הדיון השני של ועדת הכלכלה בנושא הליכי הקמת תאגיד השידור הציבורי (20 במרץ) היה תעודת כבוד ליו"ר איתן כבל. ח״כ כבל הצליח להפוך את הוועדה לגורם ממלכתי שבו חברי כנסת מכל הסיעות מנסים לקדם ביחד את הקמת התאגיד החדש ואת סגירתה ההוגנת ככל הניתן של הרשות הקיימת, תוך התחשבות בעובדים שיאבדו את מקום עבודתם. כבל הצליח לרתום את יו”ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לטובת חתימת הסכם עבודה חדש.
ניסנקורן נכח בדיון כדי לקדם את הנושא בשיתוף פעולה עם כל הגורמים, לקראת מועד הפעולה החדש שנקבע: 1 באוקטובר 2016.
כבל הפגין מנהיגות, חוש הומור, תוקפנות מבוקרת ואופטימיות מופלאה, והתעלם מהסיכון שריחף בחלל הוועדה, שראש הממשלה ושר התקשורת, בנימין נתניהו, לא יקבל את מתווה הצעת החוק והכל יתחיל מחדש. כבל לחץ ודחף את כל הגורמים לסיים את המאמץ הזה בהסכמה. הוא הבטיח שבדיון הבא – ביום שלישי באותו שבוע – יאושר הסעיף האחרון בחוק, והכנסת תצביע על אישורו בתחילת מושב הקיץ.
העבודה על החוק הסתיימה לאחר התשה מתמשכת שנעשתה לעובדי רשות השידור, מה שמעלה את החשש שעובדים נוספים במגזר הציבורי – כמו עובדי הדואר – יעברו גורל דומה. בדיון בוועדת הכלכלה, עובדי רשות השידור הביעו את דעתם השלילית על המצב. בניגוד לדיון הקודם, הפעם היה פחות ייאוש באוויר, ללא בכי או תיאורים של סבל מצד העובדים שחיים בחוסר ודאות כבר תקופה ארוכה.
כל סעיפי החוק אושרו בוועדה, למעט סעיף 149 ותיקון לתקציב שידונו ויאושרו בעוד יומיים ביום ג' בדיון שתוכנן מראש לסיום הטיפול בחוק בוועדה. ניסנקורן שנכח במרבית הדיון הודה לכבל על עזרתו במו"מ בין הגורמים: מנכ"ל משרד התקשורת, נציגי רשות השידור, נציגי תאגיד השידור החדש ונציגי האוצר. לדברי יו"ר ההסתדרות, התקבלה הסכמה על הגדלת מספר עובדי רשות השידור בתאגיד החדש בהיקף של 51 אחוז מהעובדים או 450 משרות, זאת ללא עובדי החינוכית שנשארים עצמאים עד ינואר 2018 (שר החינוך נפתלי בנט מבקש להשאירם עצמאים כעובדי משרד החינוך).
יו"ר ההסתדרות התגאה בהסכם, שבו תנאי עבודה אחידים לכל העובדים, הסכמה על הפקת חדשות ללא מיקור חוץ ועזרה למנכ"ל החדש במילוי תפקידו.
מנכ״ל התאגיד החדש, אלדד קובלנץ, אמר כי לתאגיד החדש אין התחייבות למספר עובדי רשות השידור שיעבדו בו ביום פתיחת השידורים, ודבריו עוררו בלבול ואי-הבנה.
קובלנץ סיפר כי הוגשה בקשה למינהל הדיור הממשלתי למיקום בירושלים בהר החוצבים, ותיאר שיתוף פעולה עם האוצר לקבלת כספים לפעילות תוך שבוע. נציג האוצר אישר את דבריו ובירך על הפשרה שהושגה. הפרגון שקיבל המנכ"ל מהאוצר בהחלט היה מרשים ומשכנע.
ח"כ עיסאווי פריג’ (מרצ) היה לאורך כל הדיון דעתני וחשדן, ושאל שאלות שהעידו כי הוא לא סומך על האוצר וגם לא על נתניהו. מדבריו עלה כי בניגוד לכבל האופטימי, יש חברי כנסת שמייצגים את עמדתם של עובדי הרשות הישנה, וחוששים כי בסוף לא יקום תאגיד שידור עצמאי ללא מעורבות ומשיכה בחוטים של ראש הממשלה.
