חבר הכנסת החברתי ביותר במדד הוא איציק שמולי (המחנה הציוני), אחריו חברו למפלגה חיליק בר, ובמקום השלישי דב חנין (הרשימה המשותפת). צמודה אליהם בדירוג ח"כ מיכל רוזין ממרצ.
בתחתית דירוג חברי האופוזיציה נמצאים ח"כ אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) וחבר מפלגתו רוברט אילטוב. מעט מעליהם, עדיין בעשירייה התחתונה של האופוזיציה, נמצאים חברי כנסת משתי סיעות – ג'מאל זחאלקה מהרשימה המשותפת ויו"ר יש עתיד, יאיר לפיד.
בעשיריה הראשונה של האופוזיציה ניתן למצוא בעיקר חברי כנסת מהמחנה הציוני (חמישה) וממרצ (ארבעה), חבר אליהם ח"כ דב חנין מהרשימה המשותפת. התחתית יותר מגוונת, עם חברי כנסת מארבע סיעות האופוזיציה – ישראל ביתנו עם ארבעה ח"כים (מתוך ששת חברי הסיעה), המחנה הציוני שמיוצגת ע"י עמיר פרץ, שלושה ח"כים מהרשימה המשותפת ושניים מיש עתיד.
המחנה הציוני
סיעת המחנה הציוני אמנם הגיעה רק למקום השני בדירוג הציונים הממוצעים של הסיעות, אולם שניים מחבריה, ח"כ איציק שמולי וח"כ חיליק בר, מובילים את דירוג כלל חברי הכנסת. שלושה ח"כים נוספים מהסיעה – ח"כ נחמן שי, ח"כ מרב מיכאלי וח"כ איתן כבל, מופיעים גם הם בעשירייה הפותחת בדירוג כלל הח"כים.
בתחתית הדירוג הסיעתי נמצא ח"כ עמיר פרץ. פרץ נעדר מרוב ההצבעות שקיימה הכנסת בחקיקה חברתית: מבין כל הח"כים של האופוזיציה, רק אחד (ליברמן) נכח פחות ממנו בהצבעות חברתיות-כלכליות.
פרץ לא התייצב במליאה כדי לתמוך בהצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות, הוא לא התגייס להצביע למען קביעת מע"מ אפס על מוצרי מזון בסיסיים, ונעדר גם מהצבעות שעניינן הרחבת הפיקוח על מעונות יום, הכפפת בנקים וחברות ביטוח לחוק הגנת הצרכן והגנה על זכויותיהם של מבוטחי ביטוחים סיעודיים.
במקום השני מהסוף בדירוג הסיעה נמצא יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג. הרצוג נעדר מהצבעה על הצעת חוק, שסיעתו יזמה, לשיקום שכונות דרום תל אביב, מהצבעה על הצעת חוק להעסקה ישירה של עובדי הקבלן בשירות המדינה, הוא לא התייצב לתמוך בהצעת חוק להרחבת הפיקוח על מעונות יום, ונעדר מהצבעות על שני חוקי יסוד, שהיו יכולים להביא לשינוי דרמטי במדיניות הכלכלית חברתית בישראל – הצעת חוק יסוד: שוויון, והצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות.
הרשימה המשותפת
סיעת הרשימה המשותפת היא כזכור איחוד של ארבע מפלגות שונות, שנאלצו לרוץ יחד כתוצאה מהעלאת אחוז החסימה. אין פלא לפיכך, כי בשנתה הראשונה לפעילות כרשימה אחת, נמצאה שונות ניכרת בין נציגיה השונים של הרשימה בכל הנוגע להצבעות חברתיות.
בראש הדירוג של הרשימה המשותפת נמצא ח"כ דב חנין, שהגיע למקום ה- 3 מבין כלל הח"כים. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה נמצא בתחתית הדירוג מבין כלל חברי סיעתו. ח"כ זחאלקה נעדר מהצבעה על הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות שסיעתו יזמה. חוק יסוד כזה, לו היה עובר, היה יכול לשפר דרמטית גם את מצבם של אזרחים ערבים רבים, הסובלים מאפליה מתמשכת במימוש זכויות חברתיות. ח"כ זחאלקה נעדר גם מהצבעה על הצעת חוק למאבק באפליה על רקע מגדרי, ומהצבעה על חקיקה למניעת אפליה בדיור – אפליה שהראשונים לסבול ממנה הם ערבים.
