ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת ישראל התכנסה ביום שני (11 ביולי 2016) כדי לדון בהצעת חוק שתחייב בכירים בשירות המדינה וברשויות המקומיות להגיש הצהרת הון, לקראת הצבעה עליה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת.
הדיון היה רציני והמשתתפים העלו שאלות רבות וחשובות, חלקן עסקו בדברים שעל פני השטח וחלקם על השלכות נסתרות יותר של החוק. עבור המדינה ואזרחיה מדובר בהצעת חוק חיובית וחשובה מאוד. בקרב עובדי ציבור בכירים, במיוחד בכנסת וברשויות המקומיות, הצעת החוק ממש לא אהובה, אפילו שהם אמורים להוות דוגמה בשמירה על החוק ועל טוהר מידות ועל שקיפות מלאה. למרבה הצער, כולנו רואים ושומעים על רשויות מקומיות המלאות בשחיתות ציבורית, על קומבינות בשירות הציבורי ועל מעורבות חברי כנסת ונבחרי ציבור בעסקים לא חוקיים של קבלני בניין ונדל״ן ואנשי עסקים וטייקונים מהארץ ומחו"ל. כלומר הצעת החוק זו תחשוף ותבליט את הקשר בין השילוש הלא קדוש – הון-שלטון-עולם תחתון – לבין נבחרי הציבור ועובדי ציבור בכירים בכנסת ישראל וברשויות המקומיות ומשרדי ממשלה שונים.
מהי הצהרת הון, מה היא כוללת, ומי נדרש להגיש אותה?
הצהרת הון היא תמונת ראי מדויקת למצב ההון של נבחר ציבור או עובד בכיר בשירות הציבורי וברשויות המקומיות לנקודת זמן מסוימת, מטרתה היא לסייע לפקידי השומה ולרשויות החוק לגלות הכנסות נוספות וכל ממון רכוש ונכסים יש בחזקתו ובחזקת בני משפחתו, שאינן מדווחות בדוחות השנתיים המוגשים למס הכנסה ולרשויות החוק כנדרש. באמצעות הצהרת ההון מתקבלת תמונה כוללת על ההון הנקי ושל נכסיו של נבחר הציבור, וכיוצא מכך סבירות לרמת הכנסתו האמיתית.
חשיבותה של הצהרת ההון היא ביצירת בסיס הון ידוע לצורך השוואה עם הצהרת ההון הבאה, שאותה יידרש הנישום או נבחר הציבור או הבכיר ברשויות המקומיות ובשירות ציבורי להגיש בעתיד לבוא. הדרישה להצהרת הון, שאותה נדרש הנישום להגיש לראשונה, מתקבלת בדרך-כלל לאחר מספר חודשים מיום פתיחת העסק או אחרי קבלתו לתפקידו בשירות הציבורי, והיא ליום 31 בדצמבר של השנה ערב פתיחת העסק. המועד להגשת הצהרת הון הוא בדרך כלל תוך 120 יום ממועד קבלתה, ואחת לארבע-חמש שנים נשלחת דרישה להגשת הצהרת הון על-ידי רשויות המס – דבר שמנסים לשנות בהצעת החוק. על כך יש מחלוקת אם תישלח דרישה להגשת הצהרת הון כל חמש שנים או כל שש שנים. הייתה אף דרישה לכל שבע שנים, אבל חברי כנסת ובכירים ממשרדי הממשלה שנכחו בדיון הסבירו שאחרי שבע שנים תחול התיישנות על רוב הדרישות בהצהרת ההון והיא לא תהיה יעילה כנדרש.
ח"כ שטרן אלעזר תקף בצעקות את יו"ר הוועדה ניסן סלומינסקי על כך שהתנגד לבקשתו לעגן בהצעת החוק את בכירי ומנהלי העמותות ומרכזי ההתרמה להתנחלויות וארגוני הימין הקיצוני ביו"ש ובכל מקום. יו"ר הוועדה השיב לו ואמר: כשמדובר בעמותות וארגונים משלנו אז זה אסור וקמים עלינו אבל עמותות אחרות וארגונים אחרים משלכם זה בסדר? סלומינסקי הוסיף ואמר: אם אתה רוצה שיהיו הצהרות הון למנהלי עמותות תגיש בקשה להצעת חוק בנושא זה בנפרד.
