ועדת החינוך התכנסה ביום שני (14.12), כדי לדון בשכרם ומעמדם של הפסיכולוגים החינוכיים בישראל. הדיון כונס ביוזמתו של ח"כ מסעוד גנאים מ"הרשימה המשותפת" ויו"ר הוועדה יעקב מרגי מש"ס. בדיון עלו נתונים מדאיגים על השכר הלא הולם, מחסור בפסיכולוגים חינוכיים ערבים וכמות תלמידים גדולה מידי עליה אחראי פסיכולוג חינוכי.
מה זו פסיכולוגיה חינוכית?
פסיכולוגים חינוכיים מועסקים על ידי רשויות מקומיות, ונותנים שירותים פסיכולוגיים מגוונים למסגרות חינוך מגני הילדים ועד לבתי ספר תיכוניים, הן בחינוך הכללי והן בחינוך המיוחד. אופי השירותים מגוון, וכולל עבודה פרטנית עם תלמידים, הורים, ומשפחות (למשל טיפולים ואבחונים). עבודה מערכתית עם צוותים חינוכיים, הנהלה, צוותים טיפוליים בבית הספר או גן, משלבות, תרפיסטים, ויועצות חינוכיות. רוב הפסיכולוגים עובדים עם מספר מסגרות (תלוי בגודלן), אבל על מנת לסבר את האוזן, בחצי משרה, פסיכולוג עשוי לתת שירות לבית ספר יסודי, מספר כיתות חינוך מיוחד, ומספר גנים (בחינוך הכללי או המיוחד).
כיתה בבית ספר יסודי
המעוז האחרון בשירות הציבורי
מדובר בשירות ציבורי, משפחות לא משלמות עבור שירותים אלו, והתקצוב מתחלק בין משרד החינוך לרשות המקומית. השכר אינו בהלימה לאורך והיקף ההכשרה, ולא לחשיבות השירותים הפסיכולוגיה החינוכית, מטבעה ומעצם נוכחותה במסגרות חינוך ובקהילה, שמה דגש על עבודה מערכתית ומניעתית, ונותנת שירותי בריאות נפש וקידום רווחה נפשית לכלל אוכלוסיית התלמידים, המשפחות והצוותים החינוכיים, הן בשגרה וכמובן במקרי חירום. תחת המציאות המדאיגה של הרפורמה בבריאות הנפש, והפרטת שירותים פסיכולוגיים אחרים, הפסיכולוגיה החינוכית נותרה קו החזית האחרון של השירותים הציבוריים.
.
מסעוד גנאים, הרשימה המשותפת
הכשרה ארוכה
על מנת לעבוד כפסיכולוג חינוכי, יש לסיים מסלול לימודים של חמש שנים לכל הפחות (תואר ראשון ושני הכולל הכשרה בשדה). לאחר שנות הלימודים, הפסיכולוג עובד כמתמחה ומשתכר פחות משכר מינימום. ההתמחות נמשכת ארבע שנים לפחות, גם לאורך ההתמחות ואחריה, מתח הדרגות ושכר הבסיס הם כאלה, שלמשל פסיכולוג עם ותק של 6 שנים משתכר 6,000 ש"ח (במשרה מלאה) כולל תוספות כגון הוצאות רכב וכד'. מאז פתיחת הסכמי השכר, התקיימו מספר פגישות בנושא מימון שכר הפסיכולוגים עם השלטון המקומי שהעביר את הנושא (המימון) לאחריות האוצר. התקיימו שתי פגישות עם הממונה על השכר שהבין את הבעיה אבל סירב לפתוח במו"מ נפרד לפני ההחלטה על המסגרת בין המדינה להסתדרות. בעקבות התנהלות האוצר ומרכז השלטון המקומי הוכרז בחודש אוגוסט סכסוך עבודה מול השלטון המקומי ומשרד החינוך.
