הוועדה לזכויות הילד דנה ביום שני שעבר (4/1) על מצבם של מעונות היום לילדים בגיל 0-3, בעקבות דו"ח מכון ברוקדייל בנושא. הדו"ח חשף שרק כרבע מהתינוקות והפעוטות רשומים למעונות ומשפחתונים – 116 אלף מתוך כחצי מיליון. שאר הילדים נשארים בבתים, או לחילופין, במסגרות לא מוכרות ולא מפוקחות.
לפי מסמך של הממ"מ, למדינה אין היום מידע כמה תינוקות נמצאים במסגרות לא מפוקחות. על אף שפרסום הדו"ח היה הזרז לכינוס הדיון, יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון רצתה לדון בנושאים שונים מאלו שעלו בדו"ח. כך, למשל, נתונים שהעלתה נציגת מכון ברוקדייל בדיון נותרו כמעט ללא מענה. "דווקא במקומות שבהם האשכול החברתי-כלכלי של ההורים נמוך יותר, יש נגישות קטנה יותר למעונות יום ממשלתיים". מדובר באמירה מדהימה, שמראה כיצד כלי להקטנת פערים בחברה כלל לא מיושם.
יו"ר הוועדה ביקשה להתמקד במסגרות ההכשרה, תנאי התעסוקה והפיקוח על מעונות היום. נציגת משרד הכלכלה לא ידעה לתת נתון של אחוז המטפלות העובדות בפועל שהן בוגרות מסגרות ההכשרה של משרד התמ"ת. עוד בלט בדיון העדר היכולת של משרד הכלכלה עם אגף של 50 עובדים מתוכם רק 16 מפקחות לפקח על 2000 מעונות ממשלתיים (125 מעונות למפקחת,ללא הפרטיים). סטנדרטים שאין עומדים בהם ומטפלות שעוזבות אחרי תקופות קצרות בשל תנאי שכר ותנאי עבודה קשים.
יפעת ביטון-שאשא (כולנו), לא התייחסה לדו"ח
חשוב לציין כי בדיון לא היה ייצוג כלל למגזר הערבי ולא נשמע דבר נציגת משרד החינוך. כמו כן לא נכח נציג משרד רוה"מ העוסק כעת במסגרת התכלול בקביעת תהליכי העברת האחריות על התחום ממשרד הכלכלה למשרד החינוך. ח"כ מנואל טרכטנברג הביע את הצורך בראיה מערכתית של הגיל הרך דרך הקמת מועצה לאומית בתחום.
היו"ר קבעה דיון המשך בנושא ההכשרה כ"א והכשרתו במעונות.במסגרת בניית המדדים לאיכות החיים ע"פ החלטת הממשלה 5255 מ2/12/12 והחלטה 2494 מ 19/4/15, בהן הוחלט לפתח את מדד איכות החינוך בגיל הרך. כשהרשויות יתחילו להתייחס לצרכים המורכבים של קהל היעד של חסרי הישע הרכים בשנים כמו גם לותיקים מאד בשנים ומדדי איכות החיים שלהם יהיו רב ממדיים אפשר יהיה לבחון לפקח ולהעריך את השירות שמקבלת אוכלוסיית היעד באופן יותר חד ערכי.
