פרוייקטים של התחדשות עירונית עומדים למלא את הארץ, האם יושארו זכאי הדיור הציבורי שממתינים כבר שנים לדירה גם הפעם בלי קורת גג בשל המלאי הלא מתחדש של הדירות? מה יהיה על הדיירים שכבר הגיעו ליום המיוחל בו יש להם דירה?
מטרת הוועדה הייתה לראות כיצד דואגים לשלב את דיירי הדיור הציבורי, שבשנים האחרונות עלו לכותרות בביקורות קשות שנגעו אל יחס החברות המשכנות אליהן, מצב הדירות הזוועתי ועוד, במתחמי ההתחדשות העירונית. כבר הפתעה נחמדה. המדינה אכן מתכננת לאכלס בדירות החדשות את דיירי הדיור הציבורי?! דירות גדולות, חדשות ומרווחות ילכו לטובתם? לא האמנתי וחיפשתי את האותיות הקטנות לאורך זמן הועדה, את האמירה האמיתית. לשמחתי, התגלתה כוונה הוגנת ויפה – אכן לאפשר לדיירי הדיור הציבורי לעבור לדירות החדשות – וזאת מבלי לפגוע בזכויתיהם ומבלי להקשות עליהם כלכלית בצורה כזו שלא יוכלו לעבור למתחמים החדשים בסופו של דבר.
הועדה הייתה מלאה וחברי כנסת רבים בחרו לנכוח בה. הוועדה נפתחה בכך שח"כ אלי אלאלוף מסיעת כולנו, שהצהיר כי אין מרכיב כלכלי בעניין זה וכי אין רצון לראות את העשירים מתעשרים על חשבון העניים. הוא גם ציין את מספרם הרב של חברי הכנסת שנכחו בועדה, על אף שהכנסת בפגרה. כמובן שלאורך הועדה חברי הכנסת עזבו אותה לאט לאט, כך שבסוף הועדה נותרו מבחינת חברי הכנסת יו"ר ועדת העבודה והרווחה, אלי אלאלוף מכולנו, יו"ר הועדה להתחדשות עירונית, אלי כהן מכולנו, ח"כ שמולי מהמחנה הציוני וח"כ יוסי יונה מהמחנה הציוני.
לאחר דברי הפתיחה, נציגי משרד הבינוי הציגו נתונים וסיפרו כי עד היום אוכלסו 22 דירות של דיור ציבורי. נאמר כי מדיניות משרד הבינוי שהדיירים יחזרו לפרויקטים וכי לא תהיה סיטואציה שדיירים יחזרו לבניינים ויגידו שאין איך לעזור להם. לאחר מכן הדיון נפתח לדברי חברי הכנסת, דברי נציגי המשרדים הרלוונטים, דברי החברות המשכנות, ראשי עירייה ונציגי ציבור שונים.
את תמציתו של הדיון הארוך, אבקש לצמצם לארבעה עקרונות בהם אלי כהן, יו"ר הועדה להתחדשות עירונית מטעם כולנו, סיכם את הדיון. הוא אף ביקש כי עד סוף אוקטובר תהיה הצהרה של חוזר מנכ"ל שיעגן עקרונות אלה. אלו העקרונות, ובכל זאת גם האותיות הקטנות שראיתי לנכון לציין שעלו במהלך הדיון:
הגדלת שטח הדירה – דיירי הדיור הציבורי יזכו כככל הדיירים בבניין לדירות גדולות יותר. נאמרה הסתייגות על גודל הדירות לאותם הדיירים, אותה אפרט בהמשך, תחת סעיף "קרן".
אין העלאת שכר דירה – דיירי הדיור הציבורי לא יצטרכו לשלם שכר דירה מוגדל על אף שהם עוברים לדירות חדשות וגדולות יותר, בעלות ערך נדל"ני גבוה יותר. האותיות הקטנות: ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) העלה נקודה שלא התייחסו אליה – עד עתה דיירי הדיור הציבורי יכלו לקנות את דירותיהם, אך מה יהיה עתה שמחיר הדירה יעלה? הוא טען כי מחיר הדירה איננו יכול להשתנות על מנת לא לפגוע בזכויות דיירי הדיור הציבורי. לצערי, לא ניתנה לכך התייחסות הולמת.
