מכירת ילדים, זנות ילדים ופורנוגרפיית ילדים – מה עושה המדינה כדי למנוע?

מסקנות דו"ח של ועדת האו"ם לזכויות הילד (האמונה על יישום הפרוטוקול האופציונלי לאמנה לזכויות הילד בדבר מכירת ילדים), זנות ילדים ופורנוגרפיית ילדים. מציגה מסקנות קשות. המועצה לשלום הילד מודאגת, משרד החינוך נכשל וארגוני הסיוע יחד עם הרווחה מנסים להחזיק את הראש מעל המים. לשם שינוי רק משטרת ישראל בכיוון הנכון. חברי הכנסת? לא טרחו להגיע.

עוד הגיעו: נציגי משרד החינוך,הרווחה, על"ם, מרכזי הסיוע, משטרת ישראל, פרקליטות המדינה, ארגוני זכויות אדם, ח"כ מאיר כהן, משרד הבריאות, המועצה לשלום הילד.

"אנחנו לא בפגישת 'נו נו נו' כלפי הגורמים השונים שבאים לטפל בתופעה", פתחה יושבת הראש חברת הכנסת יפעת שאשא-ביטון, "יש כאן סוגיה קשה לפתור ועלינו לעבוד יחד". מילות פתיחה אלה מתארות את האווירה הכללית ששררה בדיון. בניגוד לכל ועדה שהשתתפתי בה עד כה, הצגת המצב על ידי הגופים השונים הייתה מלווה בדאגה כנה וחסרת אינטרסים. נוכחות חברי הכנסת הייתה מעוטה – רק חבר הכנסת מאיר כהן מטעם 'יש עתיד' הגיע, ונשאר עד שהיה חייב לעזוב לוועדה אחרת.

במה עוסק הדו"ח

הועדה עסקה במסקנות הדו"ח הראשוני של ישראל לאו"ם בדבר יישום האמנה לזכויות הילד בדבר מכירת ילדים, זנות ילדים ופורנוגרפיית ילדים. ישראל זה עתה חתמה על אמנה זו, כלומר קיבלה לראשונה ביקורת על התנהלותה בנושא. את עיקרי הדו"ח ואת הפרוטוקול עצמו ניתן למצוא בתחתית העמוד.

בתחילת הדו"ח מוצג שהבסיס להערכת המצב הראשונית הוא איסוף נתונים מהשטח. למרבה הצער, כמעט אין לנו ידע עובדתי על היקף התופעה במדינת ישראל.

"אף מורה בבית ספר לא רוצה לקרוא לילדה בת 14 'זונה', ולרוב אותה ילדה בת 14 לא תקרא לעצמה 'קורבן'. קשה מאוד לקרוא לילד בשמו", אומרת רעות גיא, אחראית פרוייקטי קצה ונערות בעמותת על"ם. "נערה שמגיעה ממצב סוציו-אקונומי קשה ומקבלת הזדמנות להקריב את גופה למען כסף, ג'ינס חדש או אוכל – לא תראה עצמה כמסכנה. לרוב מה שקורה זה שהתמורות שהיא מקבלת בעד גופה ממשיכות וגדלות, עד שהיא נכנסת למעגל הזנות".

רווחה ועל"ם

בעקבות הצטרפותה של ישראל לאמנת האו"ם, עובדות סוציאליות עברו הכשרות שמטרתן לקבוע מי הוא בן נוער הנמצא במעגל הזנות. כ-970 בני נוער וילדים העוסקים בזנות אותרו על ידן, וילדים נוספים אותרו דרך על"ם ודרך מרכזי הסיוע. בסך הכול ידוע למדינת ישראל על לפחות 1,200 בני נוער וילדים בישראל הנמצאים ונמצאות במעגל הזנות, כאשר ברור שהיקף התופעה גדול בהרבה.

"ישנו קושי גם במבוכה שמפגינים אנשי המקצוע", ממשיכה רעות גיא, "מורים, שוטרים, הורים ובני משפחה מתקשים להעלות ולהתמודד עם המחסום הרגשי מול ילדים הקשורים לתעשיית המין".

כיום, על"ם מפעילה במימון משרד הרווחה מענה טיפולי של 24\7 לנוער שנקלע למעגל הזנות במסגרת פרויקט "ערים בלילה". הם פועלים בערים גדולות – ת"א, פ"ת, אילת וחיפה – ומפעילים מקומות אליהם יכולות ויכולים להגיע הנוער כדי לקבל ארוחה, מקלחת ומקום לישון למספר ימים. מעין בית התאוששות.

"הבעיה מתחילה מהפריפריות. אף אחת לא נולדת כעוסקת בזנות בתחנה המרכזית בתל אביב", אומרת ח"כ שאשא-ביטון. "לצערי להרבה מהבעיות במדינה מוצאים פתרונות שפועלים 'מהמרכז החוצה', כלומר מטפלות בבעיה לאחר שזו כבר קיימת במקום 'לתפוס אותה בזמן'. אני מקווה שנגיע ליום שבו נוכל להתחיל מהקצוות ולזלוג למרכז, ובכך נמנע מראש את המעבר של אותם נערים מהפריפריות לתעשיית הזנות במטרופולינים".

