שתי מעשיות על יום לימודים ארוך וחוק נהרי

"רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר, הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת" –משנה, מסכת אבות, ג' ב'.

חוק יום לימודים ארוך

בְּמָקוֹם דֵּי קָרוֹב בֵּין הֵרִים וּגְבָעוֹת

מִתְנַשֵּׂא לוֹ מִבְנֶה שֶׁמָּלֵא הַחְלָטוֹת

הַמַּפְרִיד וּמְתַקְּנֵן בֵּין אָסוּר וּמוּתָּר

קוֹבֵעַ פֹּה חוֹק וּמַסְדִּיר הַיָּשָׁר

וּבְתוֹךְ הַמִּבְנֶה, וַעֲדָת הַחִנּוּךְ

הִתְכַּנְּסָה (ב' 12/10/2015) לָהּ לָדוּן עַל נוֹשֵׂא לֹא סָבוּךְ

לִפְנֵי י"ח שָׁנִים הִתְקַבֵּל לוֹ אָז חוֹק

שֶׁנּוֹשֵׂא בִּבְשׂוֹרָה עָתִיד דֵּי מָתוֹק

"חוֹק יוֹם לִימּוּדִים אָרוֹךְ" חוּקָק לַמַּמְלָכָה

אַךְ מֵאָז שֶׁחוּקָק, יִישׂוּמוֹ רַק נִדְחָה,

כָּל שְׁנָתַיִם־שָׁלֹשׁ בַּשִּׁלְטוֹן מְנַצְּלִים

אֶת יְכֹלֶת הַשִּׁמּוּשׁ בַּחָזָק בַּכְּלָלִים

ו־"חֹוק הַהֶסְדֵּרִים" אָז בְּשֶּׁקֶט דּוֹחֶה

אֶת הַלִּמּוּד הָאָרוֹךְ, כִּמְעַט בְּלִי מוֹחֶה.

כָּךְ יָשְׁבּוּ בַּוַּעֲדָה חֲבֵרִים בּוֹדְדִים

וְדִבְּרוּ עַל חֲשִׁיבוּת הַחֹק לַיְּלָדִים:

חַ"כּ גלאון (מרצ) נָאֲמָה עַל הַפְּגִיעָה בְּנָשִׁים

אִמָּהוֹת לִיּלָדִים שֶׁהַחֹק מַגְשִׁים

לַהֵן אֶפְשָׁרוּת יְצִיאָה לַעֲבוֹדָה

וּדְחִיָּתוֹ עֲבוּרָן הִיא מַמָּשׁ אֲבֵדָה;

חַ"כּ ג'בארין (הרשימה המשתפת) דִּבֵּר עַל שִׁוְיוֹן הִזְדַּמְּנֻיּוֹת;

חַ"כּ יונה (המחנה הציוני) בִּקֵּשׁ לְבַטֵּל, לֹא לִדְחוֹת

אַחֲרֵי עֶשְׂרִים שָׁנִים שֶׁל דְּחִיָּה

נִתָּן לְהַגִּיד שֶׁזּוֹ לֹא נְטִיָּה

אֶלָּא נִסָּיוֹן מְכֻוָּן לְמַסְמֵס

וְהַוַּעֲדָה צְרִיכָה פֹּה לֹא לְפַסְפֵס

אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת לַחֲשֹׂף בְּבִטָּחוֹן

אֶת כַּוָּנָתוֹ הָאֲמִתִּית שֶׁל הַשִּׁלְטוֹן;

חַ"כּ ברושי (המחנה הציוני) בִּיקֵּשׁ רַק לִדְחוֹת בְּשָׁנָה

כְּדֵי לְוַודֵּא אֶת רְצִינוּת הַכַּוָּונָה;

וְחַ"כּ מרגי (ש"ס) היו"ר נְאַלֵּץ לְהוֹדוֹת

שֶׁאֵין הוּא מִתְלַהֵב מִכָּל הַדְּחִיּוֹת

אִם הָיָה בָּאוֹפּוֹזִיצְיָה הָיָה מַצְבִּיעַ נֶגֶד

וּבַמַּצָּבִים כָּאֵלֶּה הַיּוֹשְׁרָה נִמְדֶדֶת!