קרן לטובת תחזוקת הדירות –נציגי משרד הבינוי הציעו רעיון כיצד להתמודד עם העלויות שהדירה החדשה עלולה לגבות מדיירי הדיור הציבורי. על פי רוב, דירות המקור הישנות הן בשטח של כ-60 מ"ר, הדירה החדשה בשטח של 90 מ"ר. ההצעה היא שמשרד השיכון יקבל דירת 75 מטרים ואת יתרת השווי יקבל מהיזם במזומן, שיכניס לקרן שתפתח לטובת העניין – קרן תחזוקה, והיא תהיה מיועדת לניהול ותחשוקה שוטפת של הדיור הציבורי. המדינה תקבל דירת 75 מטר. המדינה לא תגבה כסף שכר דירה עבור הפרש השטחים – לא תהיה תוספת עבור 15 מטרים הנוספים. מתוך קרן התחזוקה יממנו את ההוצאות של ועד הבית. אם יש פה הפרש של כסף בין ועד הבית שהיה לנוכחי – המדינה תמממן מתוך אותה הקרן את ההפרש. האותיות הקטנות: מדובר כרגע על רעיון שעוד לא נבדק במשרדים הרלוונטים, כרגע מדוברבמימון הפרשים רק לחמש עשרה שנים מרגע הכניסה לדירה. השאלה המתבקשת – מי ידאג לתשלומים לאחר השנים האלו?
אין הגליה – ח"כ אלי כהן הדגיש לאורך כל הועדה כי העקרון המשמעותי הוא שלא תהיה הגליה של דיירי הדיור הציבורי מתוך המתחמים החדשים בשום צורה שהיא. האותיות הקטנות: הערה חשובה של ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) – מתקיימת הגליה על אף הרצון הטוב והנאמר בועדה – פרויקטים של התחדשות עירונית לא באמת מתקיימים בפריפרייה כי הדבר לא "שווה" מבחינה כלכלית ליזמים. כך שהאוכלוסייה שם לא נהנת מאותם הטבות שמדובר עליהם במהלך הועדה.
עם זאת, אני כן רואה לנכון לציין מספר שאלות שנשאלו על ידי המשתתפים בועדה – וההתייחסות או אי ההתייחסות שניתנה להם: ח"כ תמר זנדברג (מרצ) שאלה האם יהיו תוספות של דירות של דיור ציבורי מתוקף מתחמי ההתחדשות העירונית החדשים? היא נענתה שנכון לעכשיו לא מדובר על תוספת של דירות, אלא רק העברת הדירות הקיימות. בנוסף, צויין כי כל האמור חל רק על דייר שחוזר לדירה באותה פרויקט ולא יחול על מתאכלס חדש. בפרויקטים שכבר יצאו – יחילו את ההסדר רטרו אקטיבית. עם זאת, במידה שיהיו דיירים שיבחרו בעצמם – ירצו לעבור למקום אחר, יציעו להם ארבע חלופות: בחירת דירת נ"ר שתרכש על חשבון המשרד ותוקצה למגוריהם , מענק לרכישה של דירה לבעלות עצמית – לא במלוא הסכום, בהשתתפות, מעבר לדירה מתפנה בדיור ציבורי תוך מתן עדיפות בתור הממתמינים בתוספת מענק.בנוסף, ח"כ זנדברג ציינה כל התהליך של התחדשות העירונית מול הדיירים של הדיור הציבורי צריך להיות מלווה במתן תסקיר חברתי ובליווי התושבים לאורכו של התהליך ואף כי הגישה הצעת חוק בנושא. בנקודה זו, כעובדת סוציאלית קהילתית האמונה על תחום ההתחדשות עירונית, התפלאתי שמעורבות משרד הרווחה כלל לא צויינה בדיון. התפקיד אומנם בבנייה, אבל נכון להיום עובדים סוציאליים קהילתיים מלווים פרויקטים כאלה ברחבי הארץ, מסייעים בהנגשת המידע והזכויות לתושבים ומלווים אותם בתהליכים אלו.
