נציגת המבקר אמרה בוועדה לביקורת המדינה כי כסף שהמדינה קיבלה עבור דירות דיור ציבורי שנמכרו לדיירים לא זמין לרכישת נכסים חדשים. בדיון הודה משרד השיכון כי במקרים מסוימים זכאים לדיור ציבורי הולכים אחורה בתור לקבלת דירה.
הוועדה לביקורת המדינה התכנסה ב-12 ביולי 2016 לדון בשלושה דו"חות של מבקר המדינה בנושא הדיור הציבורי. זה הדיון הרביעי בשנה האחרונה בנושא, כשהפעם הוא התמקד בדירות שהושכרו שלא לזכאי דיור ציבורי. שר הבינוי והשיכון הציג את ההתקדמות בנושא הדיור הציבורי וזכה לתשבוחות לא מעטות על נחישותו בקידומו, ועל עבודת המטה שהוא מנהל ואשר שותפים לה משרדים רלוונטיים נוספים, אולם גם ספג לא מעט ביקורות על קצב ההתקדמות.
למה חסרות דירות ואיך מנסים לפתור זאת?
במשך שנים רבות חלק מדירות הדיור הציבור הוקצו למטרות אחרות, וכיום, עקב המחסור החמור בדירות כאלה, נעשים מאמצים לברר אלו מהן ניתן להשיב למטרה המקורית שלהן. מדובר בדירות שהוקצו לצרכים שונים כגון: אנשים בשלב קליטתם ביישובים כפריים, קיבוצים עירוניים, בתי כנסת, כוללים ומעונות לתלמידים ולסטודנטים, מגורים בבתי חולים, דירות לחוסים בניהול עמותות ייעודיות ועוד. מסתבר שכלל לא פשוט לפנות את הדיירים הנוכחיים מדירות אלו, ראשית כי מדובר בסדרי עדיפות ערכיים שקשה מאוד להכריע בהם, ושנית בגלל סוגיות משפטיות. לא קיימת בחוק הגדרה מהי דירה לדיור ציבורי.
נציגת משרד המשפטים שהשתתפה בישיבה המליצה על שני קריטריונים להחלטה האם נכס מסוים הוא דירה ציבורית: 1. מה הייעוד התכנוני של הנכס – אם מדובר בקרקע חומה הרי שהייעוד הוא לשימוש ציבורי ולא לדיור ציבורי. 2. למה משמשות הדירות בפועל – במידה שהן למגורים, גם אם הן על קרקע חומה – ההמלצה של המשרד להופכן לדיור ציבורי. אך עדיין נשארות דילמות לא פשוטות, למשל: בגלל צורכי שעה, החליטה הממשלה בזמנו לבנות דירות למגורים על קרקע שמלכתחילה ייעודה איננו למגורים אלא לשימושים ציבוריים אחרים. הבנייה הכפרית, לדוגמה, יושבת על קרקע חומה שכזאת. וקשה יהיה מאוד ליישב בה זכאי דיור ציבורי, שכן מדובר בדרך כלל ביישובים קטנים ומרוחקים (בעוטף עזה, למשל). בנוסף, מאחר שמדובר ביישובים קהילתיים, יהיה קשה לחייבם לקלוט את זכאי דיור ציבורי.
משרד השיכון איתר כ-2,600 נכסים שנמצאים במאגר דיור ציבורי אך אינם משמשים למטרה זו, ופועל בשיתוף עם משרדי ממשלה אחרים להשבת הנכסים או לקבלת התמורה עבורם כדי שיוכל לחדש את מלאי הנכסים לדיור ציבורי. נציג משרד השיכון אף דיווח כי הוגשו לרשויות המקומיות צווי פינוי לנכסי דיור ציבורי המאוכלסים על דיירים שאינם זכאי דיור ציבורי , וכרגע הנושא נמצא בדיונים משפטיים, מה שמרמז על כך שייקח עוד זמן לא מועט עד שיוכרע מעמדן.
סיבה נוספת לפער בין מספר הזכאים לבין מלאי הדירות הקיים היא החלטת ממשלה מלפני שנים מספר לאפשר לדיירי דיור ציבורי לרכוש את הדירות שבהן השתכנו. אמנם הם שילמו על הדירות הללו, אולם לדברי נציגת מבקר המדינה, לא ברור היכן הכסף נמצא. בכל מקרה הוא לא זמין כרגע לרכישת נכסים חדשים. לדברי נציגי משרד השיכון, בתקציב 2017-18 חסרים לפחות שני מליארד שקל כדי לצמצם את הפער הזה. מדובר ברכישת 60-100 דירות חדשות בחודש לאורך שנה עד שנתיים.