רֶגַע לִפְנֵי הַהַצְבָּעָה, כְּשֶׁהָאוֹפּוֹזִיצְיָה בְּרוֹב

בַּחָדָר הַוַּעֲדָה, בְּמִּבְנֶה דֵּי קָרוֹב

שֶׁמִּתְנַשֵּׂא עַל הָרִים וְדוֹאֵג כָּאן לְסֵדֶר

חַ"כִּים רָבִים הִתְפָּרְצוּ אָז לַחֲדַר

חַ"כּ מוזס (יהדות התורה), חַ"כּ ברקו (הליכוד), חַ"כּ זוֹהֵר (הליכוד) וְגַם

חַ"כּ זועבי (הרשימה המשותפת), חַ"כּ גנאים (הרשימה המשותפת), חַ"כּ קוֹרֵן (הליכוד) בָּאוּלָם

וּבַסּוֹף הִצְטָרֵף נהרי (ש"ס) סגן־השר

שֶׁשִּׁינּוּ אֶת מִנְיָן הַקּוֹלוֹת הַקַּר

וּבַהַצְבָּעָה – וַדַאי תְּנַחֲשׁוּ מָה סוֹפָהּ

נִדְחֶה לוֹ הַחֹק לְלֹא כָּל חֲלוּפָה

לֹא יָחוּל הַחֹק בַּזְּמַן הַקָּרוֹב

לֹא יַמְטִיר עַל הַנֹּעַר אֶת כָּל הַטּוֹב

שֶׁטָמוּן בּוֹ עַכְשָׁו כְּפִי שֶׁהָיָה אָז

כְּשֶׁנֶּחֱקָק מִלְּפַנִים בִּשְׁנַת התשנ"ז.

כִּי יֵשׁ חֹק רָגִיל וְיֵשׁ חֹק יְסוֹד,

אַךְ מֵעַל שְׁנֵיהֶם יֵשׁ עוֹד, זֶה לֹא סוֹד,

לְמַעְלָה נִמְצָא לוֹ "חֹק הַהֶסְדֵּרִים"

שֶׁהוּא הַתּוֹרָה, מִבְּרֵאשִׁית עַד דְּבָרִים,

הוּא הַחֻקָּה, מְגִלַּת הָעַצְמָאוּת,

הוּא צוּר יִשְׂרָאֵל, הוּא שְׁבּוּעַת אֶזְרָחוּת,

אֵין בִּלְתוֹ, אֵין כְּמוֹתוֹ, הוּא הַטּוֹב וּמֵיטִיב

בִּלְעָדָיו אֵין שִׁלְטוֹן, בִּלְעָדָיו אֵין תַּקְצִיב,

וְאִם הַיְּלָדִים יִפְגְּעוּ, אִם נִפְגָּעוֹת הַנָּשִׁים,

אִם הַכְּנֶסֶת מְחוֹקֶקֶת וְאֵין אִישׁ מֵשִׂים,

אַל דָּאֲגָה יְלָדִים, הַדְּבָרִים הֵם פְּתִירִים

נְבַטֵּל גַּם אֶתְּ הַכְּנֶסֶת בְּחֹק הֶסְדֵּרִים.

חוק נהרי

אַךְ יְלָדִים יְקָרִים, הַיּוֹם אֵינוֹ תָּם

עוֹד דִּיּוּן חָשׁוּב התְרַחֵשׁ בָּאוּלָם

וּבְסוֹף אוֹתוֹ סֶבֶב הַהַצְבָּעָה הָאֶחָד

נִשְׁאַר היו"ר מרגי כִּמְעַט לְבָד

וְהֵחֵל לוֹ מַצִּיג בִּקְצָת אֲרִיכוּת

אֶת הַצָּעַת הַחוֹק לַבִּיטּוּל הַמַּלְכוּת.

