לרוב הדוברים להשלים משפט, וחבל, כי כשהם דיברו לעניין הם לרוב הפילו את עצמם בפח, כמוריס דורפמן שאמר "השימוע הציבורי לא מחוייב בשבילנו", ונאלץ לתקן את עצמו אחרי שהמשמר צייץ זאת.
אפשר גם לנהל חקירה בוועדה פרלמנטרית בלי צעקות. הסנאטורית וורן חוקרת את נגיד הפדרל ריזרב ברננקי:
פינת הציטוט המאיים על ריק
שעה וחצי אל תוך הדיון סיכמה היו"רית: "זה דיון ראשון, יתקיימו עוד דיונים … מצופה מכם [נציגי הממשלה, ע.ש.] שתחזרו למשרדים שלכם, קראו את כל הדו"ח ונקבל את ההתייחסות שלכם למה שקרה שם … אני מצפה לקבל עד מחר אחה"צ מה אתם מתכוונים לעשות. עד היום אחה"צ אני רוצה לקבל תשובה על הארכת השימוע הציבורי. בשלושה בדצמבר נקיים דיון פגרה. אם לא תעבירו את החומר עד מחר נשקול להקים ועדת חקירה ממלכתית".
אני חושב שזה בערך המקום בו התחלנו. הוועה לביקורת המדינה אמנם יכולה להקים ועדת חקירה ממלכתית, אך ההיסטוריה מראה שזה כמעט ולא קורה שכן לקואליציה יש רוב בוועדה. בנוסף, היא אינה ברמת חשיבות זהה לועדת חקירה ממלכתית המוקמת על ידי הממשלה (מי שמע על "ועדת ביין" או "ועדת מצא"?). ניהול תקין של הישיבה, בנוכחות ראש הממשלה, עם טקטיקת חקירה אמיתית, עם חיוב לתשובות, עם עדות בשבועה היו הופכים את הישיבה הזו מסתם ישיבה לשינוי מגמה במשק הגז הישראלי. במקום זאת זכינו לעוד קצת צעקות, עוד מאות ניירות שייקברו היכנשהו, עוד פגיעה ודאית באזרחים, עוד כישלון נוקב. אני מצטער, הישיבה הזו פגשה אותנו בתקופה מאוד מוזרה בחיינו.
נוכחים נוספים: יוסף שפירא [מבקר המדינה], צבי ורטיקובסקי [מנהל החטיבה הכלכלית במשרד מבקר המדינה], גדעון תדמור [יו"ר דלק קידוחים], ביני זומר [מנכ"ל נובל אנרג'י ישראל], קונסטנטין בלוז [רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה], מוריס דורפמן [סגן יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה], עדי חכמון [רכזת האנרגיה באגף התקציבים במשרד האוצר], יוסי לנגוצקי [גיאולוג, מגלה מאגר תמר], אורלי בר-לב [מטה מאבק הגז].
לקריאה נוספת:
