הוועדה המיוחדת שהוקמה ביולי 2015, ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור – ועדת השקיפות, התכנסה לישיבה מיוחדת במהלך הפגרה לציון שבוע הליכי חקיקה פתוחים ברחבי פרלמנטים בעולם, לקראת דיון ראשון בנושא "גיבוש אמנת שקיפות ישראלית".
בפתיחת הדיון התייחסה יו"ר הוועדה ח"כ שפיר למתקפה האישית וחסרת התקדים עליה יום קודם במליאה מח"כ זחלאקה, על התנהלותה במסדרונות הכנסת ועל מה שהוא כינה "גזענות" במפלגתה,"המחנה הציוני". לטענתה, מה שהוביל למתקפה הזו, הוא הנסיון שלה לחשוף את הדיל הפוליטי שהציע רה"מ נתניהו "לרשימה המשותפת" מאחורי גבו של הציבור, בתמורה להצבעה או להיעדרות מהצבעה בכנסת שמשפיעה על חיינו בישראל, ובמקרה הנדון "מתווה הגז".
לפי חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, כל הסכם פוליטי גם כזה שנחתם בזמן הקמת הקואליציה וגם כזה שנחתם בזמן פעילות שוטפת, צריך להיות חשוף לציבור. יותר מזה, כל תוספת תקציבית וכל סעיף בתקציב שהוא תולדה של הסכם כזה, צריך להיות מסומן בצורה גלויה וברורה בתקציב.
האמנה היא כלי לביטוי וליישום החזון וערכיו. מעצם היותו מסמך מפורט ומחייב, השאיפה היא כי יעמיק את מידת מחוייבותו של הארגון.
מטרת האמנה הינה לקדם את נורמות השקיפות בחברה הישראלית ולהגביר את מודעות הציבור לחשיבות השקיפות.
דיון ראשון זה נוהל למעשה כסיעור מוחות – גיבוש הדרך, מצע של רעיונות, עקרונות בהנגשת מידע, הגדרת שקיפות וכו'.
שבע עשרה שנים אחרי חקיקת חוק "חופש המידע", השקיפות ברשויות השלטון עדיין רחוקה מלהיות מובנת מאליה – אם הוועדה תשתמש במידע שירוכז בידיה על מנת לטפל באופן יעיל בבעיות הנגשת המידע והשקיפות הקיימות במשרדי הממשלה ובכנסת, היא תצליח להוכיח את הצורך בחיונותה ותצדיק את הקמתה.
נעדרו: חברי הכנסת: אילטוב, ג'בארין, מקלב, סלומיאנסקי
עוד השתתפו: השר לשעבר מיכאל איתן (היה מופקד על שיפור השירות הממשלתי הדיגיטלי לאזרח), המכון הישראלי לדמוקרטיה, המרכז להעצמת האזרח, הסדנא לידע ציבורי, התנועה לחופש המידע, מאה ימים של שקיפות, נציגי משרד רה"מ והמשפטים.
