הדיון בוועדת העבודה והרווחה ביום שני האחרון (27/07/15), תחת השם "האוצר מתריע: ישראל בדרך לפשיטת רגל, על המדינה לעודד שילוב חרדים וערבים במעגל העבודה", היה ענייני ומנומס. לא היו חילוקי דעות בזיהוי הבעיות, שהעיקרית היא מחסור במקומות עבודה איכותיים ומתגמלים בשכר גבוה לבוגרות ההכשרות המקצועיות. הייתה הסכמה על כך שהסטטיסטיקה אינה משקפת את המצב האמיתי וכי יש גידול משמעותי במספר הנשים החרדיות והערביות הרוכשות השכלה. נקבע דיון המשך לינואר 2016 והובע רצון להשפיע ולשנות במטרה להגדיל את התמ"ג ולהקטין את מספר המשפחות העניות. האם המשך פעילות הוועדה יביא לשינוי ושיפור או שזאת עוד ועדה שמצליחה למאבחנת את המצב היטב אך לא לשנות? – ימים יגידו.
מעבר ליו"ר אלאלוף שניהל את כל הדיון, הח"כים נכנסו ויצאו, חלקם התנצלו והסבירו כי היה להם דיון אחר שנאלצו לעזוב באמצע. ח"כ זחאלקה, כשהגדיר את נושא הדיון, אמר כי יש יתרון בנבואות זעם מכיוון שהן יכולות לדרבן לפעול ולנקוט בצעדים. אלאלוף פתח בכך שהתחבורה הציבורית בפריפריה הערבית הצפונית והדרומית היא כשל רציני. הדיון הוא מנוף לשיפור המצב ולכן הוא מציע לקיים ישיבה אחת לכמה חודשים.
דברי הח"כים
ח"כ מרגי: מדברים הרבה ועושים מעט, אין יד מכוונת. הוא נתן דוגמה על מקרה של תנאי תעסוקה לא הוגנים לנשים חרדיות שהתפרסם בתקשורת לאחרונה.
ח"כ זועבי: נתוני הלמ"ס על גידול בתעסוקת נשים ערביות מ-23% ל-33% אינו נכון כי הוא כולל נשים שמחפשות עבודה. היא ביקשה דיוק בנתונים מכיוון שאם היה גידול כזה היינו צריכים לראות ירידה בממדי העוני. זועבי ביקשה גם לראות נתונים בנוגע למקומות עבודה חדשים שנוצרו ליד הבית ואזורי תעשייה ותעסוקה חדשים. היא דרשה גם:
- להגדיל כמות משרות בסקטור הציבורי ולהגדיר יעד גידול לתעסוקת נשים ערביות וחרדיות במגזר הממשלתי, זה מבחן לרצון אמיתי וכן של הממשלה.
- לשנות קריטריונים במכרזים גדולים שיאפשרו לעסקים קטנים להשתתף ולזכות. למשל מכרזים הקשורים באוכל, שם נשים עם עסק בתחום מפסידות לעסקים גדולים.
- למשוך מפעלים ולהקים מרכזי תעסוקה בישובים ערביים.
ח"כ אייכלר: מתרחשת מהפכה בתעסוקה בחברה החרדית. מתחולל תהליך שצריך לקדם. הציבור החרדי בשל ורוצה להיכנס לעבודה. הממשל מציב חסמי כניסה. הוא ביקש להכיר בלימודים תורנים כמו באקדמיים וביקר את מל"ג שלא מאשר זאת.
ח"כ זחאלקה – רוצה ללמוד וליישם את ההצלחות של הנשים החרדיות אצל הנשים הערביות. צריך משרות מלאות לחרדיות וערביות וצריך להפעיל מנוע מוסרי של צדק חברתי ולא רק כלכלה. יש התפתחות דרמטית בחברה הערבית של גידול בלימודים אקדמאים, כאשר 60% מהלומדים הם נשים. ציין כי 10,000 נשים ערביות הוכשרו להוראה אך אין להן מקום עבודה. שוק העבודה חסום לנשים ערביות מכיוון שצריך מקומות עבודה מתאימים לנשים קרוב לבית. לכן צריך לפתח את הארץ ולא רק את גוש דן שאליו מנתבים תחבורה טובה. הוא ביקש השקעות בביצוע ולא רק בהכשרות, וביקש לנתב רכש ציבורי שיגרום לייצור מקומות עבודה.
התייחסות חוקרים
ד"ר ראובן גל ממוסד שמואל נאמן של הטכניון חוקר את החברה החרדית. הוא ציין כי כיום ישנם 40% תלמידים חרדים בכיתה א' וכי החרדים יהיו 50% משוק מבקשי העבודה בשנת 2050. מעל 50% מהחרדים מתחת לקו העוני, למרות קפיצה גדולה בתעסוקת גברים חרדים – 46% מהם עובדים. מבין החרדים המסיימים שירות צבאי – 90% מועסקים, אך במשרות חלקיות ומקצועות לא טכנולוגיים. רק 2.3% מהמועסקים בהיי טק הם חרדים. ד"ר גל הסביר גם כי יש גידול במספר הסטודנטים החרדים, מ-3,000 בשנת 2005 ל-10,000 בשנת 2014 . עם זאת, רק 18% מהם לומבדים הנדסה ומדעים לעומת 30% באוכלוסייה כולה.
ד"ר גל מסכים לכך שיש עיוות בסטטיסטיקה, כפי שצוין בתחילת הדיון.
ד"ר סאמי מיעארי מהחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת ת"א חוקר את החברה הערבית. הוא הצביע על שלוש בעיות עיקריות:
- אין אכיפת חוקים נגד אפליה. מעסיקים משלמים פחות משכר מינימום ויש גם מקרים של הפקדת שכר מינימום בבנק וקבלת כסף מזומן מהעובדות לידי המעסיק.
- אין עידוד השקעה בחברה הערבית ובישובים הערביים.
- הגיל הממוצע של פרישה מוקדמת מהעבודה אצל נשים ערביות הוא 44 לעומת 55 אצל הנשים היהודיות.
ד"ר מיעארי ציין כי 70% מהנשים הערביות עובדות שלא מרצונן בעבודה חלקית ופירט את הבעיות בניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המעוותת לדעתו נתונים, ושהפסיקה לחשוף לחוקרים את הנתונים הגולמיים.
בדיון נכחו ונתנו סקירות ותשובות גם נציגות ממשרד הכלכלה ומשירות התעסוקה. לא הייתה נוכחות למשרד ראש הממשלה ולמשרד האוצר.
סיכום היו"ר ח"כ אלאלוף:
- עד הדיון הבא, בינואר 2016, הוא יבקש מלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לבדוק ולהגיב על הטענה כי נתוני הגידול מוטים ויבקש גם לספק נגישות לנתונים הגולמיים.
- מבקש לתת עזרה מיוחדת לעסקים קטנים של ערביות וחרדיות.
- מבקש דיווח עד הישיבה הבאה בנושא האם הפריסה של מרכזי ההכוונה מספקת.
