— ניתוח ספר התקציב 2016 —
סעיף 12: גמלאות ופיצויים
סעיף זה מציג את תקציב הגמלאות והפיצויים והתוכניות המופעלות לפיו. תקציב הבסיס כולו לשנת 2016 עומד על כ-15.6 מליארד ש"ח. תקציב הבסיס לשנת 2016 גבוה בכ-900 מליון שקל מתקציב הבסיס בשנת 2014. בשנת 2014 נעשה שימוש רק בכ-13.9 מליארד שקל מתקציב הבסיס.
תקציב גמלאות ופיצויים
| תקציב בסיסי | ביצוע בפועל | העסקה ישירה | העסקה בלתי צמיתה (כולל עובדי קבלן) | |
| 2014 | 14,739,307,000 | 13,874,723,000 | — | — |
| 2016 | 15,642,142,000 | ? | — | — |
שאלה חשובה: האם משרד האוצר מעוניין להשיב אליו את סעיף הגמלאות של אנשי הקבע? במידה שכן, האם הוא מתכוון להחיל עליו את אותה מידת שקיפות שחלה על סעיפי גמלאות אחרים?
למרות שסעיף גמלאות ופיצויים עומד בפני עצמו בחוק התקציב, הוא למעשה אחד ממספר סעיפים שנמצאים תחת אחריותו הישירה של משרד האוצר. הסעיף כולל תשלומי גמלאות המשולמים לעובדי המדינה שפרשו. כמו כן, נכללים בו תשלומי סיוע שהמדינה משלמת ישירות לקרנות פנסיה ותיקות שפעילותן והשקעותיהן הוגבלו ברפורמת הפנסיה הגדולה משנת 2003. בשנת 2016 תעביר הממשלה לקרנות אלו כמעט ארבעה מיליארד ש"ח.
פערים מגדריים
מרבית מקבלי הגמלאות תחת סעיף 12 הן נשים – 71%. ה"יצוג העודף הזה" של נשים, לפי לשון משרד האוצר, נוצר בגלל שמרבית הגמלאים מקבלי הקצבה מגיעים ממערכת החינוך וממערכת הבריאות, שנשים הן רוב בהן. אלא שאם בוחנים את גובה הגמלה הממוצעת לזכאית, מגלים שנשים מקבלות 5,781 ש"ח בממוצע לחודש, וגבר מקבל 7,721 ש"ח בממוצע לחודש.
פיקוח חלש של האוצר על גמלאות אנשי הקבע
מעניין ללמוד שעד שנת 1992 תקציב הגמלאות כלל גם את גמלאותיהם של אנשי הקבע של צה"ל ומשרד הביטחון. אז הועבר הסעיף אל תקציב משרד הביטחון ועד שנת 2012 לא היתה עליו בקרה תקציבית אזרחית. בעקבות החלטת הממשלה שהתקבלה בעקבות דו"ח ועדת טרכטנברג, החל תהליך בו ניתן לאוצר לפקח על גמלאות אנשי הקבע, אך גם פיקוח זה חלש יחסית. משמעות הפיקוח היתה שיתאפשר לאנשי החשב הכללי שבאוצר לראות את פירוט גמלאות משרד הביטחון בזמן אמת, אך לא לבצע בהן שום שינוי. לפי ועדת לוקר, שנתנה את המלצותיה בעניין תקציב הביטחון בחודש יוני האחרון, שקיפות זו אינה מספיקה, ויש מקום להחיל אותה על כל חלקי תקציב הביטחון, ושתינתן גישה גם למשרד רוה"מ ולמועצה לביטחון לאומי, שהיום אין להם גישה לכלל הנתונים. אבל גם הוועדה מציינת שמתן גישה לנתונים אין משמעה אפשרות להשפיע עליהם, ובכך היא בעצם משמרת את המצב בו רק משרד הביטחון יקבע מה הוא תקציב הביטחון הראוי. יתכן ששקיפות בלבד בלי יכולת השפעה היתה יכולה להיות יעילה לו היה ניתן לפרסם את נתוני התקציב הללו לציבור. אך מכיוון שמשרד הביטחון מתעקש שגם נתוני גמלאות ופנסיה צריכים להיות חסויים מהציבור, לשקיפות מול גורמי ממשלה נוספים אין משמעות רבה במניעת ניפוח מיותר של הוצאות.
בין משרד הביטחון לאוצר
נחזור לשאלת מקומו של תקציב הגמלאות והפנסיה של אנשי מערכת הביטחון, שבשנת 2016 צפוי לעמוד על 7.3 מיליארד ש"ח – יותר מעשירית מתקציב הביטחון כולו. עניין זה עלה אף הוא בדיוני ועדת לוקר, וזכה לתשובה מפתיעה מצד הוועדה. לפי הוועדה, משרד הביטחון היה מעוניין להוציא את הסעיף מתקציב הביטחון ולהשיב אותו למשרד האוצר. אלא שלדעת הוועדה מדובר במהלך לא אחראי, שיגרום למשרד הביטחון להתנהל בחוסר אחריות מתוך מחשבה שמישהו אחר – האוצר – משלם את החשבון.
אלא שאולי יש פתרון לעניין זה: סעיפי גמלאות עובדי המדינה מקבלים בהצעת תקציב המדינה לשנת 2016 מבט מעמיק וניתוח מיומן של גודל הקצבה הממוצעת: מצוין שם כמה זכאים מקבלים את הקצבה, מה הצפי האקטוארי למתן הקצבאות, האם היתה חריגה בפועל לעומת הסכום שהוקצב לכך בבסיס התקציב בשנים שעברו ועוד נתונים שנחשפים לציבור. אם הסעיף ישוב למשרד האוצר, אנו מצפים שתחול עליו אותה מידת שקיפות ופירוט שייחשפו לציבור, וכך למעשה תוכל שקיפות אמיתית למנוע ממערכת הביטחון ל'נפח' הוצאות. בכל מקרה, הפתרון של לתת לחתול לשמור על השמנת, מתוך מחשבה שהוא יידע להתכלכל איתה היטב, נראה תמוה.
מקורות:
החלטת הממשלה ה-32 בעניין הגדלת השקיפות בתקציב הביטחון
כתבה בכלכליסט על חוסר ההצלחה בהתייעלות תקציב הביטחון