הרשימה המשותפת נמצאת בעמדת נחיתות תמידית בכנסת: בסיטואציה הפוליטית הנוכחית, סיכוייה לחבור לכל קואליציה הם אפסיים, ואפילו באופוזיציה ישנם רבים שנמנעים מלשתף אתה פעולה. בנסיבות אלה, אין פלא כי חברי הרשימה פועלים לקידום מטרותיהם הפוליטיות בדרכים אחרות: הם היו אלה שדחפו לקידום החלטת הממשלה לשינוי מנגנוני ההקצאה, שמטרתה צמצום האפליה בין תקצוב יהודים לערבים, והם מרבים לעסוק בפעילות ציבורית חוץ-פרלמנטרית, דוגמת השתתפות בהפגנות וייצוג אזרחים ערבים בפורומים שונים.
המשמר החברתי התנגד בתקיפות לחוק ההשעיה וליוזמות חקיקה נוספות המאיימות על מעמדם של הח"כים הערבים. ראוי שחברי הכנסת של הרשימה המשותפת יזכו למלוא הכלים שיאפשרו להם לקדם מדיניות על פי עמדתם, יחד עם זאת, ראוי שרבים יותר מבין חברי הסיעה ינצלו את כל הכלים העומדים לרשותם כבר כעת, לטובת קידום חקיקה חברתית.
יש עתיד
יש עתיד דורגה במקום הרביעי מבין חמש סיעות האופוזיציה בכל הנוגע להצבעות בסוגיות חברתיות כלכליות. זאת, אף שכמה מחבריה שזכו לציונים נאים: ח"כ מיקי לוי, החולק עם שני ח"כים נוספים את המקומות 13-15 בדירוג הכללי, וכן הח"כים חיים ילין ומאיר כהן, שחולקים עם ח"כית נוספת את המקומות ה-21-23 בדירוג זה.
יש עתיד פרצה לזירה הפוליטית בסערה בבחירות לכנסת ה-19, כשהיא נישאת על גלי המחאה החברתית. הח"כים החדשים שנכנסו אז לכנסת הפגינו חריצות, והסיעה זכתה לציון גבוה יחסית לסיעות הקואליציה. בכנסת ה-20, יש עתיד ניצבת בעמדה שונה לחלוטין: ממפלגה של 19 ח"כים, היא הפכה למפלגה בת 11 ח"כים בלבד, משותפה בכירה בקואליציה הפכה למפלגת אופוזיציה, וממפלגה שראשיה מיצבו אותה כמפלגת מרכז חברתית-כלכלית, הפכה למפלגה המבקשת לעצמה את הנהגת הממשלה.
ראש הרשימה, ח"כ יאיר לפיד, ממצב עצמו כמועמד לראשות הממשלה. בין תפילות בכותל למסעות הסברה בעולם, נראה שלא מצא את הזמן לטרוח להתייצב להצבעות בכנסת – וזו הסיבה המרכזית לכך שציוניו מגרדים את תחתית הדירוג של חברי האופוזיציה – המקום הרביעי מהסוף. לפיד נעדר מהצבעה על הצעת חוק של חברת סיעתו, ח"כ קארין אלהרר, להעלאת קצבת נכות בגיל זקנה, נעדר מהצבעה על הצעת חוק להגנה על זכויות מבוטחים בביטוח סיעודי, מהצבעה על הצעת חוק לצמצום פערי תיווך בשיווק תוצרת חקלאית, שעניינה הורדת יוקר המחיה, ומהצבעה על הגדלת סל הבריאות.
אחת היוזמות שקידם לפיד בכהונתו כשר אוצר בקדנציה הקודמת, היא הגבלת שכר הבכירים במוסדות פיננסיים, שהפכה רק לאחרונה לחוק. ראוי שיכבד את תפקידו כח"כ ויפעל בזירת הכנסת לקידום חקיקה על פי השקפתו.