לֹא נִהְיֶה עַם אֶחָד כִּי אִם אוֹסֵף שְׁבָטִים

לֹא חָזוֹן מְשׁוּתָּף, רַק אַחְדוּת מִיעוּטִים

"חוק נהרי" קוֹבֵעַ שָׁחוֹר עַל לַבֵּן:

בֵּית־חִנּוּך לֹא רִשְׁמִי – מְלוֹא הַתַּקְצִיב יְקוּמְבַּן!

רַשּׁוּת מְקוֹמִית לֹא תּוּכַל לְהַקְצִיב

לְבֵית־סֵפֶר מַמְלַכְתִּי יוֹתֵר תַּקְצִיב

מִשֶּאֵינוֹ מַמְלַכְתִּי. חָסֵרָה כָּאן בִּינָה:

יוֹצְרִים חִנּוּךְ פְּרָטִי בַּמִּימּוּן הַמְּדִינָה.

הַחוֹק חוּקָק בְּעָבָר וְלִפְנֵי שְׁנָתַיִים הִתְבַּטֵּל

שׁוּב עוֹלָה לַהַצְבָּעָה וּלְצִּיּוֹן בָּא גּוֹאֵל

"נַחְזִיר עֲטָרָה לְיוֹשְנָה" נהרי אָמַר

בְּתִקְצוּב חִנּוּךְ לֹא רִשְׁמִי שֶׁכֵּן מֻכָּר

וְהוֹסִיף עַל הֶקְשֵׁר בֵּין הַמַּלְכוּת לַחֲרֵדִים

"אִם הַחִנּוּךְ הָרִשְׁמִי יִהְיֶה טוֹב יָבוֹאוּ אֵלָיו תַּלְמִידִים"

וְחַ"כּ מוזס נָצִיג הַחִינּוּךְ הָעַצְמָאִי

הִבְהִיר וְהִסְבִּיר שֶכַּיּוֹם מִבְּלִי

הַחוֹק בְּשֶׁטַח אָנוּ מוּבָלִים לַאֲבַדּוֹן

וְ־"יֵשׁ לְבַטֵּל אֶת גְּזֵרוֹת מֶמְשֶׁלֶת הַזָּדוֹן"

הַיּוֹ"ר מרגי: "החוֹק הוּא אִילּוּץ שֶׁל מַצָּב מְעַוֵּות"

שֶׁבּוֹ לֹא מַמְלַכְתִּי מְקַבֵּל סְכוּם מוּפְחָת

וְכָךְ, יְלָדִים, מְקֻדָּם רַעְיוֹן

שֶׁבְּשֵׁם קְדוּשָּׁתוֹ שֶׁל עִקָּרוֹן הַשִּׁוְויוֹן

הַמְּחִיר שֶׁל זָהָב וְעוֹפֶרֶת מֻשְׁוֶּה

כָּל תּוֹמֵךְ בַּמַּלְכוּת, בְּוַדַּאי כְּבָר בּוֹכֶה…

חַ"כּ מוזס לַחַ"כּ גלאון "לִתְמוֹךְ אַתֶּם צְרִיכִים"

אוֹמֵר וּמְנַמֵּק בְּטִּיעוּנִים מֻפְרַכִים

"גַּם לָכֶם יֵשׁ מֻכָּר שֶׁאֵינוֹ רִשְׁמִי"

וּמִתְכַּוֵּון בְּכָךְ לַחִינּוּךְ הַפְּרָטִי

חַ"כּ גלאון נֶעֱלֶבֶת, אַךְ מָה כְּבָר תַּגִּיד

לְאַרְבַּע סִיעוֹת קוֹאָלִיצְיָה יֵשׁ מַעֲרֶכֶת פְּרָטִית

שֶׁל חִינּוּךְ הַמְּחַנְּכוֹת לְפִי הַמַּצָּע

בְּמְּדִינָה שֶׁל זְרָמִים, לַמַּלְכוּת אֵין מוֹצֵא.