לפי נציגת על"ם, לוקח מינימום חצי שנה, ולרוב יותר, ליצור קשר אישי עם נוער שמגיע למצב הזה, עוד לפני שבכלל מתחילים לדבר איתם על העיסוק שלהם בזנות. התהליך ארוך ודורש משאבים ומטפלים רבים. משאבים שלא קיימים כרגע, או קיימים באופן חלקי בלבד.

פרקליטות

כיום, העונש על קבלת שירותי מין מקטינות עומד על מקסימום שלוש שנים. ברוב המוחלט של המקרים בכלל לא ניתן גזר דין, והמקרה מסתיים בפשרה. זאת משום שקטינים לרוב ימנעו מלהעיד, ימנעו מלהיכנס להליך משפטי ארוך ובאופן כללי יפחדו מההשלכות של התהליך המשפטי המייגע. משתתפי הועדה הסכימו פה אחד כי יש לשנות את הסעיף שלפיו המאסר המרבי הינו שלוש שנים, ולהחל את העונש התקף לאונס קטין – שיכול להגיע גם למספר דו ספרתי של שנים בהתאם למקרה.

על כל נערה או נער העוסקים בזנות, ישנם 20-30 עבריינים הצורכים את שירותיהם. איתור ואכיפה של אותם פושעים יעזור לצמצם את היקף התופעה, או לפחות יעשה מידה של צדק עם אותם נערות ונערים.

המועצה לשלום הילד

ד"ר יצחק קדמן (בתמונה), מייסד ומנכ"ל המועצה לשלום הילד, הציג את העוול שנעשה לילדים ונוער בבתי המשפט. "מערכת המשפט לא מתאימה לעדויות של ילדים. אתן כדוגמה מקרה שבו ילדה עברה אונס קבוצתי על ידי חמישה גברים. כיוון שלכל נאשם יש סנגור, הילדה צריכה להתמודד עם חמישה סנגורים, בנפרד – ולשחזר פעם אחר פעם את האונס המחריד שעברה. היא למעשה עוברת אונס נוסף. זאת חרפה שרק מוסיפה לבעיה".

ד"ר קדמן הוסיף דוגמאות, כמו העובדה שילדים צריכים להמתין במסדרונות בתי המשפט ולהיחשף לאסירים אזוקים וללבושי מדים חמושים. דוגמה נוספת היא החוק הנועד להגן על ילדים מפגישה של התוקף שלהם על ידי שימוש במערכת מצלמות במעגל סגור, שמיושם לעיתים רחוקות עקב מחסור באמצעים. "הייתי במסירת עדות שבה הילד ישב מול התוקף שלו, כשכל מה שמפריד בניהם הוא וילון אותו מחזיקות אמו של הילד והסנגורית, כי החדר בו יש מצלמות במעגל סגור היה תפוס".

הטיפול בילדים ונוער שנפגעו מתעשיית הזנות לוקה בחסר. אינו קיים עיגון חקיקתי של זכות הילד לטיפול ושיקום. ישנן תכניות העוסקות בזה, כמו קרן רש"י למשל, אך זה לא מספיק. שתי הצעות חוק בנושא עומדות על הפרק כיום, אך אף אחד מהן לא נמצאת בתהליך התקדמות.

כל אלה מובילים לסגירה מאסיבית של תיקים. רוב בני הנוער אינם מרגישים בנוח לדווח על מצוקה, באמונה שהתלונה שלהם לא תוביל לשום מקום. סגירה של תיקים מובילה לחוסר דיווח, שמוביל לירידה בכמות התיקים וחוזר חלילה.

כמו כן, ישנה בעיה חמורה בנוגע לתיירות מין. במדינת ישראל מותר לקטין בכל גיל לצאת ולהיכנס לארץ לבדו או בליווי מבוגר שאינו בהכרח רוצה בטובתו. כבר לפני שמונה שנים הוגשה הצעת חוק שבאה לבטל זאת. כלום לא קרה בנושא. זהו פתח לסחר בילדים, הכנסתם לתעשיית המין ולתיירות המין.

מה עם הכנסת?

חבר הכנסת מאיר כהן (בתמונה) ממפלגת 'יש עתיד' היה חבר הכנסת היחיד שנכח בדיון. הוא הביעה דאגה מהולה בכעס כלפי הנושא, שללא ספק יקר ללבו. "אני כבר שנתיים מקבל אינפורמציה מהשטח", אומר כהן. "והשטח מדמם. האם מעבר להתעסקות בוועדה, אנחנו מאירים את החצרות החשוכות במדינת ישראל?

"משרד החינוך לא מתעסק בזנות ילדים. בדקתי את הנושא – אין שיח בין משרד הרווחה ובין משרד החינוך. משרד החינוך מתעסק רק בדברים הטובים, ולא מגיע לפינות האפלות שכרוחות בחינוך. ישנם מאות ילדים שלילה-לילה מגיעים למטרופולין ועוסקים בזנות. יש משרדים שונים שעוסקים בתופעה פה ושם, אך אין שיח בניהם".

