הוועדה לענייני ביקורת המדינה קיימה ב-1 באוגוסט דיון שלישי בהתנהלותה של חברת שראל ובהארכת הפטור ממכרז שניתן לה במשך יותר מעשרים שנה לאספקת ציוד רפואי ותרופות לבתי חולים ממשלתיים.
שראל היא חברה פרטית שפועלת באופן בלעדי לאספקת המצרכים הרפואיים שבתי החולים זקוקים להם. מדי שנה היא רוכשת מוצרים בהיקף של 1.2 מיליארד שקל. יש כמובן מקום לצפות, שאם משרד הבריאות ומשרד האוצר הפקידו את הפעילות הזאת בידיים פרטיות, הם יקיימו פיקוח כלשהו על החברה, כי חברות פרטית ככלל אינן חייבות בשקיפות.
ואכן, נציגי האוצר טענו בדיון שהיה קשה ביותר לקבל נתונים על פעילותה של החברה. לדברי החשבת הכללית, מיכל עבאדי בויאנג'ו, מאז הדיון הקודם בוועדה העביר אליה משרד הבריאות נתונים חלקיים, מעובדים ושאינם עונים על מרבית השאלות ששאל אגף החשכ"ל. תגובת מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הייתה כי נעשתה טעות באי העברת מלוא הנתונים לאגף החשכ"ל והם יועברו בתוך השבועיים הקרובים. ח"כ אורן חזן (ליכוד) סבור שהאוצר מעוניין בנתונים של פעילות שראל, כמו המחירים שקיבלה מספקים, כדי להכין מכרז "תפור". האמנם?
החשכ"לית סיפרה שלאחרונה התגלה כי ניתן לרכוש מוצרים רפואיים במחירים זולים מאלה שמציעה שראל. כך למשל, בעקבות אובדן מלאי היה צורך להשלים אותו. נתקבלה הצעת מחיר משראל, אולם אגף החשכ"ל הצליח לרכוש את המוצרים במחיר זול יותר. עוד הוסיפה כי ישנם בתי חולים הרוכשים ישירות מספקים ולא באמצעות החברה. על הרכישה הזולה יותר הגיב ח"כ חזן בטענה כי הרכישה הזולה יותר נבעה מתנאי רכש שאין לשראל. אילו לחברה היו אותם תנאי רכש היא הייתה גם כן מוזילה את המחיר. חזן שאל מדוע בתי החולים מצדדים בחברה ולא בעמדת החשכ"לית, אם המחירים של שראל גבוהים יחסים לשוק.
משרד הבריאות ואגף החשכ"ל מינו שתי ועדות, כל אחד בנפרד, לבחינת סוגיית חברת שראל. שתי הוועדות מצאו את אותם ליקויים: העדר שקיפות מצד החברה כלפי לקוחותיה והמדינה, תלות מערכת הבריאות בחברה, חשש לניגוד עניינים בפעילותה וצורך בפיקוח ובקרה עליה. אולם כל ועדה הגיעה למסקנה אחרת: הוועדה שמינתה החשכ"לית, ועדת פריזט, המליצה ליצור אלטרנטיבה לשראל באמצעות גוף מתחרה ולאפשר לבתי חולים גדולים לרכוש תרופות בעצמם וגם בעבור בתי חולים קטנים. בדיון הוסיף פריזט כי תהיה זאת טעות גדולה להטיל על בתי החולים הממשלתיים חובת רכש דרך גוף בלעדי לפני שמבטיחים את יעילות מנגנון הרכישה ואת חובת המכרזים. עוד הוסיף "כשמשאירים מונופול ללא פיקוח אפקטיבי הוא מתחיל לשרת את עצמו".
ועדת משרד הבריאות, ועדת בלינקוב, הציעה להשאיר את שראל ללא תחרות, אך ליצור מנגנון פיקוח על החברה מצד המדינה והלקוחות. ואכן מדברי מנכ"ל משרד הבריאות בדיון עלה כי המשרד כבר נערך להגברת הפיקוח על ידי הקמת חטיבת בתי חולים שתפקידה יהיה לפקח עליהם בהיבטים שונים כולל אופן התקצוב ועמידה בו והתנהלות לפי סדרי מינהל תקינים בשראל.
ככלל נראה שהחשכ"לית ומנכ"ל משרד הבריאות מושכים לכיוונים שונים. בויאנג'ו רוצה להשתמש בסמכותה להוציא מכרז למתן שירות כלשהו לממשלה תוך חיסכון בהוצאות מהקופה הציבורית, ואילו מנכ"ל משרד הבריאות סבור שמסמכותו לדרוש מינהל תקין ולפקח על יישומו בשראל וגם לקבוע מדיניות ובמקרה הנדון מדיניות של חובת רכש.
על שאלתו של ח"כ אילטוב (ישראל ביתנו) בדבר הסיבה לעזיבתו של נציג משרד האוצר את הדירקטוריון של שראל, השיבה החשכ"לית שהגיעה למסקנה שאינו מועיל; "לא רצינו שיהיה עלה תאנה לחברה". היא הוסיפה כי יש צורך להפריד בין החברה לבין הגורמים המפקחים על פעילותה. ח"כ חזן לא הסתפק בתשובה זו וסיפר כי נציג האוצר בדירקטוריון ביקש להתמנות לתפקיד ניהולי בחברה, ומשלא קיבל זאת החלה החשכ"לית להקשות על שראל. בויאנג'ו הגיבה וטענה כי החלה לעסוק בענייני שראל הרבה לפני התפטרותו של נציגה בדירקטוריון.
על פניו נראה לכאורה שח"כ חזן מקושר היטב לחברת שראל ובעצם ייצג את האינטרסים שלה, אף שבדיון נכח מנכ"ל החברה ומן הסתם היה יכול ליצג אותה היטב בעצמו.
הבעיה שהועלתה ולא נמצא לה מענה הייתה שב-28 באוגוסט יפוג הפטור ממכרז שהוצא לשראל. הועלה חשש שיהיה כאוס מלא מאותו מועד אלא אם כן יקדימו וימצאו פתרון שיתאים לשני הצדדים.
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) סיכמה את הדיון והדגישה את דאגתה בגלל המועד הקרוב של סיום המכרז בלי שהוחלט מה לעשות. היא ביקשה לקבל ממשרד הבריאות עידכונים בתוך שלושה שבועות לגבי מה יש לעשות כדי להגיע לידי החלטה.
נכחו בדיון: קארין אלהרר, אורן חזן, רוברט אילטוב, מירב בן ארי
