ביום ראשון, ה-16.08.15 נכחתי בדיון בוועדת השקיפות בנושא השתדלנים (לוביסטים). כבר התקיימו בנושא לא מעט דיונים בעבר ואף נעשתה חקיקה בנוגע להסדרת פעילות הלוביסטים בכנסת. אולם, נראה כי הבעיות שנוכחותם יוצרת רחוקות מפתרון.
ועדת השקיפות הוקמה לראשונה במושב הזה של הכנסת והתחילה לפעול באמצע יולי. הוועדה קמה במקום הוועדה לטיפול בסוגיית העובדים הזרים שהפכה לוועדת משנה בתוך ועדת הפנים. ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) נלחמה על הקמתה והיא עומדת בראשה. נושאים אחרים שבהם דנה הוועדה בעבר היו- שקיפות רבה יותר בתקציב הבטחון ושקיפות משרדי הממשלה.
משפטה של שפיר שפתח את דיון הוועדה הראשו, היה: "לא יהיה תיקון חברתי בשחיתות ללא שקיפות". חשוב היה לי לצטט גם בדיווח זה את אותו משפט כי ישנו הרושם ששפיר אכן מנסה לפעול לאורו.
באתי עם חששות לדיון מסיבות אלו: אני ואחרים חשים תסכול מכך שבמקום שהכנסת תחוקק חוקים ותוביל את הממשלה, הממשלה יותר ויותר מחלישה את עבודת הכנסת. שינוי נהלים וחקיקת חוקים בנושא השקיפות מחייבת אך קשה מאוד. הוועדה עשויה לעצור במידה כזו או אחרת את תהליך אבדן העצמאות של הכנסת. שפיר היא אשיות שאני מאמינה ותומכת בה, היא שונה מהרבה ח"כים אחרים. על סמך הכנסת הקודמת הסקתי שכשהיא מאמינה בעקרון היא תלחם להשיגו. הדוגמא הבולטת ביותר היא שינוי ההתנהלות בוועדת הכספים שכולל כיום חובת הבאת נתונים מוקדמת לח"כים וכן שקיפות רבה יותר בנוגע ליעד העברת התקציבים. שפיר הצליחה למגר את התופעה הקשה שחברי הוועדה מרימים יד לאישור כשהם לא יודעים ולא מתעניינם לאן וכמה כספים עוברים (תופעה שחזיתי בה בוועדות קודמות).
הגעתי והתרשמתי שהדיון בוועדה רציני למדי. הדוברים הגיעו עם נתונים מוכנים, שזה מרשים, פעמים רבות אין לדוברים כלל נתונים. הדיון התנהל תוך כבוד הדדי. שפיר ניהלה את הישיבה בבטחון. הדיון אמנם .היה זה דיון מן הטובים והרציניים שראיתי בכנסת (דיונים רבים לא היו כאלה!).
שקיפות צריכה לבוא לידי ביטוי בקבלת החלטות, דיונים, חוקים וביצועם, יישום תהליכים. בנוסף לאלו הפכו הלוביסטים לחלק בלתי נפרד מכל תהליך שקורה בכנסת. יחד עם זאת ישנו חוק הלוביסטים ועלכן נשאלת השאלה האם זה צריך להיות אחד הנושאים הראשונים בועדה, לפני שקיפות בהתנהלות חברי כנסת.
השאלות המרכזיות שעלו מהדיון בוועדה הן:
- איך לאכוף את הכללים שתוקנו בנוגע ללוביסטים, כגון: ענידת סרט כתום; איסור התכתבויות והתלחשיות עם ח"כים בישיבות, מקומות מקובלים לפגוש ח"כים ועוד. היו"ר שאלה אותם האם זה נראה להם מקובל שלוחשים באוזן, דופקים על דלתות, מתקשרים ועוד דרכים שאינן עומדות בקנה אחד עם סטנדרטים של שקיפות.
- היתרי כניסה קבועים ניתנים רק לשישים לוביסטים והם חופשיים להתנהל במשכן הכנסת. האם ההיתרים האלו לא גורמים לאפליה, כאשר לובסטים רבים בעיקר חברתיים יכולים להתנהל רק על-פי מתן הרשות שקיבלו. לדוגמא- להיכנס רק לוועדה שקיבלו אליה אישור. לעומתם לוביסטים של חברות עסקיות יכולים להנות מהיתר קבוע ולא לפי ועדה.
- האם התנהלות מתאימה של לוביסטים בכנסת בכלל עוזרת לשקיפות? השתדלנים יכולים ועושים פגישות, טלפונים וכו' מחוץ לכנסת במשרדיהם. הן לחברי הכנסת ולאנשי מפתח שונים.
