ועדת הכספים דנה ביום שני (11 ביולי) בהעברות של עודפי תקציב מ-2015 לשימוש ב-2016. מדובר בסכום כולל של כ-11 מיליארד שקל, מחציתם במסגרת ביצוע שינויים בתקציב 2016 עקב החלטות ממשלה ושינויים בסדרי עדיפויות, ומחציתם העברות של עודפי תקציב במשרדי ממשלה שונים מ-2015 ל-2016.
הדיון התקיים, מן הסתם, כי כך דורש החוק. אך האם יש לו משמעות מעבר לאישור אוטומטי? כנראה שלא משום שחברי הכנסת מסיעות האופוזיציה ויו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) היו היחידים ששאלו שאלות והביעו דעות, בעוד שאר הח"כים שנכחו בדיון לסירוגין והיו מהקואליציה הרימו יד בעד, בלי לחקור, בלי לשאול שאלות הבהרה. חלקם אפילו לא הרימו היד או מחוסר תשומת לב או משום שהבינו כי גם בלעדיהם יהיה אישור להעברה תקציבית זו או אחרת.
ח"כ גפני טרח לציין כמה פעמים כי הנוהל השתנה וכי היום מקבלים חברי הוועדה הסברים ממשרד האוצר ומהמשרדים השונים על ההעברות התקציביות לפני הדיון. מר גפני גם מצא לנכון לציין, בנימת איום מסוימת, שאם יישאלו יותר מדי שאלות והדיון יתארך וכתוצאה מכך ההעברות התקציביות לא יאושרו, משרדי הממשלה יישארו ללא תקציב, או שהוא יחזור לשיטה שהייתה מקובלת בעבר, של מינימום מידע וללא פירוט וסברים.
אלא שההסברים נשלחו במייל אל חברי הוועדה יומיים לפני הדיון וכדברי ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) דרך זו של שליחת החומר אינה מבטאת נכונה את המשמעות של הנחת החומר על שולחן הוועדה. החומר שנשלח כלל עשרות עמודים של הסברים להעברות השונות, אבל נראה שאיש לא טרח לקרוא אותם, ולדברי ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) וח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני), גם מי שטרח לקרוא לא הצליח להבין יותר מדי, את הקשר שבין ההסברים לסעיפים התקציביים. יוצא אפוא, שאם בכנסת הקודמת חברי הוועדה קיבלו דף עם סעיפי ההעברות וסכומים בלי פירוט ובלי הסברים, הרי כיום יש פירוט ויש הסברים אלא שאינם ידידותיים לקורא והכמות היא גדולה מלהכיל ומלהבין.
ככלל הדיון לא היה רגוע והיו הפרעות לשאלות שנשאלו בעיקר בידי ח"כ שפיר מצד חברי הקואליציה. הבוטה ביותר היה ח"כ מכלוף זוהר מיקי (ליכוד) שבצעקות ניסה להשתיק את ח"כ שפיר תוך אמירה מופרחת שהח"כית מנהלת בוועדה מסע פריימריס, למרות שטרם נקבע מועד לקיומו במפלגת המחנה הציוני וכל זה "על חשבון הזמן שלי".
בדיון על ההעברות עצמן יו"ר הוועדה חזר בעיקר על השאלה מדוע הכספים הנידונים לא היו בבסיס התקציב בעת אישור תקציב המדינה ל-2015. ההסבר של נציג משרד האוצר, שכמה מקרים אמר כי מדובר בהחלטת ממשלה שהתקבלה לאחר אישור התקציב, הניח תמיד את דעתו של גפני.
שתי העברות תקציביות עוררו את הרעש העיקרי בוועדה: האחת – 50 מיליון שקל לסיוע לרשויות המקומיות בתחומי התרבות והאמנות, 2.45 מיליון שקל להגדלת התמיכה בפסטיבלים ובאירועי תרבות בקהילה ו-16 מיליון שקל להגדלת התמיכה במוסדות תרבות בפריפריה. חברי האופוזיציה התעניינו לפי אילו אמות מידה ייקבע למי מהרשויות המקומיות יועבר תקציב ובאיזה סכום, כשהם מציינים כי מנכ"ל המשרד אינו יכול לקבוע מי יקבל תקציב וכמה. התשובה העיקרית שנתן נציג האוצר הייתה שיש במשרד התרבות והספורט ועדת תמיכות מקצועית והיא זו שתחליט בעניין על פי אמות מידה המותאמות למדיניות של השרה מירי רגב (ליכוד). אף אחד לא שאל מיהם חברי הוועדה המקצועיים ומהם אמות המידה כדי שאפשר יהיה לבחון אם אכן מדובר באנשים מקצועיים נטולי אינטרסים בלתי ענייניים.
ההעברה התקציבית השנייה שעוררה מחלוקת וצעקות בין הח"כים הייתה לחטיבת ההתישבות במשרד החקלאות בסכום של כ-412 מיליון שקל. ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) הסבה תשומת הלב לכך שכל היישובים שיהנו מהתקציב המוזכרים בדף פירוט התקציב הם מיהודה ושומרון. היא גם ציינה שתקציב רב מועבר לאנשים פרטיים, וחזרה כמה פעמים על שאלתה בדבר התקציב שיועבר לעמותת דורפמן, מי שלדבריה הוא חבר של שר החקלאות אורי אריאל (הבית היהודי). בכל פעם שהזכירה עובדה זו או ביקשה הסברים מנציגי חטיבת ההתיישבות, התנפלו עליה בצעקות חברי הקואליציה, במיוחד ח"כ סמוטריץ' וח"כ מיקי זוהר.
נוכחותם של חברי הוועדה מהקואליציה הייתה מרשימה, אם כי כמה מהם עזבו מיד לאחר ההצבעה ואחרים החליפו אותם. ברור שח"כים אלה ידעו שעליהם לשמור שיהיה להם רוב בוועדה בשעת ההצבעות על ההעברות לכל משרד ומשרד בנפרד. הח"כים מהאופוזיציה נאבקו קשות להשמיע את עמדתם, להשיג השגות וח"כ שפיר אף ביקשה רביזייה. כל זה למרות שהיה ברור להם שמדובר במשחק מכור ואבוד, וכל ההעברות יאושרו באמצעות אצבעותיהם של חברי הקואליציה.