חַ"כּ לביא (יש עתיד) מִסִּיעַתּוֹ שֶׁל לפיד

מַדְגִּישָׁה שֶׁהִיא גָּרָה בְּמָעוֹן מִזְּכוּכִית:

"לָמָּה בְּחֹק הַהֶסְדֵּרִים?" הִיא בְּרַעַש מוֹחָה

אַךְ נהרי מַזְכִּיר אֶת שֶׁהִיא שָׁכְחָה

הַבִּיטּוּל שֶׁל הַחוֹק מִלִּפְנֵי שְׁתֵּי שָׁנִים

הִתְרַחֵשׁ גַּם הוּא בְּחֶשְׁכַת חֹק הֶסְדֵּרִים

וּכְדֵי לְהַדְגִּישׁ אֶת רִיפְיוֹן הִסִּיעָה

לֹא טָרְחָה לְהִישָּׁאֵר עַד לַהַצְבָּעָה.

וּכְשֶׁבָּאוּ לְהַצְבִּיעַ נִפְתְּחוּ הַדְּלָתוֹת

וְזָרְמוּ אֶל הַחְדֵּר נְצִיגִים מִסִּיעוֹת

וְהִצְבִּיעוּ חַ"כּ גנאים, חַ"כּ זועבי,

חַ"כּ נגוסה (הליכוד), חַ"כּ קורן, גַּם חַ"כּ בן־ארי (כולנו),

והיו"ר מרגי כְּמוּבָן, נהרי מְאוּשָּׁר

יִנְהֲרוּ תַּקְצִיבִים לַחִינּוּךְ לֹא מֻכָּר

הַחוֹק עָבַר פֹּה אַחֵד – הַפֶּה הַמַּפְרִיד,

פִּתְחוֹן פֹּה נִפְרָד לְכָל תַּלְמִיד

"מַמְלַכְתִּי עֲבוֹר סוּס" כָּל מוֹרֵה פֹּה יִזְעַק

נַפְסִיד בַּקְּרָב, כְּמוֹ בַּמַּאֲבָק.

כמה מילים על חוק נהרי 

החוק מחייב רשות מקומית לתקצב בתי ספר שאינם רשמיים (חינוך החרדי, חינוך החילוני הפרטי והחינוך הכנסייתי) בדיוק כפי שהיא מתקצבת חינוך רשמי (ממלכתי וממלכתי־דתי), ללא אפשרות  לתקצב רק את השני. למרות שהראשון בד"כ אינו מלמד לימודי ליב"ה בהיקפים גבוהים, אם בכלל.

החוק קודם בשל טיעונים של שוויון בתקצוב בין ילד וילד, טיעון הזוי, שכן מדובר פה על תקצוב של שירות ציבורי באותו אופן של שירות פרטי. בנוסף, החרדים טענו שלח"כים הערביים גם כדאי להצביע כי זה ייאפשר להוסיף כסף לחינוך הכנסייתי, מנסיון העבר לרשויות הערביות במילא אין מספיק כסף לתקצב את החינוך הכנסייתי תקצוב עודף, ורוב הכסף עבר לחינוך החרדי ולחינוך היהודי הפרטי.

דבר האופוזיציה

חברת הכנסת  זהבה גלאון (מרצ) השתתפה לאורך כל הדיונים, אע"פ שאין לה זכות הצבעה בוועדה (ולמרצ אין כלל נציג בוועדה, כנ"ל יש עתיד) היא הייתה האופוזיציה היחידה לחוק הרסני זה. אם יש לקח אחד שכדאי לה ללמוד מהוועדה הוא להקשיב לדברי ח"כ מוזס שטען שהחינוך החילוני הפרטי (בתי הספר הדמוקרטיים ובתי הספר היוקרתיים כגון:"ריאלי" והליד"ה) הם מערכת החינוך של מרצ. לש"ס, יהדות התורה, הבית היהודי ולליכוד יש זרמי חינוך מתוקצבים משלהם בהם צומח דור העתיד על בסיס מצע המפלגה, מעניין לראות אם גלאון תבין שאם אי אפשר לבטל את חוק נהרי, מוטב להשתמש בו.