רוב הדוברים בירכו בתחילת דבריהם על הרפורמה המתגבשת בנושא הטיפול בקנאביס רפואי, והייתה הסכמה כללית לגבי נחיצותה. עם זאת, נושאים ספציפיים הציתו את המחלוקות בכל פעם מחדש.
השר ליצמן פתח את הדיון והדגיש שכל פנייה או בקשה תיבדק, אך עם זאת העיר שבישראל מגזימים קצת במתן הקנאביס בהשוואה למדינות אחרות. הוא אמר שכמות הרופאים שרשאים לתת קנאביס תגדל בעוד חצי שנה. הקנאביס יינתן בבתי המרקחת תחת פיקוח כבד. גם כמות מגדלי הקנאביס תוגדל, אך גם כאן הפיקוח יהיה קיצוני. הוא לא ידע לענות על השאלה מהו משך הרישיון לגידול קנאביס. השר הביע תקווה שבימים הקרובים יתחילו ביישום הרפורמה, והוסיף ואמר שיביא את זה לממשלה.
יו"ר הוועדה לנגע הסמים והאלכוהול, ח"כ תמר זנדברג, ציינה שאנחנו במצב מתקדם לקראת היישום, יש תהליך בשיח הציבורי – כזה שחוצה מחנות ועמדות, ושהולכים לקראת מדיקליזציה של הקנאביס. היא ציינה שאמנם יש הסכמה שהחולים צריכים לקבל את המזור למחלתם, אך בפועל במשך השנים המטופלים ורופאיהם נאלצים להתמודד עם מכשולים, בעיות ובירוקרטיה. כיום יש מפתח למתווה חדש, אך נשאלת השאלה איך לתת את הטיפול הרפואי הטוב ביותר ליותר מ-23,000 מטופלים וגם למסורבי טיפול. היא ציינה כמה היבטים:
1. מערכת היחסים בין המטופל למטפל: כרגע לא הרופא אמון על מתן הטיפול אלא משרד. היא הדגישה שני נושאים: א) דרוש מעבר ממשטר של יחידת קנאביס (במשרד הבריאות), כשהרופא המטפל רק נותן המלצה – למצב של טיפול ישיר של הרופא במטופל, עניין קריטי לדעתה. ב) הכשרות הרופאים: ידע שנמצא כבר אצל רופאים בנושא הטיפול בקנאביס צריך להיות חלק מההכשרה, ללא "מסלולים נפרדים".
2. בתי המרקחת: יש לחלק את הקנאביס בבתי המרקחת כמו תרופות נרקוטיות.
3. הגבלת רישיון הגידול: המתווה מוביל לכיוון של גידול קנאביס מקומי לתצרוכת מקומית, כאשר רישיון הגידול מוגבל לשלוש שנים. (השר ליצמן חזר והדגיש שהולכים להגדיל את כמות המגדלים.) צריך לייסד מנגנון מעקב אחרי התקדמות התהליך כאשר לא רואים בחיוב יבוא קנאביס.
ח"כ אילן גלאון אמר שמדובר על קשר שתיקה של הרבה שנים, ושצריך לחשוב על האדם הסובל. הוא דיבר על חוסר מודעות וסטיגמה ממניעים כלכליים, והעיר שהקנאביס צריך להופיע בפקודת הסמים הנרקוטיים. גם הוא דיבר על הבעייתיות בהגבלת הרישיון לשלוש שנים וסיים באמירה: "אנחנו בעידן שמתאימים את הסביבה לאנשים ולא להפך."
ביטחון הציבור וצורכי המטופלים – איך לדאוג לכולם?
עמיר בן טובים, מאגף המודיעין במשטרת ישראל, ציין שהמשטרה ומשרד הבריאות שמים לנגד עיניהם את בריאות הנפש של הציבור וביטחון הציבור. לכן יש עניין של אבחון מוקדם: מי המייצרים, מי המגדלים של הקנאביס – היבטים של אבטחה ורישוי. אולי יש צורך בתיקון חקיקה. קיימת לא מעט זליגה. יש על כך מידע מודיעיני.
השר ליצמן העיר שזה סתם חוק שמטופל על סמים לא יכול לנהוג – הערה שעוררה ויכוח. לאחר שהרוחות נרגעו היו"ר העיר שאין אף אחד שמפריע לחוקק חוק, וזה לא צריך להפריע לרפורמה, הערה שהובילה לוויכוח מחודש. אחרי שהשקט חזר דיבר ח"כ דב חנין. הוא אמר: "קול צעקת החולים מגיע אלי. כחבר כנסת אני נתקל לפעמים בפניות שקשה לי לעמוד בפניהן: שהרופא אומר שיש מענה אבל בגלל קשיים בירוקרטיים או שמרנות לא נותנים את הטיפול." הוא פנה לשר ליצמן בבקשה להוביל מהלך מהיר ככל האפשר.
