ביום שבו ציינה הכנסת את "יום המאבק בגזענות" (22 במרץ 2016) התכנסה ועדת הכספים לדיון בניהולו של ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ אחמד טיבי, בנושא שהוא עצמו הציע: "שילובם של ערביי ישראל בעבודה בשירות הציבורי ובמשק".
בתחילת הדיון תהיתי אם חברי הכנסת הערבים מהרשימה המשותפת יעשו את המשוואה שלפיה אי-שילוב הוא גזענות, ונערכתי לדיון סוער, ער ובועט. אולם להפתעתי הדיון היה מתורבת ומכובד, למעט כמה דקות של חילופי דברים צעקניים שבאו בעקבות התבטאות של ח"כ נאווה בוקר שאמרה כי "הם [האזרחים הערבים] רוצים ללכת עם ולהרגיש בלי. אין רק זכויות – יש גם חובות".
חבל שנוכחות חברי ועדת הכספים הייתה מעטה: שבעה מתוך 17 חברי ועדה נכחו בדיון, ואליהם הצטרפו חברי הכנסת בני בגין (ליכוד) ואכרם חסון (כולנו) שאינם חברים בה.
בתחילת הדיון נתן ח"כ טיבי מהרשימה המשותפת סקירה שלפיה חלה אמנם התקדמות בשילוב ערביי ישראל, אולם השיעור שלהם בשוק העבודה – תשעה אחוזים מכלל העובדים בשירות הציבורי ושמונה אחוזים במשק – נמוך יחסית לשיעורם באוכלוסייה העומד על עשרים אחוז.
טיבי ציין כי "הממשלה אינה עומדת ביעד שהציבה לעצמה בנושא״, בעיקר בשלושת הדירוגים הבכירים בשירות הציבורי. לדבריו, הדבר נובע מחסמים רבים המונעים שילוב ערבים בשוק העבודה. בין השאר נתן דוגמה את האוניברסיטאות. לדעתו "המצב שם קשה הרבה יותר. שיעורי הערבים בסגל – הן האקדמי והן המינהלי – אפסיים, ואינו פרופורציונלי לשיעור הסטודנטים".
נציב שירות המדינה, משה דיין, ציין כי מאז שהוא נכנס לתפקידו בתחילת 2011 חל שינוי לטובה. "בעת שהתמניתי לנציב שירות המדינה עמדנו על 7.7 אחוזים, והיום אנחנו עומדים על למעלה מ-9.7 אחוזים. יש התקדמות מתמדת. יש לציין כי מדובר בשיעורים ריאליים, כיוון שגם שירות המדינה התרחב מאוד מאז. כיום, מכל שלושה תקנים חדשים, הראשון מיועד לאוכלוסייה הערבית והשניים האחרים ליתר האוכלוסייה״. עם זאת, הוא הוסיף כי "שיעור ההשתתפות של אזרחים במכרזים פומביים עדיין נמוך, ועומד על חמישה אחוזים בלבד. אנחנו עושים מאמצים להגדיל את השיעור. מתחילת השנה הקודמת קצב קליטת עובדים ערבים בשירות המדינה גדל מאוד ועומד על 14 אחוז. כל משרד ממשלתי וכל יחידת סמך, כמו בתי חולים, מופיעים בפני ועדה מיוחדת של האגף לתכנון אסטרטגי בנציבות ומדווחים על התקדמות בנושא״.
לדעתה של מנכ״לית משרד המשפטים אמי פלמור, שילוב ערביי ישראל הוא יעד חשוב במשרד המשפטים, והמשרד פועל במרץ להסרת חסמים בנושא. "כיום 9.2 אחוז מהנקלטים אצלנו במערכת הם ערבים, דרוזים וצ׳רקסים״, אמרה פלמור, ״בהעסקה של המשרד במיקור חוץ השיעורים גבוהים אף יותר, ונעים בין 19 אחוז ל-22 אחוז. כיום יש ערבים רבים בעמדות אסטרטגיות בפרקליטות ובבתי המשפט, ואנחנו ממשיכים לפעול לייצוג הולם של האוכלוסייה הערבית במערכת המשפטית״. היא סיפרה שכדי להקל ולהסיר חסמים גיאוגרפיים, המשרד העמיד רכב לעובדים שגרים רחוק ואישור על עבודה חלקית מהבית או בנציגות של משרד המשפטים במחוזות מחוץ לירושלים".
ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) אמר כי שילוב מלא של ערבים בשוק העבודה הוא אינטרס ראשון במעלה. "ההכנסה לנפש במגזר הערבי היא 40 אחוז מזו שבמגזר היהודי. כאילו מדובר בשתי מדינות שונות עם פער הכנסות מאוד גדול. אם נסגור את הפער הזה, התוצר של מדינת ישראל כולה יעלה ב-12 אחוז, וזו דרמה של ממש". הוא הוסיף כי "נדרש להשקיע מאמצים בשילוב ערבים במשרות בכירות, מה שבעצמו יתרום להגברת השילוב בכל הרמות וכן בהגדלת שיעור הערבים בתחומי הנדסה, מחשבים ומקצועות ריאליים שהם עתירי הכנסות״. טרכטנברג, שהיה בעבר יו"ר הוות"ד במל"ג, סיפר כי באותה תקופה יזם מהלך שסטודנטים יקבלו מלגות ייחודיות וקרא להמשיך לעשות זאת.
ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) ציין כי לא נעשה מספיק בנושא: "היעד של הממשלה הוא מחצית משיעור הערבים באוכלוסייה, שעומד על 20 אחוז. אני מרגיש שלא נעשית מספיק עבודה בשטח להגברת השילוב של הערבים. יש לחייב כל משרד ממשלתי לדווח בסוף כל שנה על התקדמות בנושא וכן להשוות את החקיקה לזו שנוגעת לקליטת יוצאי אתיופיה ובעלי מוגבלויות".
ח"כ נאווה בוקר (ליכוד) ציינה כי הדיון הוא חשוב מאוד, ועל פי הנתונים שהוצגו בשנים האחרונות ישנה התקדמות בנושא . יחד עם זאת, היא הדגישה כי השילוב חייב להיות ביחד עם מילוי חובותיהם: "אני חושבת שזה חייב לבוא במקביל לתרומה שלהם כאזרחים שווי זכויות במדינה. כי כל אזרח במדינה צריך לתרום, וחשוב מאוד שהמגזר הערבי ישתלב בשירות הקהילתי, במד"א, בכיבוי אש ועוד, במידה שלא נוח לצעירים להשתלב בצה"ל. יש רבים בציבור הערבי שלא רוצים להשתלב. תראו מה קורה בקהילה של הערבים הנוצרים כיום – יש התגייסות אדירה לצה"ל. אבל בקרב המוסלמים זה עדיין לא קיים. הם רוצים ללכת עם ולהרגיש בלי. זה לא יעבוד כך. רוצים להשתלב? רוצים שוויון זכויות? אזרחות שווה לכולם. לא רק זכויות אלא גם חובות".
אם עד כה הדיון התנהל על מי מנוחות, דבריה של ח״כ בוקר עוררו סערת רוחות שנמשכה כמה דקות. מנהל הדיון אחמד טיבי העיר לבוקר: "אני רוצה להזכיר לך כי במדינת ישראל ישנה עדה המשרתת בצה"ל [דרוזים] והדברים הכי מפותחים בה הם בעיקר בתי קברות .אי אפשר להתעלם מזה. ולכן ולכן השירות וההתגייסות לצבא היא לא דיבידנד לשום דבר".
ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו פנה לנציב שירות המדינה ושאל: ״האם ניתן איזה שהוא משקל בקרב המגזר הערבי למי ששירת בשירות האזרחי או הצבאי? האם ניתן לתת העדפה מתקנת?״.
ח"כ בני בגין (ליכוד) אמר: "הגישה שלי אזרחית. אנחנו צריכים להביא לשילוב האזרחים הערביים כי הם כאן איתנו. אדם נולד עם זכויות. יש לו זכות לחינוך ולמצות את כישרונותיו ללא קשר לכל חובה אחרת, ומי שטוען אחרת שיציג מחירון חובות מול זכויות".
ח"כ איתן ברושי מהמחנה הציוני אמר: ״לשילוב אמיתי חייבים לנקוט צעדים לא שגרתיים. למשל, לקבוע שקולטים מאה עובדים חדשים בפרק זמן מוגבל עם סעיף תקציבי מוגדר מראש, וללא שיקול דעת של פקידים. יש מצבים שהפתרון הוא לא קובנציונלי. אם רוצים שינוי משמעותי צריך צעד לא שגרתי״.
ח"כ אכרם חסון (כולנו) טען כי אין ממש בתוכניות הנוכחיות. ״אין העדפה מתקנת״, אמר, ״דברי הנציב יפים אך לא מבוצעים בשטח. אין שום זכות גם לאלה שמשרתים בצבא. 60 אחוז מהנשים הדרוזיות הנשואות לא עובדות. כמה דרוזים התקדמו במשרדי הממשלה? כמה סמנכ״לים ובכירים דרוזים יש?״. חסון קרא לנציב דיין לחזור לוועדה אם לא יצליח להסיר חסמים. ״נדרשת אפלייה מתקנת", הוא ציין.
ח"כ עיסאווי פריג׳ ממרצ הזכיר לנוכחים כי הכנסת ציינה את יום המאבק בגזענות, והוסיף: "קל יותר להיות חבר כנסת מאשר מנכ"ל או סמנכ"ל במשק הישראלי. אני לא רוצה לראות ערבים בתפקידים שבהם הם אחראים על ערבים – אלא בתפקידים כלליים. רק זה יהיה שילוב אמיתי״.
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) אמר: "העניין הגיאוגרפי הוא חסם מרכזי. וגם הפתרון של השתתפות בדמי שכירות הקיים כיום הוא נמוך ולא עונה על השכירות הגבוהה במרכזי הערים״.