- לגופים חזקים אין כל קושי לעקוף את החוק ולהפגש עם מי שהם מעונינים, ח"כ, שר או פקיד.
- בעית שקיפות – הרבה מאוד בכירים מהשירות הציבורי עוברים לשירות הפרטי. אין חובת שקיפות בפגישות ותהליכי ההתקשרות נעשים עוד בזמן שהבכירים עובדים בשירות הציבורי והם נהפכים לבעלי עניין של החברות המסוימות (זאת אף שיש תקופת צינון לבכירים).
- אין בחוק חובת דיווח על פגישות ואין פרוטוקולים של השיחות בין חבר כנסת לבין לוביסט- מצב המביא לחוסר שקיפות וחוסר דיווח מדיונים והחלטות.
- מחלקת המחקר של הכנסת מצומצמת ואינה יכולה להקיף את כל הנושאים שמתבקשת לחקור. כך נוצר מצב שהח"כים לפני הצבעה מקבלים דוחות של גופים אינטרסנטים ומצב זה משפיע על אופן הצבעתם.
בין הדוברים בדיון היו רבים שתמכו בעמדותיה של שפיר בנוגע להגברת השקיפות, בינהם:
דורון כהן, לשעבר מנכ"ל האוצר: "בת הברית הגדולה ביותר של השחיתות היא ביורוקרטיה", רם בלינקוב לשעבר ראש אגף תקציבים: "הוצאתי הנחיה שאסרה על אנשי אגף תקציבים להיפגש עם לוביסטים, כי גוף מקצועי שצריך לקבל החלטות לא יכול להיות מושפע מגורמים אינטרסנטיים".
ד"ר תהילה אלטשולר-שוורץ מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "אבי אבות הטומאה הוא האפשרות בחוק חופש המידע שלא למסור מידע על דיונים פנימיים". רם בלינקוב הוסיף שראה איך לוביסטים שונים "רוצים להעיר את עיניהם של הפקידים" ומייעצים להם בכל מיני צורות , לכן העביר את ההנחיה שאסרה להפגש עם לוביסטים.
סוגיה נוספת עלתה מצד נציגת מכון המחקר של הכנסת, היא העברת חומרי רקע לחברי הכנסת לפני הצבעות. לתוך הוואקום של מידע רקע חסר נכנסים הלוביסטים שמפיצים לחברי הכנסת חומרי רקע וניירות עמדה בנושאים שונים, אולם הכל נעשה מטעם גופים בעלי אינטרס.
דרור כהן – דיבר על חוק ההסדרים בישיבה וטען שרפורמות חברתיות ממשלתיות חשובות לא היו עוברות בתקציב ללא החוק. זאת בגלל סחבת של הכנסת וגופים מסוימים. הדוברים ענו לו שהממשלה יוצרת מצב שקובר את הרפורמות והצעות חוק כשהדבר נעשה בעיקר בוועדת השרים לחקיקה, שאחר-כך מעבירה כרצונה את החוקים דרך חוק ההסדרים. לדעתו חשוב קודם כל לדון בנושא האוצר ואחר-כך בלוביסטים. ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) העיר לכהן שהתעלמות מחברי הכנסת על-ידי חוק ההסדרים אינה מקצועית וזה רק נסיון לעקוף את הכנסת.
ח"כ תמר זנברג (מרצ) התייחסה לחוק הלוביסטים שחל רק על משכן הכנסת וחובה להחילו על כל מקום, כולל חברות המנסות להשפיע על מחלקת המחקר, כי אינן מוגדרות עדיין כלוביסטיות. ישנו נוהג לקנות חברי כנסת על-ידי הבטחות שונות כמו עריכת סרט, כתבה ועוד. לדברי זנדברג החוק צריך לחול על כל עבודה וגופים שונים, אף שאינם מפלגתיים, הקשורים לתפקוד הכנסת.
סיכום: יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון ואמרה כי בנוסף תפעל הוועדה להרחבת "חוק הלוביסטים", הגדרת אופן פעילותם וצמצום הריכוזיות הקיימת בתחום. הוזמנו נציגי משרדי ממשלה מכל המשרדים, אולם לא ראיתי שהגיעו.
להערכתי, אם לא יהיו בחירות בקרוב, חשוב ומענין לראות אילו תהליכים תצליח הוועדה להעביר ואלו תהליכים יחסמו.
עוד בנושא:"מאה ימים של שקיפות"
