ביום רביעי האחרון (22/07/15) כינסה יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ח"כ קארין אלהרר, דיון חשוב במעלה בנושא "ריבוי זיהומים בבתי חולים ובקהילה", כמעקב אחר דו"ח מבקר המדינה שפורסם ב-2013."בין 4,000 ל-6,000 איש ואשה נפטרים בישראל מזיהומים בבתי חולים", ציינה אלהרר. אם לא הייתי נוכח בישיבה לא הייתי מודע לנתון מדאיג זה. על אף המוטיבציה הרבה והרצון האמיתי של כל הנוכחים – פוליטיקאים ואנשי מקצוע מהשורה הראשונה – להתמודד עם הבעיה, יצאתי מהדיון בפסימיות ייתר והבנתי שמילת הקסם היא כסף / תקציב ושהאחראי הוא האוצר.
ראוי לציין שאין זה דיון ראשון – בחודש דצמבר 2013 כבר דנו באותו נושא, לאחר פרסום דו"ח המבקר. עם זאת בדיון הנוכחי עלתה הצעה לפרסם לציבור מידע אודות בתי חולים הסובלים מאחוז גבוה של זיהומים. מלבד היו"ר נכחו גם סגן שר הבריאות יעקב ליצמן וחברת הכנסת מירב בן ארי, ולצידם פרופסורים ואנשי מקצוע בתחום הרפואה ונציגי מבקר המדינה.
פתחה את הדיון היו"ר אלהרר: "דו"ח מבקר המדינה נוגע בשאלה עד כמה אזרחי המדינה יכולים ללכת בשקט לבתי החולים בישראל. הדו"ח משנת 2013 מעיד על כך שבבתי חולים בישראל מתים בין 4,000-6,000 איש ואשה בשנה מזיהומים וזה מקום מסוכן עבורם". עוד הוסיפה שכדי למנוע את כל הזיהומים דרושים תקציבי ענק. כשהיא פונה לס. שר הבריאות ליצמן הדגישה בפניו כי "יש מה לעשות בתחום המניעה. מצד שני אין מספיק תקנים בכח אדם ותשתיות. על פי מבקר המדינה ניתן היה למנוע בין 25%-75% מהזיהומים הנרכשים בבתי החולים וכ-1,500 מקרי מוות היו נמנעים".
אלהרר גם נתנה דוגמא ממדינות אחרות: "באוסטרליה ואנגליה נתונים על זיהומים נמצאים בידי הרשויות ומפורסמים באופן מדורג, מלא ופתוח". בשנית פנתה לסגן השר ליצמן: "בארץ יש בעיות עם זה אבל אולי אדוני יוכל לתקן זאת. אצלנו לאזרח קשה יותר לבחור את בית החולים הרצוי לו, אז נוכל לדאוג לכך ואז בתי החולים שרוצים לשמור על מעמדם ויוקרתם ידאגו לתת את הטיפול המיטבי". אני גם מקווה שאין עדיפות בנושא זה לבתי חולים הנמצאים במרכז על אלה בפריפריה", הוסיפה.
חיה פוליטי, נציגת מבקר המדינה סקרה את הגורמים לזיהומים כמו צפיפות, חוסר במיטות וחדרי בידוד, מחסור בכוח אדם ועוד.
פרופסור בועז לב, סמנכ"ל משרד הבריאות, אישר שהרבה זיהומים נרכשים בבתי החולים אך הדגיש כי נעשים מגוון פעולות אינטנסיביות בעניין, כמו שמירה על היגיינה. עם זאת ישנה בעיה קשה מאוד של תשתיות מול משרד האוצר ובעיית כח אדם. "הצפיפות והמרחק הקטן בין החולים יוצר מצב קשה", אמר והוסיף כי "אנחנו הולכים לעשות את הצעד הבא, שבו נפרסם את הנתונים על פי בתי חולים כדי שניתן יהיה להשוות וזה יהיה תמריץ מעולה להנהלות בתי החולים לעמוד ביעדים אלה. יש חשיבות אדירה לפרסום". יחד עם זאת הסביר שיש בתי חולים שהסבירות שבהם יהיו זיהומים יותר מאשר אצל אחרים היא בשל סוג האוכלוסייה שהם קולטים, כמו מבתי אבות ומבתי חולים סיעודיים. "אנחנו עד תחילת שנה הבאה נפרסם את הנתונים", הבטיח.
