ועדת העבודה, הרווחה והבריאות התכנסה ביום שני (7.12) כדי לדון בעניין משיכת פסיכולוגים ועובדים סוציאליים לעבודה במגזר הערבי. גם בתחום הסיוע הטיפולי הרגשי סובל המגזר הערבי ממחסור בכוח אדם, בעיקר בפסיכולוגים קליניים.
מחסור חמור בפסיכולוגים
הדיון היה באמת על מחסור חמור בפסיכולוגים קליניים במגזר הערבי (עובדים סוציאליים זו דווקא פחות הבעיה), כפי שהציגו זאת הגורמים בשטח: באום אל-פחם (מעל 50,000 תושבים) אין פסיכולוג קליני (יש עו"סית ושני מתמחים), למשל. או במרפאה אזורית במגאר, שם צריך ילד לחכות חצי שנה כדי לפגוש פסיכולוג לפגישה ראשונה. אבל הדיון לא התמקד במשיכת פסיכולוגים (לא זו הבעיה, כנראה), אלא יותר בהכשרה ובפתיחת תקנים, בעיקר במטרה לעודד עוד פסיכולוגים ערבים, ולאו דווקא יהודים שיבואו לעבוד במגזר הערבי (והקשר לרפורמה גם כן לא ברור, אם כי היא יכולה להוות הזדמנות).
איך נתנו למחדל להימשך?
בדברים אלה התמקדו גם עיקר דבריהם של חברי הכנסת חנין זועבי ויוסף ג'בארין, וגם של יו"ר הועדה אלי אלאלוף, שבחר אף להיות תקיף יותר מחבריו הערבים ולשאול איך נתנו למחדל החמור לדבריו להימשך עד למצב הנוכחי. הוא חושב שהדבר מצריך פעולה מיידית ונרחבת.
חסמים בפני סטודנטים
אחת הטענות של החברי הכנסת הערבים הייתה שלא מאפשרים ולא מבצעים התאמות לסטודנטים ערבים, על מנת שיוכלו להתקבל למסלולי לימודים בפסיכולוגיה ובפסיכולוגיה קלינית. ח"כ ג'מאל זחאלקה אמר כי בגלל הביקוש עולה הרף בקרב הסטודנטים היהודים, אבל הדבר לא מותאם לסטודנטים ערבים, ולכן הם מוותרים מראש על הרעיון להגיע בכלל לתואר שני על מנת להפוך למטפלים קליניים. אחת הבעיות שהועלתה בדיון היא שהיתה תכנית מיוחדת להכשרה באוניברסיטת חיפה, אך זו נסגרה כי היתה גירעונית. הפתרון של הסטודנטים הערבים לעניין הוא ללכת ללמוד בירדן, מה שמקשה עליהם להתקבל לאחר מכן לעבודה.
אין תכניות מותאמות לסטודנטים ערבים
מה יש למשרד הבריאות לומר?
לטענת ימימה גולדברג, הפסיכולוגית הראשית במשרד הבריאות, מעדיפים הסטודנטים הערבים ללמוד בירדן, ואין בעיות של תקנים או מקומות התמחות. אבל היא היתה בדעת מיעוט בכל התחומים הללו. דעתה בעיקר שיקפה מצב שחוזר על עצמו לא מעט, ובו גורמים רבים מתלוננים על חוסרים, בעוד משרדי הממשלה טוענים מנגד שהכל בסדר.
