ועדת הכלכלה דנה בחוק שנועד להסדיר את משלוחי דרישות החוב לצרכנים, בעקבות מקרים רבים של הליכי גבייה מאיימים ומורכבים שנעשו באופן לא תקין ופגעו באזרחים.
ביום הראשון לפתיחת מושב הקיץ (23 במאי 2016) התקיים בוועדת הכלכלה דיון שני בנושא משלוח התראת תשלום חוב לצרכן, במסגרת חוק הגנת הצרכן. בדיון נכחו רק חלק מחברי הוועדה ונציגי המועצה לצרכנות, הרשות לסחר הוגן, חברות המים, הגז, החשמל, כביש חוצה ישראל, החברות הסלולריות ועוד.
מדובר בחוק פרטי של ח״כ אורי מקלב, יואל חסון, מיקי לוי והח״כ לשעבר בועז טופורובסקי. הארבעה יזמו את החוק בעקבות מקרים רבים שבהם צרכנים מקבלים מכתבים מאיימים מעורכי דין במסגרת הליכי גבייה הנעשים, לטענתם, באופן לא תקין. כמו כן, צרכנים רבים מקבלים מכתבים מאיימים במסגרת הליכי גבייה בהוצאה לפועל, פעמים רבות על לא עוול בכפם, תוך שאינם מכירים כלל את החברה שדורשת את החוב. כתוצאה מכך נגרמות להם הוצאות ניכרות בשל צורך בייעוץ או בשירות משפטי.
עוד טוענים יוזמי החוק, כי במקרים נוספים, כשהחייבים מנסים ליצור קשר עם עורכי הדין המייצגים את העסקים, הם נתקלים בביורוקרטיה סבוכה, ביחס מזלזל ובאיומים.
בדיון, שעסק כולו בהקראה ותיקון סעיפים שונים של הצעת החוק, הציע ח"כ יעקב פרי "לעדכן את הצרכן באמצעות מסרון" – הצעה שקיבלה חיזוק מהנוכחים, למעט ח"כ מקלב שטען כי אמצעי זה אינו רלוונטי לציבור החרדי.
סעיף נוסף שיצר ויכוח ודיון היה "הזמן הסביר למשלוח אסמכתה של העסקה״, שנקבע לבסוף על 14 יום.
שוב ושוב ציינו יוזמי החוק ונציגי המועצה לצרכנות כי הצעת החוק אמורה להסדיר את אופן משלוח הדרישות לתשלום החוב לפני כל נקיטת הליך גבייה, לרבות נקיטה בהליכים. עוד הוסיפו, כי העסק יהיה חייב לשלוח לצרכן מכתב שבו יופיע שם העוסק, פירוט החוב ואופן חישובו, והוכחה לקיומה של עסקה בין העוסק לצרכן.
בסיום הדיון הודיע היו"ר איתן כבל על המשך בדיון הבא.