משרד החינוך

טובה בן ארי, המפקחת הממונה על יישום חוק זכויות התלמיד, החלה את דבריה בנושא ונקטעה על ידי חבר הכנסת כהן, שהפגין אנטגוניזם חריף כלפי משרד החינוך.
בן ארי ציינה כי כל חדר מורים בארץ עובר השתלמות בנושא המדובר.
ח"כ כהן: "גם בנושא זנות?"
בן ארי: "כן"
ח"כ כהן, בהתלהמות: "לא. זה לא נכון. כשזה קורה בבתי הספר, אף אחד לא שם לב, וגם מי ששם לב – מעדיף לא להאמין"
בן ארי ניסתה להמשיך את דבריה, אך חבר הכנסת כהן קטע אותה באמצע וסירב להקשיב למה שיש לה לומר. היא המשיכה רק לאחר מספר דוברים, לאחר שחבר הכנסת כהן עזב את הדיון על מנת להשתתף בדיון אחר.

לאחר שקטע חבר הכנסת כהן את בן ארי, המשיכה הגברת בן יעקב מהיחידה למיניות להציג את הצד של משרד החינוך. היא הציגה שתי תכניות, האחת לגילאי יסודי וחט"ב המלמדת את הילדים את החשיבות בהרגשת בטחון והגנה, והתכנית השנייה היא עלון שמטרתו לסייע לאנשי ונשות חינוך לזהות נוער בסיכון. זאת במקביל להשתלמויות בנושא איתור וזיהוי נוער בסיכון שהציגה בן ארי, מהן הביע חבר הכנסת כהן הסתייגות חריפה.

נציגות משרד החינוך נשמעו חסרות בטחון בדבריהן, וניתנה ההרגשה שהתכנית להתמודדות עם זנות ופורנוגרפיית ילדים במשרד החינוך 'הולכת מסביב' ולא תוקפת את הבעיה בצורה ישירה. זאת בניגוד להתנהלות המחלקה לנוער במשטרת ישראל, אותה הציג ראש המחלקה.

משטרת ישראל

"ברגע שחזרתי מז'נבה (מהכנס של האו"ם בנוגע למכירת ילדים, זנות ילדים ופורנוגרפיית ילדים) הוריתי על הפקת סרטון הסברה שממחיש את התופעה. כפי שנאמר לאורך הדיון כולו, הנושא קשה להתמודדות גם בקרב הגורמים המטפלים המקצועיים – כך שסרטון הינו כלי טוב כדי לחבר את השוטרים לבעיה.
"הסרטון נשלח לכל תחנה בארץ ופתח השתלמות של מספר שעות אותה מעביר כל מפקד תחנה בעירו על בסיס שבועי, כל פעם בנושא אחר. בנוסף, קיימנו יום עיון במכללה לשוטרים בבית שמש בשיתוף מרכזי סיוע שמוקדש כולו לזנות ופורנוגרפיית ילדים. הוקם מערך סייבר במשטרה שכבר פעל לא מעט למען איתור פדופילים ברשת".

"שככה זה יעבוד במשרד החינוך", איחלה יושבת הראש שאשא-ביטון.

מערך הפעולה של משטרת ישראל מציג טיפול מידי ואינטנסיבי לבעיה. העלאת המודעות של השוטרים – הכשרת סיירים, בלשים, חוקרי נוער וחוקרי חסרי ישע, מציבה בסיס הכרחי לטיפול בבעיה.

 

"לפי כל מה שעלה כאן, ניכר כי כל גוף עושה את מה שהוא יכול – אך אין שיח אמיתי בין הגורמים השונים", מסכמת ח"כ שאשא-ביטון (בתמונה), "לכל גורם יש מה להפיק ממשנהו, והם שזורים זה בזה. אין התכתבות בין המערכות. בוא נתרגם את הוועדות האלה מהמלצות למעשים".

נו, מה חדש?

 

 

 



 

 

 

 

קריאה נוספת:

אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד

עיקרי הנושאים בדו"ח:

• הקדמה
• מסקנות כלליות
• איסוף נתונים
• נושאים עקרוניים
  • תיאום והערכה בין הסוכנויות הממשלתיות השונות
  • הפצה, העלאת המודעות והכשרות
  • הקצאת משאבים
  • מנגנון ביקורת עצמאי
• מכירת ילדים, זנות ופורנוגרפיית ילדים
  • אמצעים למניעת עבירות האסורות על פי הפרוטוקול
  • תיירות מין קטינים
  • רישום לידות
  • החקיקה הפלילית הקיימת
  • העמדה לדין של עבריינים
  • סמכות שיפוט חוץ-טריטוריאלית
• הגנה על זכויותיהם של קורבנות ילדים
  • אמצעים הננקטים על מנת להגן על הזכויות והאינטרסים של ילדים שהם קורבנות של עבירות האסורות על פי הפרוטוקול האופציונלי
  • שיקום ושילוב מחדש של קורבנות
• סיוע ושיתוף פעולה בין לאומי
• אשרורו של הפרוטוקול האופציונלי בנושא מנגנון התלונות הפרטני
• מעקב והפצה
• הדיווח הבא