יותר מידי בעיות בתחום הגנת הסביבה  – מעט מידי כסף

יותר מידי בעיות בתחום הגנת הסביבה – מעט מידי כסף

ועדה: ועדת הכלכלה

הוועדה לכלכלה התכנסה ביום 30.12.15 לצורך דיון בייעוד הכספים שהועברו לקרן לשמירת הניקיון לשנים 2015-2016, בהתאם לסעיף 21 לחוק הפיקדון על מכלי משקה. בישיבה נכחו חברי הוועדה – היושב ראש איתן כבל, מ"מ היו"ר עיסאווי פריג', דב חנין, אורי מקלב ורועי פוקלמן. כמו כן, נכחה ח"כ יעל כהן פארן. נוסף על אלו, נכחו בדיון גם אנשי המשרד להגנת הסביבה  (בין היתר, המנכ"ל, ראש אגף תקציבים והיועצת המשפטית). מעבר לכך, נכחו בדיון גם אנשי לשכת עורכי הדין, ראש מועצת שוהם, סגן וממלא מקום ראש המועצה האזורית עמק חפר, גזבר המועצה האזורית גליל עליון, מנהלת האגף לאיכות הסביבה במועצה המקומית זיכרון יעקב, מדענית פסולת ומיחזור ולוביסט מטעם אדם טבע ודין ופעיל המשמר החברתי. לא כל חברי הוועדה נכחו בדיון.

 

סדרי עדיפויות במשרד להגנת הסביבה

תחילה, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה טען כי זיהום האוויר זה הדבר החשוב ביותר שיש למשרד הסביבה לטפל בו. לכן, טען המנכ"ל כי אישור הוועדה יציל חיים רבים של אנשים. עוד תאר המנכ"ל כי באמצעות עזרת הממשלה והחלטת הממשלה נפרסה תכנית במפרץ חיפה, הקריות והעיר חיפה עצמה. כמו כן, המנכ"ל ציין כי 50% מהזיהום בא מהתחבורה ויש להפחית את הזיהום מתחבורה במפרץ חיפה. המנכ"ל תאר כי 110 מיליון שקלים הוקדשו לתכנית זו מתקציבי המשרד, ומתוכם הם מבקשים להשתמש ב-11 מיליון מתוך חשבון הפיקדון. יש לציין כי כבר מהשלב הזה, ח"כ עיסאווי פריג' לקח חלק פעיל בדיון שנערך. נראה כי ח"כ פריג' התעניין מאוד בדרך התנהלות המשרד עם קרן הניקיון ובתוכה הקרן שהוקמה מכוח חוק הפיקדון. בתגובה לשאלות שעלו, עו"ד ג'וש פדרסן מהמשרד להגנת הסביבה ציין כי בשנת 2006 נעשתה הרחבה של האפשרות לייעד כספים מחשבון הפיקדון לכלל המטרות הכלליות של שמירה נאותה על איכות הסביבה. נראה כי במהלך הדיון נמתחה ביקורת על התנהלות הממשלה בנוגע למחויבות שלה מפי הרשויות השונות (עמק חפר, גליל עליון, שוהם וכו'), כך טען ראש מועצת שוהם כי ישנה תחושה של אי נוחות באשר להחלטה.

 

חוסר סמכות ועובדות שגויות

עו"ד וייזר מלשכת עורכי הדין שהשתתף בדיון טען כי התרומה של המשאיות לזיהום האוויר היא קטנה. כמו כן, טען שמטרתה של קרן הפיקדון הוא לדאוג לבעיות נקודתיות הקשורות לחוק הפיקדון. כמתואר, גישת לשכת עורכי הדין הייתה כי יש לדחות את הבקשה לאור חוסר סמכות ועובדות שגויות. חגית שמאי מאדם טבע ודין ציינה את היעדר השקיפות בכל הקשור לקרן הניקיון. ח"כ דב חנין סבר כי נותנים למשרד האוצר אפשרות לשחק בכספים כאשר הוא מצוי במצב של ניגוד עניינים. בבואו לסכם את הדיון, יו"ר הועדה ציין תחילה כי הועדה מהווה "בית חם ואמיתי" לסעיפים הנוגעים להגנת הסביבה, ולכן הם לא רוצים להוות "חותמת גומי". לאחר מכן, מתח היו"ר ביקורת על אופן העברה ומשכך ביקש ממנכ"ל משרד הסביבה ליתן הבהרות לאן הכסף יכול לעבור באופן ברור ותוך שקיפות, בסעיפים בהם הועדה צרכיה לקבל החלטה. לדעתי, משרד הסביבה אכן הגיע עם תשובות מוכנות לכל השאלות והטענות שנטענו כנגדו, אך השתכנעתי מטיעוניה של חגית שמאי כי היעדר השקיפות ניכר במשרד בכלל ובהליך בפרט. כמו כן, אם אכן נעשתה הרחבה בחוק כדברי עו"ד ג'וש פדרסון, הרי שהטענה השנייה של עו"ד וייזר מלשכת עורכי הדין שהצגתי לעיל אינה נכונה.

