הוועדה המיוחדת להתחדשות עירונית קיימה ב-6 ביוני דיון בהצעת החוק להקמת רשות חדשה לפיקוח על שוק ההון. יו"ר הוועדה אלי כהן ניהל ביעילות אסרטיבית את הדיון. הוא וחברי הכנסת באו כדי להקשיב, להבין ולאתר את הליקויים הדורשים תיקון בהצעת החוק.
ח״כ כהן אמר בפתיחה את משפט המפתח שליווה את כל המשתתפים בדיון: חשוב פיקוח על תאגידי אחזקה, אך צריך להיזהר מרגולציית יתר שיכולה לפגוע וגם לעצור חברות בינלאומיות הרוצות להגיע לישראל.
כמו בדיון הקודם, נציגת הממונה על שוק ההון באוצר הציגה בפתיחה מצגת שכל הדוברים תקפו. עבר שבוע מהדיון הקודם ולא נראה כי נציגת האוצר הפנימה את ההערות מהשבוע שעבר.
פרופ' אסף חמדני ציין כי אין הצדקה להטיל פיקוח על תאגידי אחזקה מוסדיים שאינם מנהלים כספי ציבור. לדבריו, גם קרן המטבע הבינלאומית לא ממליצה להטיל פיקוח כל כך הדוק כמו שמוצע בחוק. הוא ציין כי בכ-95% מהבעיות שהוצגו במצגת האוצר יכולה מנהלת אגף שוק ההון לטפל גם היום עם הסמכויות שיש לה.
ח"כ חיים ילין חושש מעודף רגולציה ומפגיעה באזרחים שחוסכים כל חייהם לכשיגיעו לגיל הפנסיה.
ח"כ עיסאוי פריג שאל בציניות את נציגת האוצר: ״האם המודל שאתם מציעים הוא ייחודי בעולם?״. הוא מבקש לקבל תשובה בדיון הבא לשאלה לאיזו מדינה יש מודל דומה של רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון. הוא מבקש ללמוד מניסיונם של אחרים.
נציג הרשות לניירות ערך בעד המהלך ומברך את החברה מהאוצר – אך הוא נגד ההצעה לפיקוח על בתי השקעות, כי הרשות לניירות ערך כבר מפקחת עליהם. ח״כ פריג שואל: ״אז למה אתה שמח על ההצעה?״, והנציג משיב כי טוב שיהיו עצמאים, וטוב יהיה שיתוקן החוק בהתאם לסיכום שהושג בין שני הגופים.
הפרופ' אבי בן בסט הגיע כדי לתת סקירה על הנושא ועל הצורך בשינוי. הוא חקר וכתב ספר בנושא לפני כעשר שנים. מסקנתו החד משמעית היא שיש צורך בשינוי, והוא בעד הרחבת הסמכויות של רשות שוק ההון. כשאין עצמאות, האפקטיביות של הגוף המאסדר והיכולת שלו לפקח קטנות, ויש סכנה של ניגודי אינטרסים עם משרד ושר האוצר.
לדעתי, בן בסט העלה את הנקודה הכי משמעותית בדיונים עד היום: הקמת הרשות החדשה היא הזדמנות לעשות סדר, להגדיר מחדש את סמכויות הרגולטורים ולבטל כפילות. הכל כדי שהפיקוח והתקנות יהיו זהות ולא סותרות.
ב-24 מדינות בעולם יש רשות אחת שמטפלת באופן אחיד במכלול הנושאים של שוק ההון.
פרופ' בן בסט רואה גם בעיה כיום בגיוס כוח אדם איכותי לאגף שוק ההון, מכיוון שהשכר קטן משמעותית לעומת בנק ישראל או הרשות לניירות ערך.
הוא גם ביקש תיקון לסעיף 41-ט, לטובת עצמאות לממונה בלי אפשרות התערבות לשר האוצר. וסעיף 68 לשמירת זכויות הצרכן.
המשותף לכל הדוברים בהמשך הדיון – מהרשות לניירות ערך, איגוד החברות הציבוריות, איגוד בתי השקעות ונציגת חברות הביטוח – הוא הביקורת על עודף הסמכויות ללא בקרת נאותות וציון העובדה כי מה שנאמר בעל פה בדיונים מנציגי האוצר הוא לא מה שכתוב בחוק המוצע.
היועצת המשפטית של הוועדה ציינה כי הסעיפים בהצעת החוק מנוסחים כך שלא ברור מהם הסמכויות הנדרשות וכי חסרות בהצעה דרכים לפיקוח פרלמנטרי.
היו"ר הודיע כי יהיה דיון אחד נוסף, ולאחר מכן יוקרא החוק ויאושר בהצבעה.
לסיכום, גם אחרי דיון זה נשאלת השאלה:
האם תקום רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לאחר הפנמת הביקורת וההערות בנוסח הצעת החוק?
