הדיון בחוק להגנה על הסופרים והספרות ביום ד' האחרון (29/07/15) נקבע בעקבות הצעתו של ח"כ יואב קיש (ליכוד) לביטול החוק, והוא התנהל במסגרת ועדת החינוך כשהאולם מלא וסוער. היו"ר ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) פתח את הישיבה בהכרזה שלמרות התנגדותו לחוק בעבר, הוא פתוח לשמוע דעות אחרות. אני "דף חלק", העיד על עצמו, עדות שלא עמדה במבחן המציאות.
לאחר השמעת הנימוקים הנחרצים של ח"כ קיש לביטול החוק (התערבות גסה בשוק החופשי; מתאים רק למדינות בולשביקיות) ודיווחו של דני טל, נציג משרד הכלכלה, על עליה במכירות ספרים ב-10% בחציון הראשון של 2015 – בעיקר הודות למכירה באמצעות פלטפורמות חדשות כמו מסחר מקוון, נפתח הדיון וחברי כנסת ומוזמנים (וגם נוכחים בלתי מוזמנים) יכלו להביע את עמדותיהם.
ח"כ מרב בן ארי (כולנו) מתנגדת לחוק שכן הוא מזיק לצרכני הספרים. מניסיונה האישי, העידה הח"כית, המחיר הגבוה של הספרים מונע ממנה לקנות ספרים כפי שנהגה לפני החלת החוק.
ח"כ תמר זנדברג (מרצ) ציינה שהחוק נועד לעצור את קריסת שוק הספרים ואת שחיקת שכר הסופרים. החוק אמנם לא מושלם ודורש בדיקה והכנסת תיקונים, בעיקר במה שנוגע להנחות הגדולות ששתי הרשתות הגדולות (סטמצקי וצומת ספרים) תובעות לעצמן.
פרופ' יוג'ין קנדל (יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה) הביע עמדה ברורה כמחייב את החוק תוך המלצה לתקן את נושא ההנחות הגבוהות שכופות הרשתות, וטיפול בדואופול. הוא הסכים עם הערתו של היו"ר שהנושא קשור לריכוזיות והוא בתחומה של וועדת הכלכלה ולא ועדת החינוך.
בין המתנגדים לחוק היה באופן לא מפתיע עודד מודן, מבעלי הוצאת זב"מ ורשת צומת ספרים; אבל גם גלילה רון פדר, סופרת הילדים והנוער הוותיקה, שעל פי עדותה החוק אינו פוגע בה כלכלית (להפך) אלא "בילדי ישראל שזוכים לקנות פחות ספרים"; ועוד סופרים של ספרי ביכורים ומו"לים בתחילת דרכם. כן הצטרפה לעמדה זו נציגת סטודנטים שביקשה להחריג אותם כקבוצה שכן אין ידם משגת לקנות ספרים חדשים; וגם עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות: "אם לא יהיו צרכנים" איים האיש, "הספרים יישארו על המדפים…"
בין המצדדים לחוק היה פרופ' עוזי שביט, מנכ"ל ועורך ראשי של הוצאת הקיבוץ המאוחד, שהזכיר כי הספרות איננה רק מסחר. יש גם קלסיקה שחשוב לשמר ולהמשיך להוציא לאור ולא רק ספרים חדשים; רחלי אידלמן, יו"ר התאחדות המו"לים ומנהלת הוצאת שוקן, חזרה והדגישה כי החוק הציל את הוצאות הספרים מקריסה אבל יש להכניס תיקונים בנוגע להנחות הנתבעות על ידי הרשתות. גם נציגה של בעלי חנויות פרטיות ביקשה להביע את שביעות רצונה מהחוק, אולם בשלב הזה היו"ר מרגי החל לאבד את סבלנותו.
הוא בקש לא לחזור על דברים שכבר נשמעו וקצפו יצא על גב' אידלמן שהרבתה לדבר ללא רשות ולטענתו החיוך שלה מעצבן במיוחד.
עוד חשוב לציין שדווקא נציג רשת סטימצקי הפתיע את כולם בהכריזו שאיננו יודע אם רשת סטמצקי מרוויחה או מפסידה מהחוק.
לסיום, אביא מדבריו של אלכס פז גולדמן, ממצדדי החוק, שהגדיר את עצמו צעיר כסופר ילדים ונוער אבל לא בשנות חיים: "הספרים הם לא עוד מוצר", פנה בהתרגשות אל ח"כ בן ארי, "מתי פעם אחרונה הלכת לחנות נעליים וקיבלת נעל בהשאלה לחודש בחינם בדומה לספריות הציבוריות המשאילות ספרים ללא תשלום וללא תמלוג לסופר? מתי פעם אחרונה ביקשו מיצרן מכנסיים לשלוח שני זוגות מכל דגם שהוא מייצר לשמור בארכיון המדינה כפי שדורשים מכל מוציא לאור לשלוח שני ספרים לספריה הלאומית ועוד שניים לספריית הכנסת?"
סגנון דיבורו כמו גם תוכן דבריו הכעיסו הן את היו"ר מרגי והן את ח"כ בן ארי שהחליפה אותו לרגעים מספר ולא אפשרו לו לסיים את דבריו.
ח"כ מרגי נעל את הישיבה בהודעה שהדיון ימשך במהלך אוגוסט.
על פי התרשמותי האישית (ואולי על פי נטיית לבי), למרות האינטרסים של בעלי העניין, לא יהיה קל לבטל את החוק.