הוא גם הציג את הסאגה של הטלוויזיה החינוכית, שממשיכה להתקיים מכיוון ששר החינוך בנט רוצה להשאיר אותה במשרד החינוך. נושא חשוב נוסף שהציגו פריג' והמשתתפים האחרים הוא עצמאות חטיבת החדשות, שחייבת להיות מורכבת מעובדי התאגיד החדש – עובדים שאינם חוששים מפוליטיקאים חיוניים לדיווח חדשותי אובייקטיבי.
עניין קריטי נוסף שעלה בדיון הוא אי התחלת העבודה של המועצה הציבורית שצריכה להנחות את המנכ"ל הזמני. נבחרו ואושרו עשרה חברים, חסרים שניים, מה שעוצר את כל התהליך.
הספקנים, ובראשם הד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, אמרה כי העיכוב במינוי המועצה גורם לכך שכל התשתיות של החוק לא קיימות. היא ציינה כי יש התקפה רבתי של השלטון על החדשות, והדבר מהווה מקור סכנה לתאגיד החדש שלא יוכל לתת חדשות אוביקטיביות ועצמאיות כפי שאמור לעשות שידור ציבורי טוב.
קובלנץ ציין כי בתקופה הראשונה הרדיו ישדר באופן מלא מהיום הראשון, ב-1 בספטמבר 2016. הטלוויזיה בעיצומה של התארגנות מסביב השעון, תוך עזרה כספית וליווי צמוד מהאוצר וממשרד התקשורת. הוא ציין כי ניצבת בפניו משימה קשה (התארגנות תוך חצי שנה במקום בשנתיים) וכי יש גם סיכוי לכישלון אם לא יהיה שיתוף פעולה מלא של כל הגורמים.
הצדדים יצאו להפסקה לצורך סגירת פינות בין כל הגורמים, ועשר דקות לאחר שחזרו ממנה החלה הקראת החוק להצבעה.
בזמן הקראת סעיפי החוק בוצעו תיקונים בנוסח, והיה ברור כי כל הגורמים בישיבה מבקשים לסיים את הסאגה ולאפשר לקובלנץ לעבוד. כהונתו הזמנית בת השנה הוארכה לשנתיים, תוך המלצה לשר התקשורת למנותו כמנכ"ל קבוע.
גם נושא המועצה נסגר, כשנקבע כי עד 15 באפריל 2016 שר התקשורת יאשר את המועצה אפילו אם יהיו בה רק עשרת חברים שכבר אושרו.
לכל המשתתפים היה ברור כי נושא מיקור החוץ של עובדי התאגיד החדש לא סגור. התאגיד ייאלץ לקנות תוכניות מגורמי חוץ בשנים הראשונות של פעילותו, מכיוון שהפקות מקור דורשות שנתיים של עבודה לפני השידור.
המכנה המשותף לכל הדוברים הייתה ההכרה כי שידור ציבורי חדש ונקי חיוני מאוד וחשוב, אך שיש סכנות רבות בדרך ליישום.
ח"כ אילן גלאון (מרצ) ביטא את העמדה הזו בבהירות. הוא לא מקל ראש בהישג של צוות המו”מ, אך ציין כי אין כאן סיבה לשמוח. לדבריו, יש קרב מאסף אחרי שאבדו הרבה קווי הגנה, והוא וחבריו לא שקטים. הוא ציין שלוש נקודות חשובות לדבריו: 1. להפסיק בקיצוצים מרשות השידור הקיימת. 2. לא להסכים למיקור חוץ בתאגיד החדש. 3. להאריך את פרק הזמן של בניית התאגיד לשנתיים.
אסיים בהומור בנוסח דברי היו"ר קובלנץ: ״לא נזמין את אנשי ה-BBC להר החוצבים בראשון לספטמבר כדי להראות להם דוגמה טובה לשידור ציבורי. נדחה את זה לאחרי תקופת ההרצה.