עובדים תחת עומס רב ונותנים שירותים מורכבים
הדיון עסק במגוון גדול של נושאים, כיוון שהעובדה שהשכר מביש התקבלה על דעת כולם מיד עם תחילת הדיון. דובר על כך שהפסיכולוגיה החינוכית מהווה גורם פסיכולוגי ציבורי יחיד כמעט, היום, והשירותים הפסיכולוגים החינוכיים (שפ"חים) נותנים מענה למגוון של אוכלוסיות, במגוון נושאים, החל מהתפתחות תקינה וכלה בחינוך מיוחד, מרמת הפרט ועד רמת הקהילה. כן הודגש כי פסיכולוגים חינוכיים עובדים תחת עומס רב, משרתים אוכלוסיות גדולות מאד עם צרכים מורכבים.
גורם חשוב במניעת פערים
עבודתם של הפסיכולוגיים החינוכיים מהווה גורם מניעתי מול נשירה של נוער ממערכת החינוך וסוגים נוספים של מצוקות שבסופו של דבר עלותם לקופת המדינה גדולה. נציגים מהמקצוע תיארו כיצד שכרם של הפסיכולוגים נשחק במידה משמעותית לאורך השנים. היום פסיכולוג במגזר הציבורי מרוויח פחות מעובד סוציאלי וממורה. בדיון קודם, שהתקיים בוועדת החינוך לפני יותר משנתיים , יו"ר הוועדה דאז, עמרם מצנע, התייחס לכך שבאותה מידה שמורים מהווים גורם משמעותי וחיוני מבחינה לאומית, כך גם הפסיכולוגים המלווים אותם, את המערכת, את ההורים ואת הילדים. יו"ר הוועדה הנוכחית הסכים עם קביעה זו, וציין את הפער שבין השכלתם של הפסיכולוגים ומעמדם המקצועי ובין שכרם.
השכר לא ראוי
נציגי ההסתדרות, האוצר והשלטון המקומי, הסכימו שהשכר אינו ראוי אך לא הציעו אף מענה. נציגות האוצר שייכה את הנושא להסכמי השכר הכלליים במשק, דבר שאינו נותן מענה לשחיקת השכר הדרמטית ולתפקידם החיוני של הפסיכולוגים החינוכיים. נציגת השלטון המקומי 'שלחה' את הפסיכולוגים להיאבק על שכרם דרך האיגוד המקצועי המייצג, וכך עשה גם היו"ר. בנוסף הפנה היו"ר את נציגת הפסיכולוגים בהסתדרות, הגב' טליה חבצלת, אשר השתתפה בדיון, לפנות ישירות אל יו"ר ההסתדרות החדשה, מר אבי ניסנקורן, ולדרוש שיהיה מעורב באופן אישי בקביעת שכרם של הפסיכולוגים בתוך מאבק השכר במשק המתקיים בימים אלו, מעל ומעבר להסכמי השכר הכלליים במשק.
הסכמי שכר שלא כובדו
נציגי הפסיכולוגים החינוכיים תיארו כי המצב כיום הוא שמשרד החינוך מעביר לרשויות המקומיות תקציב עבור שירותים פסיכולוגיים חינוכיים, לפי מפתח של כ- 68% משכרו של פסיכולוג חינוכי בעל ותק של 17 שנה ודירוג מקסימלי. כלומר, משרד החינוך מעביר כ-13,000 ש"ח עבור כל תקן של פסיכולוג. אולם, רוב הפסיכולוגים במגזר הציבורי מקבלים שכר נמוך מזה באופן משמעותי. בחלק מן הרשויות, לא ברור לאן מופנים עודפי התקציב, אם קיימים, והאם הרשות מממנת את שארית השכר (32%) בעצמה . זאת ועוד, ברשויות רבות הפסיכולוגים החינוכיים לא מקבלים את התוספות המגיעות להם על פי הסכמי השכר כמו: החזרי נסיעות, או הוצאות רכב (העבודה מחייבת נסיעה בין מסגרות חינוך שונות), תשלום על כוננות וקריאות פתע, השתלמויות, ואפילו הפרשה לפנסיה.
יעקב מרגי, יו"ר ועדת החינוך, ש"ס
משרד החינוך יבדוק?