 

אינטרסים מתנגשים

נראה שהדיון נסב סביב התנגשות של שני אינטרסים: אינטרס ההליך הראוי מצד אחד, ואינטרס ההגנה על הסביבה. שני האינטרסים נלקחו בחשבון בעת הדיון בוועדה ואף בהצבעת בעלי זכות ההצבעה לדעתי, והוחלט לאשר את הבקשה כך שאינטרס ההגנה על הסביבה גבר. עם זאת, לא למותר לציין כי כפי שתואר ויתואר, עלו דרישות מצד יו"ר הוועדה באשר להתמודדות עם החלטות זהות בעתיד על מנת שאכן ההליך יהיה ראוי, תוך שקיפות ויחד עם כל הקריטריונים שיש לשקול. לעניות דעתי, בעלי זכות ההצבעה בוועדה אכן לא היוו "חותמת גומי", שכן הם היו מעורבים בדיון, ביקשו הבהרות בנוגע לדברים שלא היו ברורים להם והביעו את דעתם. בניגוד לדיונים אחרים, אלו שאכן הצביעו בדיון בוועדה נכחו במהלך רוב רובה של הוועדה והביעו את דעתם וקשה לטעון כי הם מהווים "חותמת גומי" או כי אינם יודעים על מה הם הצביעו.

 

ההצבעה

בסופו של הדיון בוועדה נערכה הצבעה בה היו"ר, ח"כ רועי פולקמן וח"כ יעל כהן פארן הצביעו בעד ומשכך הבקשה בדבר ייעוד הכספים התקבלה. חשוב לציין כי חבר הכנסת עיסאווי פריג' וחבר הכנסת דב חנין, אשר היוו חלק בלתי נפרד מהדיון בוועדה, לא נשארו על מנת להצביע. מהדברים שעלו בדיון, נראה כי לשני חברי הכנסת היו ביקורות על דרך ההליך (החלטה של הממשלה), למרות שהשניים חשבו שהפרויקט הוא אכן פרויקט ראוי. כך נהג גם ח"כ אורי מקלב, אך לעומת שני חברי הכנסת לעיל, לא השתתף באופן פעיל בדיון. כאמור, לחברי הוועדה הייתה זכות הצבעה בועדה (למרות שכפי שהוצג, חלקם בחרו שלא להישאר להצבעה). כמו כן, הייתה זכות הצבעה גם לחברת הכנסת שאינה מהווה חלק מהוועדה.

 

השפעת בעלי אינטרסים

נראה כי ההשפעה של נוכחות בעלי האינטרסים הייתה מרבית שכן יו"ר הועדה וחברי הוועדה התייחסו לטענות שהועלו מפי הנוכחים, התעניינו, שאלו שאלות ואף יו"ר הועדה כאמור ביקש מהמשרד לפעול בשקיפות ולהציג קריטריונים. אזכיר כי כל הנוכחים בדיון (למעט גישת לשכת עורכי הדין שהיו בדעה כי המשאיות הן לא הגורם העיקרי לזיהום) היו בדעה כי מדובר בפרויקט ראוי והטענות היו אודות ההליך, על כן נראה שטענותיהם השפיעו על בקשות היו"ר.

 

היעדר שקיפות

לסיכום, הייתי מעוניינת להצטרף לדעתם של רוב חברי הוועדה ולטעון כי היעדר השקיפות ניכר וזאת בשל העובדה שאנשי המשרד היו צריכים לענות על שאלות שבנקל היה ניתן לחסוך אותם לו ההליך היה מלווה בשקיפות ומסירת מידע. כמו כן, נראה לי שהחלטה כזו אכן צריכה להגיע מהמשרד להגנת הסביבה ולא שייווצר מצב בו המשרד יפעל לפי החלטות של הממשלה. התרשמתי מהעובדה כי חברי הועדה אכן ציינו דברים אלה, וכדבריו של יו"ר הועדה, הם לא רוצים להוות חותמת גומי והייתה דרישה לקביעת הגדרות וקריטריונים על מנת ליצור סדר בהליכים הבאים. עם זאת, למרות שדרך קבלת ההחלטה הייתה קלוקלת, הרי שכפי שנטען לדעת רוב המשתתפים בדיון, מדובר בפרויקט חשוב וראוי.

נגישות
HTML Generator Sample Page

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs