המשרד להגנת הסביבה הציע, בדיון שהתקיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה ביום ב' (29.2), להביא לסיום עדכון ולקביעת ערכי איכות האוויר עבור כל רשימת המזהמים תחת 'חוק אוויר נקי'.
חוק אויר נקי נחקק ב-2008, נכנס לתוקף ב-2011 ועודכן ב-2013 ומטרתו היא "להביא לשיפור של איכות האוויר וכן למנוע ולצמצם את זיהום האוויר לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם ולשם הגנה על הסביבה". במסגרתו, נקבעים ערכי איכות אויר ל-28 מזהמים.
מטרת הדיון הנוכחי הייתה לעדכן ולקבוע את ערכי איכות האוויר לשישה מזהמים, אשר להם לא נקבעו ערכים מסוימים או היו כאלה שדרשו עדכון, עדכונם יסגור את רשימת המזהמים בחוק אויר נקי. מבחינת טיב החומרים הנדונים, חמישה מהם נחשבים מסרטנים והחומר הנותר הינו כספית.
ערכי איכות האוויר נקבעים בשלוש אמות מידה:
1. ערכי יעד – ערכים אידאליים אשר אמורים להנחות את גורמי התכנון.
2. ערכי הסביבה – ערכים שניתן להשיג באמצעים הטכנולוגיים שקיימים היום. לפי יו"ר הועדה, ח"כ דודי אמסלם, ערכי היעד וערכי הסביבה אינם אמורים להיות חופפים, על מנת שנהיה בשאיפה מתמדת לשיפור איכות האוויר.
3. ערך התרעה – במידה ונמצא גורם סביבתי אשר מזיק לבריאות, לפי ערך ההתרעה מודיעים על זיהום אוויר חריג.
התנהלות הדיון וחברי הוועדה
נציגי המשרד להגנת הסביבה הקריאו את הצעתם לעדכון ערכי היעד והסביבה עבור 6 המזהמים הנדונים, בעת ההקראה ניתן היה לראות חברי ועדה לא מרוכזים בשל חוסר הידע שלהם בתחום. למשל, ח"כ תמר זנדברג התעסקה בתמרוקים.
לאחר ההקראה, ח"כ דב חנין ממרצ שאל מה בדבר חומרים מזהמים ומסוכנים שלא נכללים ברשימת 28 המזהמים אליהם מתייחס חוק אויר נקי. לאחר מכן, ח"כ יואב בן צור יצא מהדיון, אחריו ח"כ דב חנין. אלה חזרו רק בעת ההצבעה בתום הדיון.
ח"כ יעל כהן פארן הייתה הראשונה להתייחס קונקרטית להצעתם של המשרד להגנת הסביבה, וניכר היה שהגיעה מוכנה לדיון והייתה בעלת הבנה ותשוקה לתחום. היא העלתה שתי נקודות מעניינות:
1. רצתה שתצא אמירה עקרונית של הועדה שבמידה ולא תגיע להסכמה לגבי התקנות החדשות עד תום הדיון, הועדה לא תאשר אותן רק בגלל שהתקנות הנוכחיות תקפות עד יום למחרת הדיון.
2. סעיף 1 בהצעת החוק של המשרד להגנת הסביבה צריך להימחק, סעיף זה מאשר למפעלים לחרוג בפליטת חומרים מסוכנים במשך שבעה ימים בשנה, ללא כל צידוק.
המשרד טען כי החריגות מאופשרות על סמך מדידה שלהם, שתנאי מזג אוויר מסוימים כגון קרה וסופת חול משבשים את ניטור המזהמים באוויר, ח"כ תמר זנדברג ויו"ר הועדה דודי אמסלם טענו שמפעל יכול לנצל את החריגה לטובתו האישית, משום של7 הימים בהם מאופשרת חריגה לפי ההצעה לא קבוע פרמטר של מזג אויר, למשל: "המשרד להגנת הסביבה יאפשר חריגה בטמפ' מסוימת".
מה לא עושה המשרד להגנת הסביבה?
בהמשך הדיון, המשרד להגנת הסביבה הודה שהם לא מחייבים את תחנות הדלק והמפעלים לנטר את רמת זיהום האוויר שלהם, למרות שיש להם הסמכות. מיקום ומועד ניטור הזיהום נקבע על פיהם. לכן, הם יכולים להנדס את הנתונים כראות עיניהם. יו"ר הועדה דודי אמסלם הציע שהמשרד להגנת הסביבה יפעיל את סמכותם ויכריח תחנות דלק ומפעלים לנטר באופן רציף את האוויר ולשלוח את הנתונים אל המשרד. בעת חריגה, אלה יקנסו.
בשלב זה ח"כ תמר זנדברג יצאה מהדיון, חזרה רק בעת ההצבעה. וח"כ אכרם חסון מסיעת "כולנו", התבטא ואמר שהוא מגיע ממטרופולין חיפה, ושהוקמה תחנת ניטור בדליאת אל כרמל אותה אף אחד לא הגיע לדגום. הוסיף שמצד אחד אומרים תדיר שקובעים תקנות אוויר חדשות, ומצד שני הבעיה התעצמה ובתי החולים באזור מלאים בחולי סרטן וכיו"ב. טען שמשקרים אותנו, לאחר ההתבטאות יצא מהדיון ולא חזר להצביע.