המנכ"ל בפועל של הרשות למלחמה בסמים, איתן גורני, ציין שהרשות תומכת ברפורמה לגבי קנאביס, אך יש להם הערות לגבי הזליגה ולגבי המגדלים. הוא ציין שהם מפרידים בין שימוש בקנאביס למטרות רפואיות לעומת מטרות שאינן כאלה.
דנה בראון, מעמותת הקנאביס הרפואי בישראל, הדגישה שיש להעביר את האחריות לטיפול לרופא המטפל, כי כרגע יש רופא של משרד הבריאות וניירת, והתוצאה היא שהרבה מטופלים מקבלים סירוב למרות המלצת הרופא המטפל. הסיבה היא שההחלטות מתקבלות על סמך ניירת. הם מבקשים שזה לא יישאר כפי שזה כרגע, כי זה מסכן חיים.
רגיסטר רחל גוטמן, המנהלת לשעבר של רישום התרופות במשרד הבריאות, דיברה על הצורך בהחמרת הפיקוח והאכיפה, ואמרה שיש צורך לשתף את הרוקח המחוזי. הרוקח מיכאל עופר, שאמר שהוא מייצג (בדיון) את הוועדה המקצועית של ארגון הרוקחות, העיר שהמתווה לא כולל (החלטות) לגבי המחיר ולגבי הנושא של מרשמים מזוייפים. הוא הדגיש את הצורך לשתף את ארגוני הרוקחים במתווה.
ירון לוי, מארגון הפעולה של הנכים, הציג שני חסמים שקיימים: 1) קופ"ח כללית, שם יש הנחיה שלא לתת קנאביס, וזו נקודה לבדיקה. 2) ממרפאת הכאב באיכילוב לא שולחים יותר בקשות, והן נערמות שם מעל לחצי שנה. הוא פנה בדבריו לשר ליצמן לגבי הנושא של רישיונות נהיגה והביע חשש שמא הם יילקחו מהמטופלים.
ד'ר איליה רזניק, מהפורום לקנאביס רפואי בישראל ציין שהוא מטפל כבר 8 שנים בקנאביס, ושיש צורך בחוק קנאביס בישראל, אבל זה לא צריך למנוע את הרפורמה אלא הדברים יכולים להיעשות במקביל. הוא התלונן על כך שלו כרופא אסור להחזיק במשרד שלו קנאביס למרות שהוא זה שממליץ עליו.
חגי הילמן, יו"ר פורום מגדלי הקנאביס, הביע צער על כך שלא מתייעצים עם אף גורם שמגדל קנאביס ושלדעתו (ההכרזה על הרפורמה?) נעשתה בחיפזון. השר ליצמן התווכח איתו וסיכם שהמתווה פתוח להערות. הילמן המשיך וטען שכבר לפני חמש שנים אפשר היה להסדיר את נושא הקנאביס הרפואי. הוא הביע חשש ש"גרירת הרגליים" תימשך עוד חמש שנים וביקש שיוקם פורום משותף עם ייצוג לאינטרסים של כולם.
הזווית של המטופלים
יונה קציר, יו"ר אגודת חולי הפסוריאזיס, העירה שהגיע הזמן שיכניסו גם אותם לרשימת החולים המקבלים קנאביס.
קרנית ידיד מהאגודה לטיפול בקנאביס רפואי טענה שמשרד הבריאות לא מטפל בעברות שמבצעים גופים מטפלים על חוק זכויות החולה. היא ציינה שהמצב בתחום הקנאביס הרפואי בתקופה האחרונה הוא הקשה ביותר, ושכבר חצי שנה שמרפאות הכאב לא נותנות קנאביס וכך גם קופות החולים. לדבריה, על ידי שיחת טלפון לבתי החולים ולמרפאות הכאב אפשר להפסיק את ההתעללות בחולים. היא ציינה מספר דוגמאות של טלפונים שהגיעו אליה, ביניהם אמא לילד במחלקה אונקולוגית או נפגעת תקיפה מינית שמקבלת קנאביס רפואי ורוצה להיכנס לטיפול במחלקה פסיכיאטרית, ושם אומרים לה שאם היא תעז לבקש להשתמש בקנאביס יכבלו אותה למיטה.
מירי אוגניץ, אחות במכון לרפואת כאב ברמב"ם ואחראית תחום קנאביס, דיברה על הצורך בהדרכה נכונה למטופלים, כי אין להם רקע מקצועי, ואין להם ידע לגבי תרופות. כמו כן אין תיעוד של תופעות לוואי. היא תהתה איך מקדמים הדרכה למטופלים.