ח"כ מרגי העלה נקודה חשובה שקיבלה הסכמה מיתר הח"כים – כי יש לחזק את הדברים שנקבעים בועדה בחקיקה ולא בחוזר מנכ"ל שיכול להתבטל בקלות וחבל שכך. ח"כ בן צור (ש"ס) הצהיר כי אף אחד לא יתנגד להצעת החוק בנושא התחדשות עירונית – לא מהקואליציה ולא מהאופזיציה. יהיה שווה לעקוב אם אכן כך יהיה.
ראש עיריית לוד, רביבו, נתן הצעה מעניינת בעקבות דבריו של ח"כ מאיר כהן: על מנת לעודד יזמים לפעול גם בפריפרייה, יש לתמרץ אותם בכך שעל כל פרויקט שיעשו בפריפרייה – יקבלו פרוייקט במרכז. רביבו אף סיפר על בעייתו לקבל אישור לבנייה בקרקע משלימה. בתגובה לכך, התחייב בפניו יו"ר הועדה, ח"כ אלי כהן, כי יסייע לו לקבל קרקעות ממנהל מקרקעי ישראל, לאחר שזה יסמן קרקעות מנהל רלוונטיות.
רן מלמד, סמנכ"ל ידיד, העלה נקודה חשובה שלא התייחסו אליה – מתחמי דיור להם רוצים לעשות התחדשות עירונית, בהם רוב התושבים גרים בשכירות לתקופות ארוכות. מה עושים עם אנשים אלו? איך מסייעים להם? בהצעת החוק אין התייחסות לכך, וגם לא ניתנה תשובה ממשתתפי הועדה.
במהלך הדיון, נציגי עמידר סיפרו כי הם בונים מתחמים של התחדשות עירוניתבפריפרייה וכי כל ההכנסות הולכים לטובת דיירי הדיור הציבורי. רותי לביא, נציגת פורום הדיור הציבורי, הכריזה כי אין כך הדבר, וכי במתחמי דיור שעמידר בונים – 90% מהדירות הם לטובת אוכלוסייה אחרת, כגון זוגות צעירים, ורק 10% לטובת דיירי הדיור הציבורי.
נציגי ארגון הנכים ביקשו שבמתחמי ההתחדשות העירונית, דירות הקרקע יוקדשו לנכים, זאת משום שבמקרה של הפסקות חשמל, אין באפשרותם להשתמש במעלית ולהגיע לדירות שלהם. הם תיארו כי היום דירות הקרקע עולות יותר ואינן מוקצות לאוכלוסייה זו.
סך הכל, התחושה שעלתה היא כן אכן יש חשיבה רצינית וטובה לטפל בנושא הדיור הציבורי ולא לפגוע בדיירים שנפגעו לאורך זמן בשנים האחרונות. כן נראה שיש נושאים שיש עוד לראות כיצד מתייחסים אליהם ואם אכן יתקיימו – כמו הקרן המדוברת ולאורך כמה זמן היא תתקיים, המענה לנכים, מחירי הדירות וכדומה. כולי תקווה שהרוח ועקרונות הוועדה אכן יהיו מיושמים וכי נזכה לראות הצעת חוק רצינית ומותאמת להלכי הועדה בזמן הקרוב והכי חשוב – בממשלה הנוכחית.
בנוסף לחברי הכנסת בוועדה נכחו גם: רן מלמד ( עמותת ידיד), יאיר רביבו-ראש עיריית לוד, נציגי החברות המשכנות – עמידר ועמיגור, נציגי פורום הדיור הציבורי.
עוד בנושא:
- חיכינו, חיכינו, ומי לא בא? דיון שגרתי מביא לשיא את זעם הח"כים על עמידרתכנית השר גלנט לשיפור הדיור הציבורי מעודדת, אך תיבחן במעשים בהמשך
- שיעור המעונות בישראל נמוך יחסית לעולם – אך תכנית בנייה ממשלתית מתעכבת שנים
