לטענת איגוד הסוכנים הערבים, בין 85% ל-90% מסוכני הביטוח הערבים מנותקים ממאגר ביטוחי החובה כ"עונש קולקטיבי". ח"כ זוהיר בהלול, בתגובה לאיומם של סוכני הביטוח הערבים בפנייה לבג"ץ, העלה את הנושא לדיון בועדת הכלכלה, בטענה כי מדובר באפלייה בלתי חוקית. באוצר מתעקשים כי ההחלטות הן עסקיות בלבד
לאחר דחיות רבות התכנסה ועדת הכלכלה (5 באפריל) לדיון בבקשה שהעלה ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני), בנוגע לסירובן של חברות ביטוח לעבוד עם סוכנים ערבים. ח"כ בהלול פתח בהצגת הבעיה: "סוכני הביטוח הערבים סובלים בשנים האחרונות מקיפוח קונסיסטנטי… לסוכני הביטוח אין מעמד של אנשים שיכולים להפיק פוליסת ביטוח. גורעים וגודעים מהם את האמינות המינימליסטית של סוכן ביטוח מורשה שלמד. הם כאילו מייצגים ציבור שמרמה. מדוע חברות הביטוח היהודיות שקיימות במדינת ישראל לא מאפשרות להם להפיק פוליסות ביטוח? אני חושד בסוכניות הביטוח שהן לא מאמינות בסוכן הערבי מכיוון שהוא מייצג בפוטנציה ציבור שמבלף". בעקבות אותה טענה לקיפוח, סוכני הביטוח הערבים מאיימים בפנייה לבג"ץ – פנייה שבהלול מקווה למנוע בעזרת ועדת הכלכלה.
על אף שנציגי חברות הביטוח הוזמנו לדיון, רק מנכ"ל שירביט הגיע, כפי שציין סוהיל משרקי, יו"ר סוכני הביטוח הערבים. משרקי ראה בחוסר הנוכחות של מנהלי החברות האלה הוכחה לכך שהם מתחמקים מאחריות על התופעה. הוא הוסיף כי יש "ענישה קולקטיבית" נגד הסוכנים הערבים. לדבריו, סוכן יהודי יכול להוציא תעודות ביטוח חובה בקלות, בעוד שבין 85 ל-90 אחוז מהסוכנים הערבים מנותקים מגישה למאגר ביטוחי החובה. משרקי טוען כי יש בידיו הקלטות ומסמכים שמגבים את הטענות על אפליה מכוונת.
יואב אנטבי מאיגוד חברות הביטוח השיב לטענות, ואמר כי לאיגוד לא ידוע דבר על הדרה. הכרזה זו הכעיסה את ח"כ עבד אל-חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) שהזהיר: "אתה מוקלט ורשום בפרוטוקול. אני חושב שאתה כן יודע". על אף שניכר היה שבין הח"כים יש תמימות דעים על תפקודן הלקוי של חברות הביטוח, נציג משרד האוצר, אסף מיכאלי ממשרד המפקחת על הביטוח, הסביר שבחינה אמפירית של החברות שנטען כי הן מפלות סוכנים ערבים הראתה שלא קיימת בהן אפליה מכוונת: "אני חייב לבוא ולומר, אנחנו ביצענו בדיקה בחברות הביטוח. לא זיהינו פער בשיעור הניתוקים, בין ניתוקים של סוכנים מהמגזר לבין ניתוקים באופן כללי… בדקנו מהן הסיבות שבעטיין בוצעו הניתוקים. 90 אחוז מהמקרים מדובר בסיבות כלכליות. חברת הביטוח סבורה שהמפיץ לא מייצר לה רווח".
מרגע שהתברר כי עמדת משרד האוצר היא שלא קיימת אפלייה מכוונת, הדיון עבר להתמקד בשאלה איך מונעים אפליה בלתי מכוונת. ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) הודיע כי גם אם הניתוק הוא על פי הכללים, לא ייתכן שיש כאלו אחוזים גבוהים של מנותקים מהמגזר הערבי, והציע התערבות בפעילות חברות הביטוח שתמנע את האפשרות לנתק על בסיס תביעות ביטוחי חובה. מיכאלי בתגובה התנגד להתערבות שכזו: "האם אנחנו רוצים לחייב חברת ביטוח, שהיא גוף עסקי, להתקשר עם מפיץ שלה, שבמקרה הזה הוא סוכן ביטוח? האם אנחנו מוכנים לקבל עמדה שמפיץ הוא מפיץ ואין מפיץ טוב או לא טוב?". כבל הדגיש כי הדיון נוגע לביטוח חובה בלבד ולא להתערבות בהתקשרות העסקית הכוללת.
על אף ההסברים, בהלול המשיך להתעקש כי מדובר באפליה: "למה אי אפשר לעשות סנקציה אישית? למה כללית?". ח"כ יחיא התנגד גם הוא לקביעה כי האפליה לא מכוונת. "חוסמים לפי המיקוד של הסוכן. איפה הסוכן יושב", אמר יחיא. כשח״כ רועי פולקמן מכולנו טען שאין לחברות הביטוח אינטרס לפעול כך יחיא השיב: "אני מדבר כעובדה. הם צריכים לבוא ולהסביר לנו את זה". חברי הכנסת עבדאללה אבו מערוף ומסעוד גנאים מהרשימה המשותפת סיכמו את הדיון ואמרו שמכיוון שיש אחוז גבוה של תאונות במגזר הערבי, בפועל נוצרת אפליה – גם אם ממניעים כלכליים .
כבל נעל את הישיבה בקריאה לדיון נוסף ומעמיק יותר כשיהיו נתונים מבוססים יותר ממשרד האוצר ומשאר חברות הביטוח.
