כאשר התכנסה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות כדי לדון בנושא יישום המלצות דו"ח הוועדה למלחמה בעוני ואי-השוויון בישראל (שמו הרשמי של דו"ח אלאלוף) בתקציב 2015-2016, עלו בי מספר מחשבות ורעיונות שברצוני לחלוק.
לישיבת הוועדה הוזמנו נציגי משרדי ממשלה וארגונים רבים בכדי לדון בנושא המלחמה בעוני. נדונו שאלות וסוגיות כגון הדרך להוצאת משפחות (רבות ככל הניתן) ממעגל העוני, העוני בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל, וכיצד לטפל בגורמים הרבים לעוני במדינה. כמו כן, ארגונים חברתיים רבים הגישו עמדות ובקשות לוועדה טרם הדיון. הארגונים ביקשו לעודד את הוועדה להמשיך לדון בנושא דו"ח העוני של ועדת אלאלוף. הדו"ח נכתב בזמן כהונתה של הכנסת הקודמת, בידי ועדה שמונתה לכך ובראשה עמד אלי אלאלוף, כיום יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות מטעם סיעת 'כולנו'. חברי הכנסת שנכחו בישיבת הוועדה דיברו כל אחד בתורו, תמכו בהחלטות ועדת אלאלוף וביקשו ליישמן, בנוסף להעלאת הצעות שונות המשלימות להחלטות הוועדה.
תכנית הפעולה הנדרשת
כדי לעזור ולסייע בפתרון בעיות כלכליות וחברתיות של אזרחי המדינה החיים בעוני, יש לגבש תכנית פעולה, שתכלול בין היתר : שיקום ותמיכה, הכשרה מקצועית, הגדלת קצבאות הביטוח לאומי לזכאים ופתרון בעיות הדיור הציבורי לזכאים חסרי הדיור.
בישראל חיים אזרחים רבים מתחת לקו העוני. רובם הגדול הינם חלק מקבוצות מוחלשות ממילא, כגון: בעלי מוגבלויות שונות (נכים וחולים), משפחות חד הוריות, משפחות מרובות ילדים, קשישים ועולים חדשים. על פי נתוני הביטוח הלאומי, בשנת 2013 עמד מספר הנפשות העניות במדינת ישראל על כמיליון וחצי, ומספר המשפחות העניות עמד על כחצי מיליון.
מחוללי העוני
לעניות דעתי קיימות שתי סיבות עיקריות לגודל המצוקה והעוני במדינה והן:
יוקר המחיה – המחירים עולים ועולים ללא פיקוח ובהיעדר צעדים להגדלת התחרות במשק אשר תוביל להורדת מחירים.
ההכנסה השכיחה במשק – ההכנסה החודשית השכיחה של אזרחי המדינה העובדים קרובה יותר לשכר המינימום מאשר לשכר הממוצע במשק. מקבלי גמלאות שונים לא מגיעים ברובם לחצי משכר המינימום, במיוחד בעלי נכות כללית (שקצבתם קרובה ל-2300 ש"ח).
יוקר המחיה וההכנסה הנמוכה מהמשכורת השכיחה במשק מהווים גורם מרכזי לכך שאזרחים רבים אינם מסוגלים להתקיים בכבוד.
הקיצבאות שלא עוזרות
בישיבת הוועדה הדגישו נציגי משרד האוצר, משרד הרווחה והביטוח לאומי כי לאחרונה הגדילו את הקצבאות והורידו את המע"מ, דבר המפחית את תחולת העוני עד 14%, ואת חומרתו עד 30%.
ואני שואל אותם- האם אתם חושבים שהעם מטומטם? הרי מבין עשרות קצבאות וגמלאות הביטוח הלאומי הגדלתם את קצבת הזקנה בלבד, וגם זה רק באחוז קטן. עבור מקבלי הקצבאות, ההעלאה הזו אינה משמעותית. רק העלאת הקצבאות והגמלאות לזכאים לסכום של שכר מינימום תסייע להם לחיות ולהתקיים בכבוד.
קצבת ביטוח לאומי לא מספיקה לדבר. העידה על כך הגב' מאיה בן לולו, שסיפרה לחברי הוועדה על מצבה הרפואי וגודל מצוקתה, כמו גם על שכניה הנמצאים במצב דומה- ללא כסף לתרופות, חיים על בסיס נדבות ותמיכה מאנשי חסד. זו בושה למדינה כשאזרחיה החולים נותרים ללא כסף לתרופות.
הפחתת מע"מ
אני סבור שיש להפחית את המע"מ בשיעור נוסף, ויחד עם זה לקבוע פטור ממע"מ על תרופות ומוצרי צריכה בסיסיים (כגון ירקות, מוצרי חלב וביצים, חשמל ומים). השר אריה דרעי ואחרים במהלך השנים האחרונות התחייבו לבצע מהלך זה, אך לצערנו, הבטחות אלו נשארו על הנייר ולא יושמו בפועל.
ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי) אמרה במהלך ישיבת הוועדה דברים חשובים מאוד: "אנחנו חייבים לעשות שינוי, לא צריך לפגוע בקצבאות ובעזרה לאנשים שעובדים. זה יהיה המפתח להוצאת נשים ואנשים רבים מהעוני". מועלם ציטטה את הביטוי "וחי אחיך עימך", והמשיכה בדבריה: "זו האחריות שלנו כקהילה, אחריות ציבורית ואישית של ההנהגה שלנו כלפי אנשים שחיים בעוני".
ח"כ אורלי לוי-אבקסיס אמרה: "לא ייתכן שקשישים נדרשים לשלם מס על תרופות ולא מסוגלים להתקיים מקצבת הזקנה שלהם".
סניף עמידר
ומי לא הגיע?
מעניין היה לראות כיצד חברי כנסת ממפלגות רבות הופיעו לישיבת הוועדה, ביניהם חברי כנסת ערבים מהרשימה המשותפת לצד חברי כנסת נוספים מהאופוזיציה, וחברי קואליציה מהמפלגות הדתיות. אולם ממפלגת השלטון, מפלגתו של ראש הממשלה, לא נכח אף חבר/ת כנסת. כנראה "הליכוד" מוצלח בשכנוע אזרחים להצביע לו, אך להגיע לוועדה הדנה בגורל הנמצאים מתחת לקוו העוני אין זמן.
עמותות כתחליף למדינה
כתוצאה מהטיפול הלקוי של משרדי הממשלה במדינת ישראל, פונים אזרחים רבים לקבלת תמיכה מעמותות חסד וצדקה עקב מצוקה כלכלית. מה עונים העובדים סוציאליים לכל פונה אליהם בבקשה לסיוע כלכלי או כספי? המלצתם היא: "לכו לעמותות", ונותנים להם הפניה בכתב לראש העמותה שהם ממליצים לפנות אליה על מנת לקבל סיוע.
תיקצוב בעייתי בעמותות
חשוב לי לציין כי יש עמותות צדקה שעושות עבודת קודש יחד עם פעילים חברתיים רבים ברחבי הארץ. דבריי לגבי עמותות אחרות, המנצלות את מעמדן ופעילותן לרעה, לא נוגעים להן. אולם נראה כי הנזקקים הפכו לכלי בידי עסקנים פוליטיים ובעלי אינטרסים, המנהלים עמותות שונות בשם ערכי חסד וצדקה. אולם מטרתם בהקמת העמותות היא לא רק לסייע לנזקקים, אלא לגייסם לשורות התומכים שלהם, כמצביעי מפלגותיהם לרשויות המקומיות ולכנסת. הרבה מהכסף שמתקבל ממשרדי הממשלה ומתורמים הולך לכיסם של מנהלי העמותות. בסופו של דבר, חלק קטן (הכולל ציוד) מגיע לנזקקים.
הקשר בין עמותות לבכירים ברשויות מקומיות
נוכחתי לדעת כי אותן עמותות שייכות לסיעות של בכירים ברשות המקומית או לתומכיהם. בכל רשות מקומית מעבירים תקציב לאגפי הרווחה המוקצה לסיוע לנזקקים. תקציב זה מיועד לסיוע כספי, רכישת ציוד ותכניות שיקום עבורם. בנוסף, משרד הרווחה ומשרדי ממשלה אחרים מעניקים גם הם סיוע כספי מתקציבם לאגפי הרווחה ברחבי הארץ לאותן מטרות. אני ורבים שואלים לאן הולכים התקציבים שמקבלים אגפי הרווחה? למי נותנים אותם בפועל?
הגדילו לעשות בחלק מהרשויות המקומיות בארץ ראשי הרשויות ובכירים בהן ושם מפנים את הסיוע הכספי למנהלי עמותות חסד וצדקה ישירות. הסיבה ברורה- אותם מנהלי עמותות הם פעילים פוליטיים שלהם.
חבילות מזון
שיקולים זרים בעבודת העמותות
לעניות דעתי, מחובתם של העובדים הסוציאליים בכל רשות מקומית לספק סיוע במידת האפשרות לכל נזקק שבא לבקש את עזרתם. לצערנו הרב, אף פונה לא מקבל סיוע כנדרש מהעובדים הסוציאליים. חלק גדול לא מקבל דבר. למה? התשובה היא תמיד: "אין לנו תקציב". רוב הפונים שואלים למה פלוני ופלונית קיבלו ואנחנו לא? והתשובה: "כי הם עומדים בתנאי סיוע ואתם לא". אולם, בפועל זה בגלל שאותם מטופלים שקיבלו סיוע, הגיעו כשיש להם המלצות ביד מבכירים בעירייה, או ממקורבים מהסיעות של אותם בכירים.
פתרון אפשרי
אני סבור כי חובה להקים גוף שייפקח על התקציב החברתי וסיוע לנזקקים מטעם אגפי הרווחה והביטוח לאומי בנושא שיקום וכל סיוע אחר. אחרת הקומבינות, השחיתות והזלזול באזרחי המדינה ימשיכו כרגיל.