יו"ר הוועדה הפנה את משרד החינוך לבחון את נושא צביעת תקציב הפסיכולוגים החינוכיים המועבר לרשויות המקומיות ומעקב אחריו. יש לציין שהנחיה זו ניתנה גם בדיון הקודם של ועדת החינוך שעסק בנושא. כמו כן, עלה הנושא של תקצוב דיפרנציאלי של "מצ'ינג" זה, בין רשויות חזקות לחלשות. בנוסף למצוקת השכר, נידון נושא התקינה הנמוכה של פסיכולוגיים חינוכיים.
מעט פסיכולוגים להרבה מאד ילדים
נציגת השירות הפסיכולוגי-ייעוצי במשרד החינוך (שפ"י), ד"ר חוה פרידמן, הציגה מפתח של כיסוי רצוי, לפיו אמור היה להיות תקן פסיכולוג על כל 1000 תלמידים בחינוך הרגיל בכיתות ב-י"ב, על כל 500 תלמידים בגילאים הנמוכים (גן וכיתות א'), ועל כל 300 תלמידים בחינוך המיוחד. ביחס למפתח זה, כיסוי התקינה בפועל עומד ברמה הארצית על 69% בלבד, ובין מגזרים שונים ישנם פערים משמעותיים. משרד החינוך מקצה 100 תקנים חדשים מידי שנה, אך קצב צמצום הפער בין התקינה לכיסוי אינו מספק. היו"ר ביקש ממשרד החינוך לתת מענה למצוקת התקנים כך שהפער הקיים בין הצורך בשטח ובין הכיסוי החלקי ייסגר.
מחסור חמור בפסיכולוגים חינוכיים ערבים
יוזם הדיון, ח"כ מסעוד גנאים, הציג נתונים על המחסור בפסיכולוגים ערביים. זוהו מספר גורמים למחסור זה. במגזר הערבי לומדים הסטודנטים בעיקר בחו"ל, הן בשל קושי להתקבל לתוכניות בארץ, והן משום שתכניות ייעודיות למגזר זה, אשר התקיימו גם בשפה הערבית, נסגרו בשנים האחרונות. מצב זה מאט את יכולתם של פסיכולוגים ערבים להיקלט לעבודה בארץ, ולאחר מכן מאריך את משך ההכשרה שלהם משמעותית. שנית, רבים מהשפ"חים במגזר הערבי לא עומדים בתנאים של מוסד מוכר להתמחות, ולכן הפסיכולוגים שעובדים בהם לא יכולים לקבל רשיון מומחיות בפסיכולוגיה חינוכית, וממילא לא יכולים להיות מוסמכים כמדריכים ולהכשיר את הדור הבא של הפסיכולוגים החינוכיים במגזר. נציגת שפ"י הציגה את המענים שמשרד החינוך החל לפתח בשנים האחרונות, כגון איגום משאבי הכשרה משפ"חים גדולים לשפ"חים קטנים השכנים להם (שפ"ח רחב).
מחסור חמור בפסיכולוגים חינוכיים ערבים שמוביל לפערים בהשגי הילדים
שכר הולם לחשיבות? לא אצלנו
השכר לא משקף את מסלול ההכשרה הנדרש מפסיכולוגים חינוכיים, לא את העומסים שהשפ"חים עומדים בהם, ולא את חשיבות השירותים וערכם לחברה. רבים מן הפסיכולוגים שמסיימים את הכשרתם המקצועית (התמחות) יוצאים לשוק הפרטי, בו הם מתוגמלים לפי השכלתם ומקצועיותם, והשירות הציבורי נפגע מכך בדרכים רבות. גם פסיכולוגים שנשארים במגזר הציבורי, תדיר נאלצים לעבוד בחלקיות משרה, וזאת על מנת להשלים הכנסה במקום עבודה נוסף. יו"ר הוועדה ציין שילדים הזקוקים לעזרה ואינם יכולים לשלם עבור שירותים כגון טיפול או אבחון באופן פרטי, נפגעים באופן אנוש שלא תמיד ניתן יהיה לתקנו כי בלי טיפול מיידי לא ניתן לגשר על הפער שיווצר. הדבר מגדיל את הפערים בחינוך ובחברה.
הכותבת היא פסיכולוגית חינוכית, חברה בוועד המתמחים בפסיכולוגיה חינוכית אשר שלח נציגות לדיון