ישראל ביתנו
סיעת ישראל ביתנו קיבלה את הציון הנמוך ביותר מבין מפלגות האופוזיציה, ואילו יו"ר המפלגה אביגדור ליברמן הגיע למקום האחרון בדירוג הח"כים של כל חברי האופוזיציה.
כשנודע כי ישראל ביתנו תכהן באופוזיציה, שעה שעננה של חשדות לשחיתות ריחפה מעל המפלגה, הכריז ליברמן כי בכוונתו "להילחם מהאופוזיציה", וכי הוא וחבריו "ויתרו על הכיסאות ובחרו בעקרונות". אנחנו מסכימים עם אמירה נוספת שלו, לפיה "מהאופוזיציה אפשר לעשות הרבה מאוד דברים", אבל למרבה הצער, אם יש דבר אחד שרוב חברי הכנסת של ישראל ביתנו, ויו"ר המפלגה בתוכם, לא עשו מהאופוזיציה – זהו קידום חקיקה חברתית.
מבין 120 ח"כים, ליברמן חולק את מקומות 62-63 במדד החברתי יחד עם ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה, שבניגוד אליו היה כבול למשמעת הקואליציונית. יתרה מזאת, כמה מחברי הכנסת בקואליציה האפילו עליו – ח"כ מירב בן ארי, ח"כ טלי פלוסקוב, וח"כ רועי פולקמן – כולם ממפלגת כולנו. דירוגו הנמוך של ליברמן נובע בעיקר מהשתתפותו הנמוכה בהצבעות בנושאים כלכליים וחברתיים: ליברמן נעדר, למשל, מההצבעות על פתרון למי שהופסק להם ביטוח סיעודי קבוצתי, על הצעת חוק של חברת סיעתו ח"כ סופה לנדבר למנוע קיזוז של הרנטה מגרמניה לניצולי השואה, על הענקת תגמולים מוגדלים לעצמאים המשרתים במילואים ועל החלת שקיפות בקיזוזים של חברי הכנסת – אותה שיטה שמאפשרת גם לו להתחמק מהצבעות במליאה.
למרבה ההפתעה, גם ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, שנחשבה תמיד לבולטת ולחברתית מבין חברי הכנסת של ישראל ביתנו, נמצאת בתחתית המדד לחברי האופוזיציה – מקום חמישי מהסוף. ח"כ לוי-אבקסיס פעילה בעיקר בסוגיות של דיור: כך, למשל, קידמה עם ח"כים נוספים את חוק השקיפות בחברות המשכנות של הדיור הציבורי, שאף אושר בכנסת. בנוסף, היא יזמה דיונים בנושא חברת עמידר ופעלה למתן סיוע ריאלי בשכר דירה לזכאי הדיור הציבורי. לצד זאת, ח"כ לוי-אבקסיס לא הצביעה על שורה של הצעות חוק בנושאים חברתיים וכלכליים, ובהן החלת פיקוח פרלמנטרי על תשלומי הורים מוגדלים במערכת החינוך, איסור הפליה במגורים, והכרה בתשלום למעונות יום לצרכי מס.
מרצ
סיעת מרצ ממשיכה לשמור על הבכורה במדד החברתי. חברי הסיעה הקפידו להתייצב להצבעות בנושאים חברתיים-כלכליים ותמכו בהצעות חוק חשובות דוגמת הצעת חוק פנסיה חובה לעצמאים, הצעת חוק מע"מ אפס על מוצרי מזון בסיסיים, הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות, והצעת חוק איסור אפליה במגורים. חברי הסיעה התנגדו לחקיקה אנטי חברתית, כמו הצעת החוק להרחבת השיטור העירוני המופרט.
את הדירוג הסיעתי של מרצ מובילה ח"כ מיכל רוזין. לעשירייה הראשונה נכנסו גם חברי הסיעה ח"כ אילן גילאון, ח"כ תמר זנדברג וח"כ עיסאווי פריג'. חברת הכנסת היחידה מטעם הסיעה שלא העפילה לעשירייה הראשונה של כלל הח"כים היא יו"ר המפלגה זהבה גלאון, שקיבלה גם היא ציון גבוה יחסית, והיא חולקת עם עוד שני ח"כים את המקומות 15-13 בדירוג הכללי.
