ביום רביעי האחרון (29/07/15) עלה לדיון בוועדת הכספים נושא הוזלת משק המים בישראל ואי יישום החלטת ועדת בלינקוב. בספטמבר שנה שעברה הגישה את המלצותיה ועדה בראשות רם בלינקוב, שמטרתה לבחון את התנהלות חברת "מקורות" ולהמליץ על צעדי רגולציה ארוכי טווח במשק המים. לפי דוח הוועדה, הרגולציה בתחום מתאפיינת כיום בעלויות פיקוח גבוהות, מחסור בכלי פיקוח ובקרה לא יעילה, כאשר כל סטייה מתחזיות הביקוש מתרגמת לעלייה בתעריפי המים, וכשמקורות אינה נושאת בסיכוני ביקוש כלשהם ואינה חשופה לסנקציות אפקטיביות מצד רשות המים. ההמלצות העיקריות של הוועדה היו:
- הקמת 15 חברות אזוריות שיחליפו את 55 תאגידי המים הקיימים.
- הוזלת תעריפי המים בשיעור של כ-7%-8%.
- הסדרה מחדש של היטלי ההפקה והשארת הכספים הנגבים במשק המים לשם הוזלת המחיר.
- מניעת עלויות עודפות בתעריף המים.
- הגברת התחרותיות במשק המים.
- מתן אפשרות למקורות להתפתח בשווקי חוץ כל עוד היא מבצעת את פעילותה העיקרית כראוי.
על משקל אמרתו המפורסמת של ראש הממשלה המנוח מנחם בגין, "יש שופטים בירושלים" אקדים ואומר: "יש מחוקקים בירושלים". היה זה עונג רב להיות נוכח בדיון רציני, בהשתתפות חברי כנסת רבים מהקואליציה ומהאופוזיציה. למעט חברי הכנסת באסל גטאס ואורן חזן, שלא עמדו בפיתוי וסנטו מעט אחד את השני, כל חברי הכנסת שהשתתפו בדיון עשו זאת בסדר, בכבוד הדדי ובהקשבה. וכל זאת, בוועדת הכספים, שבכנסת הקודמת הייתה כל כולה זירת התגוששות צעקנית בין היו"ר סלומינסקי וחברות הכנסת מהאופוזיציה ובראשן חברת הכנסת סתיו שפיר.
ולעניין עצמו, חברי הכנסת הסכימו כי הבעיה העיקרית היא מחירי המים הגבוהים הנובעים בעיקר ממספרם הגדול של תאגידי המים – 55 בעת עריכת הדיון, והמספר כנראה צפוי עוד לעלות. מקורות מקבלת 3.8 שקלים לקוב כולל מחיר ההתפלה, אך המחיר לצרכן עולה לשמונה שקלים, עשרה ואף יותר. למעשה, אין בעיה של כמות אלא דווקא עודף מים (כיום) ולכן המחיר צריך לרדת.
מבדיקה שערכה מחלקת המחקר של הכנסת את הוצאות והכנסות של תאגידי המים, עולה כי אפשר להוזיל את מחיר המים עד 30 אחוז. סיבות נוספות למחירי המים הגבוהים הן סבסוד צולב של המים לחקלאות, לפלסטינים ולירדן, היטלי הפקה שגובה הממשלה וחלוקת דיבידנדים לשלטון המקומי על ידי תאגידי המים.
חבר הכנסת טרכטנברג סבור כי בשוק המים יש 55 מונופולים שההוצאות שלהם גבוהות ביותר. כל אחד מהם בעצם גובה מס מהאזרח. הכיוון של ועדת בלינקוב, לדבריו, הוא כיוון נכון. יש לצמצם את מספר התאגידים ל-15, אבל זה לא מספיק. צריך יהיה להגביר את הפיקוח על התאגידים האזוריים שיוקמו. חבר הכנסת חזן משתמש בעולם המושגים מעיסוקיו הקודמים וטוען שתאגידי המים הקימו "פרטיה" – מועדון חברים סגור לחלוקת ג'ובים. לדבריו צריך לסגור לחלוטין את התאגידים ולאפשר לחברת מקורות לספק מים לאזרח.
שמעון בן חמו, מנכ"ל מקורות, שמח שהוועדה דנה בנושא חשוב זה. בתשתיות יש יתרון ברור לגודל, הוא אומר, וכשיש הרבה שחקנים המחיר עולה. הוא מציין כי הגיש לוועדה הבין משרדית מסמך המראה שאפשר להפחית את מחיר המים בכשליש. לשאלת חבר הכנסת חזן, "מה יקרה אם מקורות יספקו מים עד הבית?", השיב בזהירות כי בעולם מקובל שהאספקה היא עד הבית, וההספקה לפתח העיר היא פטנט ישראלי.
יושב ראש הוועדה משה גפני הודיע לסיכום כי יהיו דיוני המשך בנושא מחיר המים ותאגידי המים, כמו גם בנושא מקורות. גפני הבטיח כי אינו מתכוון להרפות מהעניין ואף הזהיר כי "אם לא נגיע לפתרון נעביר חוק שהפיקוח על מחירי המים יחזור לוועדת הכספים".
בעיות תאגידי המים – הדיון שלא נגמר:
