מנהל התכנון במשרד הפנים שכח (?) להתייעץ עם האגף האחראי על החופים במשרד הפנים לפני הגשת תכנית מתאר ארצית חדשה הכוללת פרק הדן בחופים, עם המשרד להגנת הסביבה ומשרד התיירות. איש הישר בעיניו יעשה.
בשבוע שעבר (12/08/15), בזמן פגרת הקיץ של הכנסת, דנה ועדת הפנים והגנת הסביבה בכוונת מנהל התכנון לבצע שינוי בתכנית המתאר הארצית לשמירה על החופים. הדיון נערך בעקבות בקשה לדיון דחוף שהגישה חברת הכנסת תמר זנדברג (מרצ). לבקשתה קדמו פרסומים בעיתונות על כוונת המנהל להביא את תמ"א 1 לדיון בוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים במנהל התכנון של משרד הפנים. תמ"א 1 כוללת פרק חופים, שאמור להחליף את תמ"א 13. השינוי אותו רצו להכניס הוא קיצור המרחק בין קו המים לקו ממנו מותר לבנות ולפתח את החוף.
לפי דבריה של זנדברג, שפתחה את הדיון, לרוב תוכניות מתאר קיימות הועתקו כפי שהן לתמ"א 1 החדשה, אך בכל הנוגע לרצועת החוף בוטלה תמ"א 13, המחייבת הגנות רבות לא רק מפני הבניה ברצועת החוף עצמה (100 מטרים מקו המים), אלא גם בשטחים גדולים בעורף החופים. אולם פרק החופים נכתב מחדש, המקל מאוד על פיתוח קו החוף, הכולל קיצור טווח הבנייה מקו המים תוך ביטול מוחלט של כל הגנה בעורף רצועת החוף. "זו סכנה מיידית וממשית להתנקשות במשאב טבע חיוני של המדינה. איך עושים כזה דבר בפגרה בלי התראה?" כעסה זנדברג.
באופן תמוה לא הצליחו נציגות מנהל התכנון להסביר את המניעים לשינוי בפרק החופים בתמ"א 1 לעומת התוכנית הקיימת, תמ"א 13, או לענות על שאלות רבות שנשאלו על ידי חברי הכנסת, למשל מה היחס של תמ"א 1 לחוק החופים שנחקק בשנת 2004, המזכיר מפורשות ונסמך על תמ"א 13? חברי הועדה הציגו שאלות שלא זכו לשום מענה, ארוע מביך לכשעצמו. כמו במרבית הדיונים בוועדות הכנסת בהם נכחתי, ציין בצדק יו"ר הוועדה, חבר הכנסת דוד אמסלם (הליכוד), כי הממשלה מזלזלת בכנסת בכך ששולחת נציגים זוטרים יחסית שאינם בקיאים בחומר ואין להם תשובות ראויות לשאלות חברי הוועדה.
תמה אני, אם לא הגיע הזמן שהכנסת, כרשות מרכזית בדמוקרטיה הישראלית, תפסיק למחול על כבודה, הלא הוא כבודו של הציבור שבחר בה, ותפעל בצורה רצינית להשגת שיתוף פעולה ויחס ראוי ממשרדי הממשלה.
כל משתתפי הדיון, חברי כנסת, נציגי העמותות הירוקות, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, הזהירו מפני רמיסת זכויות הציבור בחופי הארץ על ידי כרישי נדל"ן ויזמים שונים שיעוטו כמוצאי שלל רב על ההקלה החדשה, יפעילו לחצים על רשויות התכנון כשלנגד עיניהם אינטרסים כלכליים בלבד בפיתוח החופים. הקלה בהגדרות, לדוגמא התרה של "חינוך ימי" ו"מסחר מוטה תיירות" בתחום ה-100 מטר, תפתח דלת לפיתוח מואץ בחופים, מסחור השטח הציבורי, העברתו דה פקטו לידיים פרטיות ופגיעה תמידית בערכי הטבע בו.
היחידים שהתנגדו לעמדה זו היו נציגי משרד התיירות, שמבקשים לבנות בתי מלון לאורך החופים ושטחי מסחר עם אופי תיירותי. זוהי למעשה, הדרך הבטוחה להפקיע רצועות חוף מידי הציבור לטובת מעטים ובדרך כלל גם עשירים.
יו"ר הוועדה, ח"כ אמסלם, סיכם והוסיף שלדעתו מנהל התכנון לא עשה עבודה מול הגורמים הרלוונטיים בממשלה. החופים חשובים, חייבים לשמוע את כל הגורמים בממשלה,עמותות וגורמים חיצוניים נוספים. חייבים להשאיר שטחי חופים פנויים לאוכלוסייה ההולכת וגדלה.
אין לי ספק שנושא החופים יעלה שוב במושב הבא של הכנסת, והמחטף המוזר של מנהל התכנון בנושא זה לא יקבל את אישורן של ועדות התכנון, ללא התייחסות להסתייגויות שנדונו, ותיקון מהותי של פרק החופים בתמ"א 1.
לקריאה נוספת:
