מי שנכח בדיון על ערים קולטות עלייה בוועדת הכספים יכל לחשוב שכולם ששים להיות חלק מהמאמץ לקיבוץ גלויות. בסופו של דבר קיבוץ גלויות שווה לכל רשות כסף, הרבה כסף. מה מסתבר? שלא ממש צריך שברשות באמת יגורו אחוז ניכר של עולים כדי להיחשב לכזו שקולטת עלייה, אז איך מחליטים? לפי הקרבה והקשרים.
איך מגדירים עיר קולטת עלייה?
תיבת פנדורה נפתחה בועדת הכספים ביום שלישי (1.3.2016) בדיון על ערים קולטות עליה. למעשה, התיבה הזו כבר פתוחה מאז כתב על הסוגיה מבקר המדינה בשנת 2005, ובודאי מאז עתרו לבג"ץ אגודת ידידי בית החולים "אסף הרופא" נגד מועצה מקומית באר יעקב ועיריית נתניה נגד משרדי הפנים והאוצר, אך בכל זאת טוב שהסוגיה הגיעה גם לועדת הכספים. על השולחן: שינוי בקריטריונים, או ברשימה, או במתווה או איך שלא נקרא לזה, בעניין ערים קולטות עליה. כי נכון להיום הרשימה מורכבת על פי חוק משנת 1954, כאשר רוב החברות ברשימה נמצאות בה עוד משנות החמישים והשישים (עד שנת 1966 ליתר דיוק), אליהן הצטרפו כרמיאל בשנת 1975 והמועצה האזורית הערבה התיכונה בשנת 1991.
הוצאו מהרשימה? בת-ים וחולון בשנת 1965. חבל, דווקא נציגת בת-ים בדיון אמרה כי יש כ-55 אלף עולים בבת-ים מתוך כ-160 אלף תושבים, הווה אומר בערך שליש – מספר גבוה מאד. מסמך של הממ"מ אכן מגבה טענה זו.
Shop earrings and stud earrings at Dazzbox. View our versatile selection of gold, sterling silver, diamond stud, hoop, hang, chandelier fine earrings .
מי בחוץ מי בפנים?
אבל, כאמור, בת-ים בחוץ. מי בפנים? בין היתר מועצה אזורית מרחבים, אמנם לא מועצה חזקה במיוחד, אך כזו עם 2% עולים (והיא לא היחידה עם מספרים נמוכים כאלה). אז אותה רוצים להוציא, כי בארץ יש 14% עולים לפי נתוני הלמ"ס, זאת אומרת שעם 2% אי אפשר להחשב קולט עליה בשום צורה שהיא, מה ששווה למועצה בערך 15-20 מיליון שקלים בשנה. לכן הגיע שי חג'ג', ראש המועצה, להשתתף בדיון. ולכן פתח ח"כ מיקי זוהר בפרולוג לכל הדיון הזה, כשהוא מציב אולטימטום: "אם לא נטפל בבעיה של מרחבים, לא יעבור כאן כלום בוועדה". לטענתה של ח"כ אורלי לוי-אבקסיס שמצוקה לא הופכת מועצה או עיר לקולטת עליה, ענה זוהר כי צריך לעזור לה. בשלב זה אני נזכר כי בדיונים על מתווה הטבות המס לתושבי הרשויות המקומיות, סאגה דומה מאד שהתגלגלה בועדת הכספים לפני מספר חודשים, אמרה ח"כ לוי-אבקסיס כי מי שנפגע יכול לנסות למצוא דרכי פיצוי דרך ערים קולטות עליה או מקורות אחרים.
זה העניין – כספי תמיכות. רשויות מקומיות מחפשות דרכים להקלות והטבות וכספים: פעם אלה הטבות מס לתושבים, פעם קליטת עליה, פעם קו עימות, ועוד לא התחלנו לדבר על המקדמים בתוך מענקי האיזון (עוד סוגיה בפני עצמה, או שלא – כי דבר קשור בדבר, שמתגלגלת עכשיו בועדת הפנים). הבעיה הספציפית שפתחה את תיבת הפנדורה בעניין קליטת העליה היא שכבר אין שום קשר לקליטת עליה, ומדובר בתמיכות לרשויות שלא עונות על שום קריטריון כבר לעיתים ארבעים שנה ויותר. פלא שמבקר המדינה דרש בעניין מנגנון דינמי יותר?
מה עניין קליטת עליה לתשלום ארנונה?
אבל זה אפילו לא כל העניין, כי עם פתיחת נושא אחד הגיע גם נושא אחר. למה בעצם עתרו ידיד אסף הרופא לבג"ץ? כי הם משלמים ארנונה למועצה המקומית, ואין להם עניין לשלם. זו גם הסיבה בגללה בעוד לעיריית נתניה שווה ההכרה 5 מיליון שקלים, למועצה המקומית מרחבים היא שווה בערך 20. העניין – ההטבה לעיר קולטת עליה ניתנת על ידי ביטול הפטור מתשלום ארנונה למתקנים ממשלתיים. כמו בית החולים, למשל. כך, למרחבים יש הרבה מתקנים ממשלתיים ולנתניה מעט (מה שלא הפריע לה לדרוש, בצדק, את ההכרה ולפנות לבג"ץ).
כאן תהו כל חברי הכנסת הנוכחים מה עניין קליטת עליה לתשלום ארנונה, ובכלל למה המדינה החליטה לתת פטור מארנונה למתקנים ממשלתיים? על שאלות אלה, בכל אופן, לא קיבלנו תשובה. ניתן להניח שזה פשוט מנגנון העברה שמישהו באוצר הגה מתישהו. זה בכל מקרה חלק מתקציב המדינה. השאלה היא רק איך ומאיפה מגיע הכסף. אבל האמת שהדבר היפה במנגנון הוא שאין קשר בין אחוז העולים לכסף שמתקבל – כי הכסף הוא פונקציה של מתקנים ממשלתיים. ועוד לא נכנסנו לעניין ארצות המוצא של העולים.
יצירת קריטריונים ברורים במקום רשימות מקורבים ישנות
אנשי משרד הפנים, המנכ"לית אורנה הוזמן-בכור, וראש מנהל השלטון המקומי מרדכי כהן, בכלל היו מעדיפים שהמדינה תפסיק עם הפטור למתקנים הממשלתיים. אבל זה שווה לטענת האוצר עוד חצי מיליארד שקל שאין להם מאיפה להביא בלי קיצוצים, כך לטענת נציגם אריאל יוצר. מרדכי כהן הביע חשש שאם כבר קיצוצים, זה בטח יהיה ממענקי האיזון. נו, כך מסתובב לו הגלגל. מרים פיירברג, העותרת לבג"ץ, אמרה כי זו המנגינה שהיא שמעה משני המשרדים כשבאה לדרוש את שמגיע לה.
סילבן שלום, שהיה שר הפנים, אמר לה בזמנו כי הוא לא יכול לקחת ממי שכבר מקבל, ומשרד האוצר לא הסכים להגדיל כך סתם את התקציב לעניין, שעומד כרגע על כ-270 מיליון שקלים. זו נקודת המוצא והסיום, בעצם, והיו"ר גפני סיכם בכך שדרש מהאוצר למצוא עוד תקציבים, ומהצדדים (בעיקר משרדי האוצר והפנים) להגיע להסדר. כך דרש גם בג"ץ. הוא לא בדיוק אמר מה יקרה אם לא יגיעו, אבל אני מניח שגם הוא חושב על פעולת חקיקה בדחיפת הוועדה כמו במקרה הטבות המס ליישובים – כלומר, יצירת קריטריונים חדשים וברורים, וביטול רשימות המקורבים הישנות.
