איך אנו מצפים להשתלבות הציבור הערבי בחברה, אם הממשלה אפילו לא דואגת לתחבורה ציבורית בערים וכפרים שלהם, אולי כך ביבי דואג שלא ינהרו באוטובוסים לקלפיות. דיון של ועדת המשנה לועדת הכלכלה שעסק בתחבורה ציבורת ברשויות הערביות, מסמן בשורה מעודדת קמעא.
את הדיון ניהל חה"כ דב חנין מהרשימה המשותפת. בדיון נכחו חברי כנסת (רובם מהרשימה המשותפת), ראשי רשויות במגזר, נציגי סטודנטים ועובדים הלומדים ועובדים מחוץ לכפרם ולכן נחשבים לצרכנים קבועים של תחבורה ציבורית, נציגי חברות האוטובוסים "נצרת" ו"נתיבי אקספרס"(הפועלים באזורי הפריפריה בהם שוכנים רוב הערים והכפרים של המגזר) ונציגי הארגונים והעמותות העוסקות בתחום. מטעם משרד התחבורה הגיע דרור גנון – ראש אגף התכנון במשרד.
מבקר המדינה מצביע על פערים וכשלים
הדיון נפתח בסקירה כללית של דו"ח מבקר המדינה שעסק בנושא, שממנו עולים כשלים ופערים רבים בכל סוגיית התחבורה הציבורית ברשויות הערביות. אחת הבעיות הגדולות שניצבות בפני משרד התחבורה בבואו לטפל בסוגייה , היא בעיית התשתיות,האקוטית למדי, בכפרים ובערים הערביות. רחובות רבים צרים מכדי שאוטובוס יוכל לעבור בהם, דרכים רבות לקויות ולא סלולות והאכיפה בנושאי התעבורה רופפת. בעיות נוספות שעולות מהדוח הם הפרשי התקצוב ביחס למגזר היהודי, הפרשי כמות ה"קווים פר תושב", בין המגזר היהודי לערבי, התחבורה התוך עירונית שכמעט בכלל לא קיימת במגזר ונושא נגישות המידע של זמינות הקווים בשפה הערבית. לאחר סיום הסקירה השיב לה נציג משרד התחבורה דרור גנון.
יש לציין שגנון הגיע לדיון מוכן, ענה על שאלות בצורה יחסית מספקת, ואפילו עשה עליי את הרשום שאכן זה נושא שקרוב לליבו ויש לו את התושייה והמרץ לתקן את העוולות בתחום זה.
הוא פתח בהצגת נתונים המוכחים לנו שאכן המשרד קיבל את הערת המבקר בנוגע לתקצוב הפחות במגזר מהנתונים ניתן לראות שהוספו והושקעו תקציבים חדשים לטיפול במצב. משם המשיך לנושא הנגשת המידע ותירגומו ,שבימי אלו מטופל, ולדבריו עד יולי השנה כל המידע בתחנות בארץ יתורגם לערבית. אחר כך סיר על הכוונות להוסיף עוד 50 קווים חדשים בכל הארץ, על שיפורם של 101 קווים קיימים ועל הארכת שעות הפעילות של 87 קווים שיתנו מענה גם בשעות הלילה. את סוף דבריו הקדיש לסוגיית התחבורה התוך עירונית בערים של המגזר.
איפה התחנה המרכזית של סחנין?
אנקטודה קצרה; נולדתי וגדלתי בגליל באזור הנקרא גוש שגב שבקרבה אליו חיה רוב אוכלוסיית ערביי הגליל. באזור זה נמצאים העיר סחנין וציר הישובים סחנין-מרר, בקעת בית הכרם מרובת הכפרים, ומטרופולין שפערם-עיבלין-טמרה-כאבול. מגיל צעיר נחשפתי לחיים במגזר הערבי ולפערים חברתיים כלכליים בין הקהילות היהודיות לקהילות הערביות.
כשנודע לי ששובצתי בדיון זה התחלתי לנסות ולהיזכר במצב התחבורה הציבורית בכפרים שיצא לי להסתובב בהם הרבה מגיל צעיר, ולפתע עלתה בי השאלה "איפה התחנה המרכזית בעיר סחנין?" הרי היום כמעט בכל מושבה יהודית יש תחבורה תוך ישובית וסחנין היא העיר הערבית השנייה בגודלה בגליל. פתאום הבנתי שבשום כפר או עיר ערבית שהייתי בהם מעולם לא נתקלתי בתחנה מרכזית.
לטענת גנון, המצב נובע מחוסר רצון לשיתוף פעולה מצד העיריות וראשי הרשויות במגזר. הוא סיפר על תוכנית להקמת תחנה מרכזית בעיר נצרת, שאף תוקצבה,אך הביצוע נתקע עקב חוסר שיתוף פעולה מצד ראש העיר, שלטענתו עדיף לנצל את השטח שהוקצה לשם הקמת התחנה ,למען מטרה אחרת.