את מי הח"כ אמסלם משתיק?
הגברת אלה נווה, מארגון 'הפורום הישראלי לשמירה על החופים', ניסתה להתבטא בפני הועדה. אלה היא אפידמיולוגית (חוקרת את השפעות זיהום הסביבה על האדם). ניכר היה שיו"ר הועדה דודי אמסלם והיא מכירים, השני לא נתן לה להתבטא. הראשונה החליטה להתבטא ללא רשות דיבור, וטענה כי היא עוסקת בתחום הזיהום במפרץ חיפה כבר 11 שנים, והיא רוצה להתבטא בשם 31,000 חולי סרטן באזור, יו"ר הועדה הורה להוציא אותה מהדיון. אלה לא הסכימה להתפנות והתפתח מאבק אלים בינה ובין המפנים, לאחר שהוצאה המשיכה לצעוק מבעד לדלת וגורשה ממתחם הכנסת.
נציג התאחדות התעשיינים אמר שנקבעים ערכי איכות אוויר לא ריאליים, דבר שישתק את התעשייה ויצור בלגן עצום בתכנון.
חנה קופרמן, גם כן שייכות ל'פורום הישראלי לשמירה על החופים', טוענת שקביעת התקנות האלה היא אישור לזיהם עפ"י חוק. טוענת שבעיר נשר, שידועה בתחלואה חריגה בסרטן ואסטמה, לא מוקמות תחנות ניטור קבועות, לכן המשרד להגנת הסביבה מהנדס את הנתונים. חברת תש"ן מודה שבמידה ויקימו מפעלים, לא יצליחו לעמוד בערכי היעד, לכן מהנדסים את הנתונים. מתנגדת להקלה באפשרות לזהם יותר.
מה לגבי משרד הבריאות?
משרד הבריאות טען שהוא תומך בהצעה של המשרד להגנת הסביבה, מלבד סעיף 1 שמאפשר חריגה של 7 ימים בפליטת הזיהום, משום שתנאי מזג האוויר בארץ יכולים להכיל את החריגה ולא צריך להוסיף ימי חריגה, והחומרים האלה וביניהם בנזן מסרטנים באופן ודאי ומסכנים את בריאות הציבור.
יו"ר הועדה דודי אמסלם טען בדיון ששני משרדי ממשלה מנהלים ויכוח במהלך הדיון, למרות שהיו אמורים להגיע להסכמות לפני הדיון. בנוסף לכך, הארגונים הירוקים שנכחו בדיון לא ישבו בצורה מקצועית עם משרדי הממשלה, והדיון בוועדה לא יכול להיות מקצועי משום שחברי הועדה אינם מקצועיים בתחום.
למה משתיקים את יעל כהן פארן?
לקראת תום הדיון, ח"כ יעל כהן פארן, שלאורך כל הדיון ניסתה להתבטא והושתקה ע"י יו"ר הועדה דודי אמסלם, חזרה על אמירתה בתחילת הדיון ואמרה שהועדה לא הצליחה להגיע להסכמות, לא יקרה כלום אם נכנס את הועדה שוב עוד חודש, כדי שהמשרדים וארגוני הסביבה יגיעו להסכמה. זאת ההחלטה הנכונה מבחינת בריאות הציבור. כך אמר גם ח"כ דב חנין.
למרות זאת, יו"ר דודי אמסלם, שלאורך כל הדיון מתח ביקורת על כך שהמשרדים וארגוני הסביבה לא הגיעו מוכנים לדיון, שאל שאלות כי הרגיש שהוא לא מצליח לקבל תשובות, למרות שנשארו נושאים עליהם הייתה עדיין מחלוקת, לדוגמא: סעיף 1 ו7 ימי החריגה, ולמרות שבמידה והתקנות יאושרו הן יהיו תקפות ל5 השנים הקרובות, הוחלט להביא את הדיון להצבעה.
המשפט שמסכם את הנושא בצורה הטובה ביותר: ח"כ יעל כהן פארן: "למה להצביע לתקנות אם יש ויכוח? משרד הבריאות מזהיר שיש סכנה לבריאות הציבור!"
יו"ר הועדה דודי אמסלם: "כי החלטתי".
הצביעו בעד התקנות: דודי אמסלם (ליכוד), נאוה בוקר (ליכוד), בני בגין (ליכוד), בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי – לא נכח כלל בדיון) רחל עזריה (כולנו), יואב בן צור (ש"ס).
הצביעו נגד התקנות: יעל כהן פארן (המחנה הציוני – היחידה שנכחה כל הדיון), זוהיר בהלול (המחנה הציוני), דב חנין (מרצ), תמר זנדברג (מרצ), יעל גרמן (יש עתיד).
לאחר ההצבעה, ח"כ יעל גרמן הגישה רביזיה (ערעור), שבמידה ותתקבל ויהיה לה רוב, התקנות שאושרו יבוטלו. שאלתי אותה מדוע החליטה להגיש רביזיה, היא ענתה שהתקנות לא משפרות את המצב,אלא הן מחמירות אותו. הועדה חזרה להצבעה, ונותרה עדיין 7 – 5 לטובת הקואליציה, הרביזיה לא התקבלה והתקנות נכנסות לתוקפן.