ח"כ בצלאל סמוטריץ' ניסה להשתיק ואף הפריע לח"כ אלעזר שטרן כשדיבר.
קיימת חובה להצהיר בהצהרת הון על ממון ונכסים והתחייבויות גם אם אינם רשומים באופן פורמלי על שמו של הנישום בין אם הוא נבחר ציבור או בכיר בשירות הציבורי או ברשויות המקומיות. זאת בהתאם לעיקרון השליטה, שלפיו ככל שיש לנישום שליטה על הנכס, הוא יידרש להציג את הנכס בהצהרת ההון כולל הסבר ברור אם הנכס לא על שמו למי הוא שייך ובאיזה אופן הוא שייך לו.
בדיון דיברתי פעמיים. בפעם הראשונה דיברתי על חשיבות הצהרת ההון והשקיפות וטוהר המידות בשירות הציבורי במיוחד. בפעם שנייה, לפני הסיכום של יו"ר הוועדה, ביקשתי להוסיף ולעגן בחוק עובדי ציבור ובכירים בשירות הציבורי במשרדי ממשלה שונים ובמיוחד ברשויות המקומיות העובדים על פי משרת אמון, כלומר, עובד בכיר ברשות מקומית המנהל אגף בצורה מקצועית על פי משרת אמון (משרת אמון היא הסכם בחירות, סוג של קומבינה מימי הבחירות בין ראש העיר לאותו עובד בכיר ברשות). לא יעלה על הדעת שיש עובדים המקבלים תנאים ושכר של עובד בכיר במשרה מינהלית ומרוויח עשרות אלפי שקלים בחודש כולל רכב צמוד והחזרי הוצאות ולא מעוגן בחוק בכל דרך ולא מצהיר בפני רשויות החוק ומגיש הצהרת הון כמו כל עובד ציבור העובד על פי תקן ומעוגן בחוק.
נתתי דוגמאות מהמציאות בחיינו ובארצנו הקטנה, והסברתי שאסור שהמצב ימשיך כך, "ללכת עם ולהרגיש בלי", כלומר לקבל משכורת של בכיר ומשרה מינהלית אבל לעבוד בלי תקן ובלי נוהל וגם לא לדווח לרשויות החוק והמס מה מקבל ומה יש ובמה מעורב אותו בכיר באותה ברשות המקומית.
חברי הכנסת ונציגי משרדי הממשלה תמכו בהצעה שלי כתיקון להצעת החוק ותעוגן בחוק הצהרת הון, ולהפתעתי התברר שאני הראשון שמעלה הצעה כזו לתיקון החוק בנשוא משרות אמון, ואף חברי כנסת הבהירו והסבירו ואמרו: דווקא אותם בכירים במשדרי ממשלה וברשויות המקומיות העובדים שמרת אמון הם המחזיקים בידם רוב השליטה בכל דבר והם הכתובת והם היד והם שלוקחים על עצמם רוב האחריות בכל דבר ועניין בתחום התפקידים שלוקחים על עצמם במשרדי בלשכות של שרים או ראשי ערים או בכל מקום אחר, והגיע הזמן שיהיה להם תקן ויצהירו כמו כולם על הצרת הון.
מקווה שיבוא יום ומדינתנו תפרח ותשגשג בזכות אנשים טובים נקיי כפיים ההולכים בדרך היושר ובשקיפות מלאה בעלי כבוד והשכלה, וטוהר המידות שורה בעשייה שלהם לטובת המדינה וכל אזרחיה, עם או בלי הצהרת הון.
יו"ר הוועדה ח"כ סלומינסקי סיכם את הדיון ואמר: על הצדדים ממשרדי הממשלה הקשורים בהצעת החוק יחד עם השלטון המקומי לסכם ביניהם סופית כל דברי בנושא הצעת החוק ולעגן בה נושא משרות אמון, ולאחרי סיום סיכומי נציגי משרדי הממשלה השונים תובא הצעת החוק להצבעה.