בן לביא שחם, מטופל בקנאביס רפואי, אמר שהקנאביס הציל את חייו. הוא טען שלפי המתווה המנגנון נשאר, כי נשאר טופס 106 וכן היחידה לקנאביס רפואי. הוא דיבר על מצב שאנשים עם פסוריאזיס או קרוהן לא ייקבלו טיפול וטען שהאנשים היושבים בראש המנגנון אינם מתאימים להוביל את הצעדים. הוא הביא את הדוגמה שלו – הרופאה שלו קיבלה איום ונזפו בה בגלל טופס 106 (בגלל שהוא לא קיבל טיפולים קודמים) אך המצב שלו לא איפשר קבלת טיפולים שכאלו. הוא הדגיש שצריך שקיפות ב"חצר האחורית" ושלא רואים איך מתקבלות ההחלטות.
יואל הדר, היועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים, חזר אל נושא הזליגה (שכבר דובר עליו בדיון) והדגיש שמדובר בחומר מסוכן ושצריך להתייחס לכך שכשמגדלים קנאביס -לדאוג שלא יהיו שאריות של כמות קנאביס שגידלו. הוא הציע לשבת לגבי זה עם משרד הבריאות.
עמיר בן טובים העיר שחשובה זווית שלום הציבור וביטחונו, כי יש מעורבות או רצון של גורמי פשע להיכנס לתחום. שוב חזר נושא של אנשים שמחזיקים נשק או נוהגים ומשתמשים בקנאביס, והאמירה הזאת של בן טובים שוב עוררה ויכוחים.
עוד בעיה, וגם – כמה זה יעלה?
ד"ר גיל שווד התחיל את דבריו בהקראת עובדות מהדף: שלצמח יש הרבה חומרים פעילים והרבה זנים. שבמתווה מתייחסים רק לשני זנים: אינדיקה -שיש לו השפעה מרדימה, וקבוצת הסטיבה – שיש לה אופי מעורר. (היו"ר קטע את ד"ר שווד ודרש שלא יקריא מהדף אלא יגיד במילים שלו) ד"ר שווד אמר שרוצים לשווק את הצמח על סמך שלושה חומרים פעילים בלבד, וטען שהמדיניות (של המתווה) מתעלמת משאר החומרים הפעילים.
ד"ר דן ווסקין, כלכלן רפואי בכיר, הביע דאגה מכך שלא דובר על המחיר של הקנאביס עבור החולים, שמשלמים עליו מכיסם הפרטי. הוא טען שכרגע המחיר הוא הזול בעולם, אך בעקבות הרפורמה יש סכנה שהמחיר יכול להעלות פי 4-5. הוא אמר שהמערכת הכלכלית כיום היא יעילה ושצריך לשמור על זה. פרופ' —– (ממשרד הבריאות?) דיבר על זה שנותנים את הצמח על פי התְוָויות, ושתמיד יהיו כאלו שלא יאושרו. שצריך להדריך את החולים ושהם יפעלו לתת מענה (כאן התפרץ לדבריו ד"ר רזניק אך היו"ר של הוועדה השתיק אותו). הפרופ' המשיך ואמר שהמתווה לא סופי, שהם ישמעו את ההערות, שיש לצמח תופעות לוואי וסכנות, ושכשיוסדרו הפיקוח והבקרה – תוך חצי שנה ניתן לעבור למתן מרשמים. שוב חזר נושא הנהיגה והוא ציין שכל רופא חייב לדווח אם הוא חושב שיש סכנה. הוא ציין שסוגיית הפסוריאזיס תעלה לדיון בוועדה. (כאן החלו וויכוחים לגבי ההתוויות של קנאביס רפואי). הפרופ' ציין שלגבי ההתוויות יש הבדלים בין ארה"ב לישראל, שזה תלוי בשיטת עבודה ושצריך (לשם כך) את טובי המומחים .
השר ליצמן אמר: קיבלתם אצבע, ואתם רוצים את כל היד. אני יודע מה אני לא רוצה – אני לא רוצה קנאביס לרחוב. המתווה מצריך תיקונים ולכן פרסמנו את זה באתר. בזה נגמר השלב הראשון. אני מוכן לשמוע (רק) אחרי חצי שנה.
יו"ר הוועדה סיכם שיש חצי שנה שבה ייבחנו את הרפורמה ושיש להיות סבלנים.
ח"כ תמר זנדברג הסתייגה ואמרה שיש הרבה חששות, כי מדובר בדיני נפשות של מטופלים, ולכן יש לטפל בנושא בעדינות, וכך גם לגבי המגדלים. צריך להיות קשובים לבעיות שעולות לטובת המטופלים.
באמירה זו הסתיים הדיון הסוער אך החשוב הזה.
