השבוע דנה ועדת השרים ב-32 הצעות חוק פרטיות ובארבע טיוטות חוק ממשלתיות. מבין הצעות החוק הפרטיות תמכה ועדת השרים בשבע הצעות חוק, התנגדה לשבע הצעות, ודחתה את הדיון ב-14 הצעות חוק פרטיות נוספות.
מדד עצמאות הכנסת של המשמר החברתי בודק עד כמה הכנסת עצמאית בקבלת החלטותיה. הנתונים המעודכנים ביותר, ביחס לשנתה הראשונה של הכנסת ה-20, מלמדים שהכנסת מקדמת או פוסלת חוקים בהתאם להחלטות ועדת השרים. המוציאים לפועל של החלטות הוועדה הם חברי הכנסת של הקואליציה, הנתונים למשמעת ברזל קואליציונית. קראו עוד כאן על נתוני מדד עצמאות הכנסתל שנה הראשונה של הכנסת הנוכחית.
בשנים האחרונות הפכה ועדת השרים לענייני חקיקה לגוף העיקרי שאחראי על חקיקת חוקים בישראל. חבריה מתכנסים מדי יום ראשון כדי לקבוע את גורלן של הצעות החוק שיעלו להצבעה באותו השבוע במליאת הכנסת, ועל אף שפעילותה אינה מוסדרת בחוק ולהחלטותיה אין תוקף חוקי מחייב, עמדת הוועדה היא זו שקובעת בפועל כיצד תצביע הכנסת. בכך היא הופכת את הרשות המחוקקת לחותמת גומי דה–פקטו, המאשרת או דוחה חוקים רק על פי הוראות הרשות המבצעת. בניגוד לדיוני הכנסת, ועדת השרים חסויה לחלוטין: בדיונים לא נכתב פרוטוקול ואופן הצבעת חברי הוועדה אינו נרשם. המסמך היחיד המתפרסם הוא סיכום החלטות הוועדה, ובו מוצגת רק ההחלטה הסופית, בלי נימוק או הסבר. מבין 12 השרים החברים בוועדה, שרת המשפטים איילת שקד, והשרה לשיוויון חברתי גילה גמליאל מפרסמים בחלק מהמקרים את הצבעותיהם [כאן וכאן].
המשמר החברתי מפיץ מדי שבוע סריקה של המסמך עבור הציבור הרחב, וסוקר את הצעות החוק המרכזיות בתחום החברתי–כלכלי שעלו לדיון בוועדה באותו שבוע. להלן חלק מהצעות החוק שנידונו השבוע יחד עם החלטות הוועדה.
הצעת חוק הסדרת סוף שבוע ארוך
לא פחות מחמש הצעות חוק שונות נדונו בוועדת השרים לענייני חקיקה כדי להסדיר סוף שבוע ארוך. שתיים מהצעות החוק עלו שוב לדיון השבוע, ואושרו בוועדת השרים: הצעת חוק אחת, שהגיש ח"כ אלי כהן, מבקשת לקבוע שישה ימי ראשון במהלך השנה שיהיו ימי חופש, ולהחיל את ההצעה על עובדים בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה למעבר לשבוע עבודה בן חמישה ימים. הצעה נוספת שיזמה ח"כ שולי מועלם רפאלי, מבקשת לקבוע יום חופש קבוע ביום ראשון, ולהגדיל את מספר שעות העבודה בימי השבוע האחרים.
הצעות חוק אחרות עלו בשבועות האחרונים והדיון בעניינן נדחה. כך בהצעה של ח"כ ציפי לבני להחיל יום חופש ביום ראשון (בלי להגדיל את שעות העבודה היומיות), והצעה של ח"כ דב חנין לצמצם את מקסימום שעות העבודה השבועיות המותרות בחוק מ-45 ל-35.
ועדת השרים תמכה בשתי הצעות חוק בנושא.
הצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) תיקון – סיוע לניצולי שואה הזקוקים לכך
החברה להשבת נכסי נספי השואה הוקמה ב-2006 מכוח חוק שמטרתו לאתר את הנכסים של הנספים בשואה, ולהשיב אותם ליורשים. עוד נקבע כי במקרה שהחברה לא מצליחה לאתר יורש לנכס, היא תשתמש בכספי הנכסים כדי לסייע לניצולי השואה החיים בישראל, באמצעות קצבה רבעונית בת 2,700 שקל.
מאז 2015 לא מעבירה החברה כספים לניצולי השואה בגלל "קשיים תזרימיים", אלא שקשיים אלה הם תוצאה, בין היתר, של סכסוך בין החברה להשבה לבין ההסתדרות הציונית, סכסוך שנסב גם על החזקה של מניות בבנק לאומי בשווי של כמיליארד ש"ח. הסכסוך נדון בהמשכים בוועדת הכספים, ואף הגיע לבית המשפט פעמיים.
הצעת החוק מבקשת לקבוע בחוק העברה של הקצבה הרבעונית לניצולים הזכאים, בדרך כלל מדובר בניצולים שחיים בעוני. ככל שהחברה להשבה לא תעביר את הסכום לניצולים המדינה תשלים מקופתה את העברת הכספים, ותזכה, בתמורה, לשווי הכסף שהעבירה מתוך הנכסים של החברה להשבה.
ראוי לציין, שלניצולי השואה אין זמן לדחייה של קבלת הקצבה הרבעונית.
ועדת השרים דחתה את הצעת החוק בחודש.
