יו״ר ועדת השקיפות סתיו שפיר חשפה כי משרד האוצר מנהל מערכת שמנהלת מעקב מפורט ומסודר אחרי כל העברת כספים מסעיפים שהכנסת אישרה בתקציב לסעיפים אחרים. אז למה מסתירים את המידע הזה מחברי הכנסת?
ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) עוסקת רבות בהעברות תקציביות בין הסעיפים בתקציב המדינה לאחר שוועדת הכספים אישרה אותו. היא החלה בכך כחברת ועדת הכספים' וממשיכה כיו"ר הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור. ב-13 ביוני 2016 התקיים דיון בוועדה זו על שימוש חלקי או אי-שימוש בכספים שהוקצו לסעיפים שונים או שימוש עודף באחוזים רבים מעל לסכום המקורי שהוקצה ואושר. טענתה העיקרית של ח"כ שפיר היא שתקציבים רבים שהוקצו לסעיפים מסוימים הועברו למטרות אחרות בלי שניתן לדעת מה הן. התופעה כוללת תקציבים מעודפים מחויבים, שהם תקציבים המיועדים לתוכניות ספציפיות שלא בוצעו. עוד טוענת שפיר, כי משרד האוצר אינו מעביר נתונים אלה לחברי הכנסת.
יו״ר הוועדה סיפרה כי לאחר בקשות חוזרות ונשנות איפשר לה משרד האוצר לראות מצגת על פעולות המערכת הדיגיטלית "מרכבה" לניהול תקציב המדינה. לפי המצגת, כל פקיד בעל הרשאה יכול להיכנס למערכת ולראות את ההוצאות מדי יום ביומו. כלומר למשרד האוצר יש את כל הנתונים, ובפירוט רב, על ההוצאות על פי סעיפי התקציב – בזמן שלחברי הכנסת אין נגישות אליהם. בדיון בוועדה הסתבר מפי נציג אגף התקציבים, שגם לעובדים באגף אין נגישות לנתונים אלה. עוד הסתבר, שאגף התקציבים יצר מערכת תקציב "פיסקלי־דיגיטלי" וצימצם את מספר הסעיפים התקציביים, וזאת בעקבות נוהל חדש להעברות תקציביות והגברת השקיפות שהוכן במסגרת עתירה של ח"כ שפיר לבג״ץ.
בדיון התברר גם שעמותה בשם "המרכז להעצמת האזרח" פיתחה אפליקציה שבה ניתן לראות את מידת השימוש בתקציבים בכל סעיף וסעיף על בסיס הנתונים הגולמיים של ביצוע התקציב, וניתן לעשות השוואות בין משרדי הממשלה השונים. למשל, כמה הוציא כל משרד על הדרכה או על נסיעות לחו"ל.
העמותה נוסדה ב-2003 בידי איש העסקים הישראלי-אמריקאי יצחק פרויז נזריאן. מטרת העמותה לחזק את החברה והדמוקרטיה בישראל באמצעות העצמת כוחם של אזרחי המדינה.
מנהל העמותה, מר תומר לוטן, הוזמן לדיון ובעזרת מצגת הראה כיצד האפליקציה נותנת מידע לציבור שלא ניתן להשיגו דרך משרד האוצר, שכן כל מי שייכנס לגיליון האלקטרוני עם הנתונים על השימוש בכספי התקציב ילך לאיבוד ולא יוכל להפיק מהם דבר. כך למשל נמצא באמצעות אותה אפליקציה, שב-2015 הוסטו בסך כולל 64 מיליון שקלים מהתקציב המקורי אל תקנות אחרות.
לדברי מנהל העמותה, מקובל והגיוני שיהיה פער בין תכנון תקציב בסעיף לבין השימוש בו. אלא שאין זה הגיוני שבמשך שנים רואים סעיפים, ולעתים אותם סעיפים, שהתכנון התקציבי שלהם גבוה – והשימוש נמוך מאוד עד אפסי. למשל, ב-2014 הוסטו 26 מיליון שקלים מהסעיף "תגבור שירותי החינוך", שתוקצב במשך כמה שנים ועד סוף השנה התקציבים האלה למטרות אחרות. שיעור הניצול התקציבי של סעיף זה הוא אפס. לדברי לוטן, התופעות הללו מעלות את שאלת יכולת התכנון התקציבי, האפקטיביות של התקציב ועד כמה יודעים חברי הכנסת את מה הם מאשרים בדיונים בווועדת הכספים.
לדברי נציג האוצר, כמעט בכל סעיף יש חלק בתקציב שנועד להוצאות בלתי צפויות ולעתים ה הוערכו ביתר או בחסר. ככלל השימוש בכספי התקציב נבדק ומוצג ברמת התוכנית ולא ברמת הסעיפים. לדבריו יש בסך כולל 4,200 סעיפים שמתוכם 740 עם תקציב שמראש ידוע שיהיה בו שימוש למטרות אחרות.
חברי הכנסת שנכחו בדיון עזבו לאחר שניתנה להם רשות הדיבור שבה הציגו עמדה או העלו שאלה, אבל לא כל כך חיכו לקבלת התשובה.
נדמה שמשרד האוצר סבור שאת המידע על תקציב המדינה ועל השימוש בו יש להשאיר בידיו ולהקשות על האזרחים ועל נבחריו את הגישה אליו ואת היכולת להבין אותו. אלא שמידע זה חשוב לא פחות ואולי יותר לציבור ולנבחריו בכנסת. האפליקציה שפיתח המרכז להעצמת האזרח, במקום במשרד האוצר, מסייעת במידה מוגבלת שכן אין לו את כל הנתונים כמו לאילו סעיפים הוסטו הכספים. לאגף החשב הכללי יש את כל הנתונים ולכן על משרד האוצר למצוא את הדרך הדיגיטלית הנוחה והידידותית כך שכל מתעניין וכל נבחר ציבור, יוכל להיכנס ולמצוא כל נתון על התקציב ועל השימוש בו על פי התקנות.