כשממתינים בתור 20 שנה – צפויים תלונות וכעס
עיקר הביקורת על תהליך השבת הנכסים ועל העיכובים האינסופיים באכלוס זכאי דיו"צ הגיעה מח"כים שאינם חברי הוועדה שבאו לדיון. אורלי לוי אבקסיס הביעה חששות רבים שהחלפתו של השר יואב גלנט (שמתפקודו היא מרוצה מאוד), תעצור את ההתקדמות בנושא. לדבריה, ואין לדעת מי יחליפו ומה תהיה מדיניותו בתחום. אילן גילאון נראה זועם מתמיד על מה שנראה לו כמסמוס תהליך הקצאת דירות לזכאים. בשלב מסוים של הדיון כאשר זכאים שנכחו בישיבה החלו להטיח האשמות אלו באלו הוא צעק: "ככה ממשלת ישראל ניצחה את כולנו… ככה היא מייצרת מלחמת אחים… למדינה יש מספיק כסף לבנות בית לכולם שיהיה ברור… ככה היא שולטת ומושלת".
אפשר בהחלט להבין את הזעקות של גילאון כששומעים את הסיפורים קורעי הלב של הזכאים, בעיקר נשים חד הוריות, שממתינות בתור לקבלת דיור ציבורי עשר ואף עשרים שנה ונדחות בתרוצים שונים שוב ושוב.
רשות הדיבור ניתנה לנשים אלו והן העלו את טענותיהן הקשות ואף קיבלו תשובות והבטחות לפתרון חלק מהבעיות שהעלו. אחת הנשים שאלה איך קורה שאחרי כל הפעולות של משרד השיכון, במקום להתקדם בתור היא נסוגה אחורה? תשובת סמנכ"ל שיכון: יש סדרי עדיפות בתוך התור לבעלי מוגבלות בתנועה, ולכן לפעמים לא רק שלא מתקדמים בתור – אלא אף נסוגים אלו שאין להם קדימות כזאת.
נציגת שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הציגה בעיה נוספת: ההנחה שניתנת היום לזכאים עבור רכישת דירה בדיור ציבורי היא 60 אחוז; זוהי הנחה שאין לזכאים אלו אפשרות לממש כי אינם מסוגלים לממן את 40 האחוזים הנותרים. ח"כ אלהרר הבטיחה שהיא וח"כ גילאון ייזמו תיקון הולם לחוק זה.
סביב נושא נגישות הדירה המוצעת לבעלי מוגבלות, התעוררה השאלה מי בודק את התאמת הדירה לצרכיהם, לאור טענתה של אם לבן בעל מוגבלות בתנועה שהוצעה לה דירה לא מתאימה לדבריה. תשובת הסמנכ"ל: מרפאה בעיסוק, שזה תפקידה, שהזמין את הח"כים גילאון ואלהרר לבוא לראות במו עיניהם את הדירה ולשקול את התאמתה. גילאון ואלהרר (אשר לשניהם צרכי נגישות) ציינו שהם אינם יכולים לקבוע מה מתאים לאנשים אחרים עם מוגבלות בתנועה, וכי נדרשת חוות דעת של יועץ נגישות.
נציג משרד השיכון רשם לפניו את דרישתם של הח"כים להשתמש ביועץ נגישות מקצועי לקביעת התאמת הדירות המוצעות לבעלי מוגבלות בתנועה. אם חד הורית מבאר שבע שקיבלה סוף סוף דיור אך "הוגלתה" לאופקים, הציגה את בעייתן של אלו שלא זכו עדיין לדיור ציבורי בבאר שבע. לטענתה חוזה העירייה עם משרד השיכון על דירות למגורי סטודנטים שבמקור נועדו לדיור ציבורי עומד להסתיים ומבקשת שהדירות יוחזרו לייעודן המקורי. הסמנכ"ל מבטיח שהחוזה לא ייחתם לתקופה נוספת של עשר שנים אלא לתקופת מעבר קצרה.
למרות הטענות הקשות שהועלו בפני הוועדה בעיקר על–ידי ממתיני דיור ציבורי הרושם שקיבלנו היה שהדיון היה ענייני, שהוצפו בעיות המטרידות ומקשות על הממתינים לדיור ציבורי ואף לחלקן נמצא או יימצא פתרון. הדיון היה יסודי, והתנהל באופן מסודר, וזאת למרות הייאוש, להט היצרים והכעס על עכובים במתן פתרונות דיור שהתקבלו בהבנה מצד כל הנוגעים בדבר. אנחנו שותפות לדאגתה של ח"כ אורלי לוי–אבקסיס מפני האפשרות שהתהליך החיובי שמסתמן במשרד השיכון ייקטע באבו בגלל שיקולים פוליטיים בלתי רלוונטיים שיועדפו על פני טובת הציבור.
