שקיפות היא המפתח למאבק בשחיתות. כלל שכדאי לזכור ביום בו רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט נכנס לכלא, על עביות שחיתות. למרות שהדיון נקבע קודם.
ועדת השקיפות קיימה ביום שני ה 15.2 דיון בנושא "שקיפות העבודה הפרלמנטרית", בהשתתפות יו"ר הכנסת חה"כ יולי אדלשטיין, מנכ"ל הכנסת רונן פלוט ומזכירת הכנסת רדנה מלר-הורוביץ.
שקיפות היא המפתח למאבק בשחיתות ויש לזכור זאת ביום בו רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט נכנס לכלא (למרות שדיון זה נקבע קודם). הכנסת היא הרשות השקופה ביותר מבין שלושת הרשויות, אבל הדרך עוד ארוכה. כאשר שליחי הציבור יידעו שעינו של הציבור פקוחה לחלוטין, יהיה גם יעול באופן עבודתם ויגבר אמון הציבור, כך פתחה יו"ר הוועדה חה"כ שפיר את הדיון.
לקראת הדיון התבקשו ארגוני השקיפות והציבור ע"י יו"ר הוועדה לשלוח הצעות להשקפת עבודת חברי הכנסת והתהליכים הפרלמנטריים.
יו"ר הכנסת, חה"כ אדלשטיין אמר כי הם פועלים כל העת לשמר ולשפר את שקיפות הכנסת במסגרת הכלל "נאה דורש – נאה מקיים" ובבדיקת "ממשל זמין", הכנסת הינה במקום הראשון של השיפור.
הוא סקר יוזמות רבות בהן נקטה ותנקוט הכנסת להגברת שקיפותה, וביניהן הפיילוט שמתקיים בוועדת החוקה לרישום נוכחות כלל הנוכחים בעת דיון באופן אלקטרוני וריכוז כל המידע הרלוונטי לפעילותה של כל ועדה בפורטל מסודר ומונגש. בנוסף עידכן, כי הכנסת נמצאת בשלבים של יצירת מאגר שאלות אשר ינגיש לכלל הציבור את האפשרות לקרוא את השאילתות המוגשות – מועד ההגשה, והמענה אם ניתן ותוכנו – כך ניתן יהיה לעקוב אחר מי שלא עונה באופן קבוע. יו"ר הוועדה, סתיו שפיר, הציעה כי מאגר דומה ייבנה גם למה שעולה "בנשיאות הכנסת" – יו"ר הכנסת הביע את הסכמתו להצעה זו.
בנושא הלוביסטים אמר, כי מזה שלוש שנים שכל אדם שמקבל אישור כניסה קבוע חותם על טופס המבהיר לו את הסנקציות על "לוביזם שחור". נושא חשיפת רשימת אישורי הכניסה נדון בעת הזו במסגרת עתירה לביהמ"ש, ומטעם הסוביודיצה אינו יכול לפרט – לאחר החלטת ביהמ"ש יוכלו לדון בדברים.
בנושא המעקב אחרי חברי הכנסת בישיבות הוועדות, אמר יו"ר הכנסת כי הנוכחות בוועדות היא סוגייה מורכבת שטרם הצליחו לפתור אותה – לא הצליחו לסדר שום גרף שיימנע את הדיונים המקבילים.
יו"ר הכנסת התבקש להגדיל את תקני כ"א "במרכז המחקר והמידע" של הכנסת – ללא מידע ממרכז זה, מגיעים אל שולחנו של חה"כ מחקרים וחוו"ד מטעם גורמים אינטרסנטיים.
הועלו רעיונות נוספים כגון: תיק פעילות יומי מלא של כל ח"כ שיוצג באתר הכנסת, כרטיס זיהוי שיועבר בכל חדר בו ישהו, שיפור הנגשת המידע – הכנסת צריכה להוביל טכנולוגית, בחירה של כל ח"כ אם לחשוף את יומנו ואת נכסיו, מעקב אחר מענה של חה"כ לפניות הציבור, הטלת סנקציות על משרדים ממשלתיים ורשויות מקומיות שלא מגיעים או לא מוסרים דיווח לוועדות הכנסת – הרוב המוחלט של הוועדות לא יכול לחייב בהגעה, פירסום ההצבעות בוועדות, הגבלת כמות האישורים שחברות הלובי מקבלות, "האקתון" עם עובדי הכנסת וארגוני החברה האזרחית וכו'.
הכנסת היא אחד הפרלמנטים הראשונים שהקימה ועדה מיוחדת לטיפול בנושא, מתוך הבנה שהכנסת זקוקה לשקיפות על מנת לחזק את אמון הציבור , אך העבודה עוד רבה. אני מקווה שוועדת השקיפות תהפוך לקבועה, לאור חשיבות נושא השקיפות.
משתתפים נוספים: כנסת פתוחה, מאה ימים של שקיפות, המכון הישראלי לדמוקרטיה, המרכז להעצמת האזרח, נציגי הכנסת, הסדנא לידע ציבורי, האגודה לזכויות האזרח.