פרופסור יהודה כרמלי, מנהל היחידה הארצית למניעת זיהומים משרד הבריאות, התייחס לכמות מקרי המוות מזיהומים. "אני רוצה לציין שאנחנו מדברים על מקרי מוות, אך זו לא סיבת המוות היחידה. אדם מגיע במצב קשה אחרי תאונת דרכים ומתחיל להתאושש ונפטר – בסטטיסטיקה הוא יירשם כמי שנפטר גם בגלל תאונת הדרכים וגם בגלל זיהום. אנחנו דווקא מעריכים שלפחות 350 מקרי מוות מזיהומים נמנעים בשנה, אבל עדיין מצבנו לא טוב. צריכים להשתפר בתשתיות וכח אדם".
בתגובה לשאלת ח"כ בן ארי על אופי הפרסום, הסביר כי הנושא "מאוד מורכב וצריך לנהוג בו בזהירות רבה, לא מתוך שום כוונה להסתיר אלא כדי לא לגרום עוול לבתי חולים אחרים. יש לעשות זאת בהרבה שכל ובהסכמת כל מנהלי בתי החולים". "כולם יסכימו? לא נראה לי", הגיבה אלהרר בספקנות.
רחלי אדרי, נציגת התנועה לחופש המידע, טענה שמשרד הבריאות מחזיק בדו"ח חסוי בעניין מניעת זיהומים. "הלכנו לבית משפט במטרה לפרסם זאת אך לא הצלחנו", ציינה והוסיפה כי "המצב בעולם בפרסום שונה מזה שבישראל. זה יפה שמשרד הבריאות יודע על נתונים אבל הציבור לא יודע. אני רוצה לשמוע ממשרד הבריאות מדוע לא מפרסמים זאת".
ליצמן אמר כי הוא "מבטיח בלי נדר שתקבלי מהר נתונים. אני בעד לפרסם את הנתונים. היום אין סודות, אנחנו בעידן האינטרנט והכל שקוף ואני מבטיח לך שנעשה את זה הכי מהר".
ד"ר מיטש שוואבר, מנהל יחידה במרכז הארצי למניעת זיהומים משרד הבריאות, מסר לנוכחים כי משרד הבריאות אוסף מידע כל הזמן ומעביר זאת למקבלי ההחלטות בבתי החולים, וזה מגיע למשרד הבריאות עם כל הנתונים. "אנחנו בעד שקיפות אך צריך למצוא את הדרך איך לפרסם את זה בצורה מושכלת", אמר.
דני רופ, חזאי ערוץ 10, שהגיע לוועדה כחבר בהנהלת האגודה לזכויות החולה, סיפר לנוכחים על המקרה האישי שלו: "אבא שלי הגיע לניתוח פשוט להסרת כיס המרה, חטף זיהום ומת לאחר 10 ימים. באותה עת נחשפתי למצב החמור שלנו". עוד הוסיף וסיפר מניסיונו שהפעולות הנעשות לא מוצלחות. "אין הקפדה בחדדי בידוד. אני ראיתי מה קורה בחדר בידוד של אבי – בתוך החדר לטיפול נמרץ לא הייתה הקפדה מי נכנס ובאיזו צורה. חמולות של משפחות משתכנות בלובי של בית החולים, צפיפות מיטות במחלקות. אנו זקוקים לתשתיות ברמה הלאומית אבל דברים כאלה קל מאוד לישם. נתוני הנפטרים מזיהומים גבוהים יותר מנפגעי הטרור ותאונות הדרכים".
פרופסור אליעזר רחמילביץ, נציג ההסתדרות הרפואית, טען שהאדם שהכי חשוב לנושא זה איננו: "בזיהום אפשר להילחם ולמנוע אבל לזה צריך כסף. הכתובת צריכה להיות משרד האוצר ונציגו לא יושב כאן". עוד הוסיף ש"כדי לטפל בזיהומים בצורה טובה צריכים תשתיות ותנאים. כיצד אתם רוצים שלא יהיו זיהומים אם במחלקה פנימית שוכבים 54 חולים? ראש אגף תקציבים במשרד האוצר היה צריך לשבת פה".
פרופסור יונתן הלוי ,מנהל בית חולים שערי צדק: "משרד הבריאות פועל רבות בנושא. כולנו בעד שקיפות והיא מחוייבת, אולם צריכים להיזהר בפרסום הנתונים כי מחר עלולה להיות כותרת בעיתון בסגנון 'בית החולים המזוהם ביותר הוא…' שעשויה לחטוא לאמת".
