השבוע דנה ועדת השרים ב-26 הצעות חוק פרטיות ובשתי טיוטות חוק ממשלתיות. מבין הצעות החוק הפרטיות תמכה ועדת השרים בשש הצעות חוק, התנגדה לחמש הצעות, ודחתה את הדיון ב-15 הצעות חוק פרטיות נוספות.
מדד עצמאות הכנסת של המשמר החברתי בודק עד כמה הכנסת עצמאית בקבלת החלטותיה. הנתונים המעודכנים ביותר, ביחס לשנתה הראשונה של הכנסת ה- 20, מלמדים שהכנסת מקדמת או פוסלת חוקים בהתאם להחלטות ועדת השרים. המוציאים לפועל של החלטות הוועדה הם חברי הכנסת של הקואליציה, הנתונים למשמעת ברזל קואליציונית. קראו עוד כאן על נתוני מדד עצמאות הכנסתל שנה הראשונה של הכנסת הנוכחית.
בשנים האחרונות הפכה ועדת השרים לענייני חקיקה לגוף העיקרי שאחראי על חקיקת חוקים בישראל. חבריה מתכנסים מדי יום ראשון כדי לקבוע את גורלן של הצעות החוק שיעלו להצבעה באותו השבוע במליאת הכנסת, ועל אף שפעילותה אינה מוסדרת בחוק ולהחלטותיה אין תוקף חוקי מחייב, עמדת הוועדה היא זו שקובעת בפועל כיצד תצביע הכנסת. בכך היא הופכת את הרשות המחוקקת לחותמת גומי דה-פקטו, המאשרת או דוחה חוקים רק על פי הוראות הרשות המבצעת. בניגוד לדיוני הכנסת, ועדת השרים חסויה לחלוטין: בדיונים לא נכתב פרוטוקול ואופן הצבעת חברי הוועדה אינו נרשם. המסמך היחיד המתפרסם הוא סיכום החלטות הוועדה, ובו מוצגת רק ההחלטה הסופית, בלי נימוק או הסבר. מבין 12 השרים החברים בוועדה, שרת המשפטים איילת שקד, והשרה לשיוויון חברתי גילה גמליאל מפרסמים בחלק מהמקרים את הצבעותיהם [כאן וכאן].
המשמר החברתי מפיץ מדי שבוע סריקה של המסמך עבור הציבור הרחב, וסוקר את הצעות החוק המרכזיות בתחום החברתי-כלכלי שעלו לדיון בוועדה באותו שבוע. להלן חלק מהצעות החוק שנידונו השבוע יחד עם החלטות הוועדה.
הצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדת השרים לענייני חקיקה)
הצעת החוק מבקשת להטיל מגבלות על פעילותה של ועדת השרים לחקיקה ועל המשמעת הקואליציונית שבאה בעקבותיה. על פי הצעת החוק, ועדת השרים לחקיקה לא תתנגד להצעת חוק שחתומה על ידי רוב חברי הכנסת ושעלותה התקציבית אינה עולה על 6 מיליון שקל בשנה.
הצעת החוק היא ניסיון נוסף לסדוק את השליטה המלאה של הממשלה בכנסת, שמגיעה לכדי אבסורד כאשר רוב חברי הכנסת תומכים בחתימותיהם על הצעת חוק מסוימת, ואילו הצעת החוק נתקעת בממשלה. בשנים האחרונות ניתן לחשוב על שתי הצעות כאלה: התיקון לחוק החופים, שיגדיר מרחב של 100 מטר מקו החוף כאסור לבנייה, והצעת חוק המלצרים. המשמעת הקואליציונית מביאה גם למצבים רבים שבהם חברי כנסת פשוט מצביעים נגד הצעות חוק שהם עצמם יזמו או הצטרפו ליוזמה שלהן.
מנגד, להצעה יש גם השלכות שליליות: על דרך השלילה משתמע כאילו המשמעת הקואליציונית הגורפת על החלטות ועדת השרים בהצעות שלא עומדות בשני הקריטריונים הללו היא בסדר. צריך להיות ברור שהיא לא. לא זו בלבד שוועדת השרים מתנהלת בחשיכה גמורה, באפס שקיפות ואפס דין וחשבון לציבור, אלא חברי הכנסת אף מקבלים את החלטות הוועדה ומוציאים אותן לפועל במליאה. זו בעיה רצינית וחמורה בלי קשר לשאלה כמה תומכים יש לחוק כזה או מה עלותה של הצעת חוק אחרת.
ועדת השרים התנגדה להצעת החוק.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעצמאי)
לפי חוק הביטוח הלאומי, שכיר שנפגע בעבודה ואינו יכול לעבוד בגלל הפגיעה זכאי לשלושה חודשים של דמי פגיעה מהביטוח הלאומי. עצמאים, לעומת זאת, מוחרגים לרעה מחוק זה: הם זכאים לדמי פגיעה מהיום ה-13 ואילך לפגיעתם. הצעת החוק מבקשת לבטל את ההחרגה הזאת, ולהשוות את תנאי העצמאיים לאלו של השכירים במשק.
ועדת השרים התנגדה להצעת החוק.