סטודנטים ערבים סובלים במיוחד
אחריו רשות הדיבור עברה לנציגת הסטודנטים של המגזר הערבי באגודת הסטודנטים הארצית. אחת האוכלוסיות שסובלות מאד מהמצב הקיים של התחבורה הציבורית במגזר הם סטודנטים שצריכים את האוטובוסים החסרים. היא הציגה בפנינו שתי דוגמאות לבעיות שפוגעות בסטודנט הערבי היוצא ללמוד מחוץ לכפרו. הדוגמא הראשונה היתה הקושי להגיע מהעיר סחנין אל המכללה החדשה בעיר צפת ,המרוחקת ממנה מרחק של חצי שעה נסיעה. היא סיפרה שנסיעה באוטובוס לוקחת בין שעה וחצי לשעתיים משום שאין קו ישיר וחייבים להחליף קווים בעיר כרמיאל על מנת להגיע לצפת.
הדוגמא השנייה הציגה את הפער בין תדירות הקווים מהעיירה חורה בנגב למכללת ספיר לבין תדירות הקווים היוצאים מהעיר אופקים למכללה. לטענתה כמות הסטודנטים משני העיירות זהה ואילו מהראשונה יוצאים שלושה קווים ביום לעומת קו היוצא כל שעה מהשנייה.
מה עושה משרד התחבורה?
משם המשיך ראש עיריית טמרה שבגליל. הוא פתח את דבריו בציון לשבח למשרד התחבורה ולשר העומד בראשו. לטענתו בשנים האחרונות מתחיל שינוי חיובי במשרד כלפיי המגזר בכל הקשור לתחבורה ציבורית. אם זאת הוא ציין שעדיין עומדים מכשולים רבים עד שנגיע לשיפור והשווה מלא למצב הת. הציבורית של המגזר היהודי.
מדבריו הבנו שלמשרד התחבורה אין גוף הסוקר את היישובים ,מעלה את הצרכים העולים מקרב האוכלוסייה ומעמיד פתרון לבעיות ומענה לצרכים. ישנם תוכניות ונהלים ברורים על פיהם פועל המשרד בהגיעו לישוב חדש וחסר תחב"צ ולעתים הפתרונות שמציע המשרד לא תואמים את הצרכים המתבקשים מהמקום עצמו.
הוא יעץ לנציג המשרד ולחנין לזמן סיור משותף ברשויות על מנת שיוכלו להבין מקרוב את הצרכים הייחודים לאוכלוסיית המגזר. נראה שהשנים נענו בחיוב.
פתרונות אפשריים
אחר כך המשיכו לדון בסוגיית הקווים התוך עירוניים בכפרים ובערים הערביות.יש קושי גדול להעמיד צי אוטובוסים בערים משום שברוב הרחובות אוטובוסים לא יכולים לעבור, ח"כ חנין נתן פתרון למכשול והציג את הפתרון שמצאו בעיר או אל פאחם. בעיר פועלים שני קווים פנים עירוניים באמצעות מיניבוסים, ולכן אין בעיית מעבר. לדבריו הפתרון, לעת עתה מניח את הדעת. הוא הוסיף שבאום אל פאחם החלה להיווצר תחבורה תוך עירונית,שזהו דבר חיובי ומתבקש, עדיין נראה לו טומא שבעיר המכילה 51,000 תושבים פועלים רק 2 קווי אוטובוס.
נציגי הארגונים "15 דק" ו"ידיד", סיפרו שהשבוע הוצבו שלטים חדשים בעיר חיפה המציגים מידע העוסק בתחבורה ציבורית, למרות ההחלטה של הממשלה לתרגם את כל המידע גם לערבית – השלטים הוצבו רק בעברית. חיפה היא אחת הערים המעורבות הגדולות בארץ.
רן מלמד מעמותת ידיד העלה טענות של נשים וקשישים בדואים מרהט, שספגו יחס מזלזל ופוגעני מצד נהגי האוטובוסים של החברות הפעולות באזור.
הדיון נסגר בסיכום של חנין, שקבע לקיים סיור משותף עם נציגי המשרד וראשי הרשויות על מנת ללמוד מקרוב את הנושא ולתת להם מענה ופתרונות התואמים את המצב בכל רשות. עוד הוא קבע שבחודשים הקרובים ייזמן דיון נוסף כדי לראות כיצד התקדמה העבודה.
תקווה לסיום
יצאתי מהדיון בתחושת תקווה. על אף המחדלים והפערים. נציג משרד התחבורה הביע נכונות לשיפור ותיקצוב עודף לסוגיה זו. נראה שהמשרד כולו,בעל זיקה לתיקון העוולות שנמשכות עוד מימי השלטון הצבאי שהחל עם הקמת המדינה.