מקום: בית העמותות, רחוב סעדיה גאון 26, תל-אביב
מועד: 27 באפריל 2017
נוכחים: ליה נירגד, דניאל דור, גילי רעי, נירית מוסקוביץ’, ארן רונדל, אורי להט, יפתח בריל, שני גולדברג
ריכוז החלטות
בישיבה זו לא התקבלו החלטות מקום שלא התקיים קוורום.
סיכום הדיון
קביעת מועד לאסיפה הכללית הבאה
ליה – מאחר שאין לנו קוורום בישיבה זו, אני מודיעה שנחליט על מועד קיום האסיפה הכללית בהצבעה אלקטרונית.
הרכב הוועד המנהל הבא
ליה – באסיפה הקרובה צפויות בחירות לוועד המנהל. אני ממליצה שבנסיבות הקיימות, שבהן אנחנו עומדים בפני טלטלות, חברי הוועד ישתדלו להישאר בתפקידם. האם החברים הנוכחים מתכוונים להעמיד את עצמם לבחירה מחודשת?
שני – לא, אני חושבת שאני יכולה לתרום יותר במקומות אחרים במשמר.
גילי – אני צריכה לחשוב על זה.
ליה – אני מבקשת שנוציא הודעה על תאריך האסיפה עד יום ראשון. אני אשלח מייל לחברים ואשאל אותם אם הם מתכוונים להגיש את מועמדותם.
עדכוני מ”מ המנכ”ל
ארן – אני אסקור את הדברים שצפויים לנו בעתיד. (1) אנחנו עובדים על שיפור זרימת המידע בין המחלקות בארגון, כדי שנוכל לכסות טוב יותר את מה שקורה בכנסת; (2) בקיץ הקרוב אנחנו מקווים שתעלה להצבעה בכנסת הצעת חוק שיזמנו בעזרת הפעילים בנהריה לשקיפות בישיבות מועצה; (3) בחודשים הקרובים ננסה לקדם גם את ההכרזה בדבר פתיחות פרלמנטרית, שתרגמנו והצגנו בכנסת. הקמפיין ייערך בשיתוף ארגון “זזים”. נתמקד בסוגיות שבהם יש מקום ללחוץ על הכנסת.
ליה – חשוב שנהיה מחויבים לפרויקט הזה ונתמיד בו, כי ביוזמות מתמשכות כאלה יש סכנה שהארגון ישכח את הפרויקט והוא יתמוסס. מעבר לזה, הגשת מסמך כזה ליו"ר הכנסת, כשלעצמה, היא פעולה נאיבית מאוד. אם אין לה פולו-אפ של דרישה ומעקב, היא לא מקדמת את המטרה.
ארן – (4) אנחנו מקדמים שיתוף פעולה עם ארגון “מעשה”, ואני מקווה שהחיבור איתם יסייע לנו בעתיד לקלוט מתנדבי שירות לאומי. זה אמנם שיתוף פעולה קצר מועד, אבל הוא מתבסס על פרויקט קודם עם מט”ח שעדיין מחייב אותנו לקיים סיורים בכנסת לקבוצות של תלמידים; (5) קיבלנו ממס הכנסה אישור לסעיף 46א (ניכוי ממס לתורמים); (6) העבודה על פרויקט “תקציביזם” מתקדמת. רכזת הכנסת התחילה לכתוב מערכי הדרכה להכרת התקציב; (7) בגזרה המקומית: ברמלה הקבוצה מארגנת מפגש עם חברי מועצה, ושלחה לבדיקת מעבדה דוגמות לזיהום אוויר. בנשר ראש העיר הסכים תוך זמן קצר לתביעה שלא להצטרף לאיגוד המים, והקבוצה מחפשת מאבק חדש. בנהריה הקבוצה פועלת בסוגיות של שקיפות בעירייה. בג’סר א-זרקא הרכז מתמודד עם אתגרים זמניים בקבוצה; (8) בתחילת המושב נצא לקמפיין לגיוס כספים לעמותה, שיתבסס בין היתר על פניה טלפונית למאות אנשים שקשורים אלינו.
ליה – מסבירה איך נולד הרעיון לקיים מבצע התרמה כזה. מבקשת מחברי הוועד להתגייס בעצמם למבצע.
שני – שואלת אם בפנייה לתורמים פוטנציאליים נחשוף גם את הקשיים הכספיים
גילי – מציעה לקבוע יעד גיוס פנימי. זה נותן מסגרת לקמפיין.
נירית – השיחה עם התורמים יכולה להיות הזדמנות לספר על קמפיין מימון המונים עתידי, ולבירור אפשרויות סיוע בקמפיין הזה.
ציון סיום כהונתו של ארן
ליה – זו הפעם האחרונה שהוועד נפגש בתקופת כהונתו של ארן כמ”מ מנכ”ל. אני רוצה להביע הערכה לתרומה שלך, בתפקיד כפוי טובה שבו הפירות על מאמציך ייקצרו ברובם אחרי שתסיים את התפקיד.
דניאל וגילי -מצטרפים לברכות.
הצעות לשינויים בתקציב
ליה – יש לנו מסמך שאנחנו צריכים לדון בו, שנוגע לצורך בשינויים כדי להגיע לאיזון תקציבי. מאחר שאנחנו כרגע בהרכב מצומצם, ומחצית מהנוכחים הם עובדים, הועלתה השאלה האם לסגור את הישיבה לצוות בלבד, או אולי להגביל את נושאי הדיון למה שאפשר לומר בנוכחות הצוות. לדעתי אפשר לנצל את ההרכב הנוכחי לשיחת עומק חשובה.
גילי – סבורה שאי-אפשר לקיים דיון אחראי כאשר מגבילים את נושאי הדיון. ויש דברים שאי-אפשר לומר בנוכחות הצוות, כיוון שהדיון בקיצוץ משרות בנוכחות העובדים אינו מכבד אותם.
יפתח – מתנגד לרעיון שכבוד העובדים אינו מאפשר לדון בנוכחותם בקיצוץ משרות.
(מתקיים דיון קצר בסוגיה)
ליה – אני מציעה שמפאת מיעוט חברי הצוות הנוכחים בישיבה, נסתפק כרגע בהצגת שאלות למנהל הכספים על המצב הכספי.
גילי – שואלת על מצבנו התזרימי.
גילי – עד כמה הצלחנו ליצור איזון בין תרומות הליבה לבין פרויקטים מיוחדים?
אורי – אנשי חברת גיוס הכספים “מינוף” יצרו איזון טוב בין התרומות. אבל הפרויקט הארצי (בניגוד לפרויקט המקומי) נמצא כבר שנתיים בגירעון.
ליה – באשר לחשיבה במונחי פרויקטים, אני מבינה שהקרנות עוברות היום לממן ארגונים באמצעות פרויקטים, אף על פי כן, הייתי שמחה שלא נגביל את עצמנו לתכנון פרויקטים. לארגון יש משימות שהוא לא צריך לוותר עליהן בכל פעם שקרן מסיימת את התקצוב ל”פרויקט”. גם החשיבה התקציבית שלנו צריכה להתנהל קודם כל על פי צרכי ומטרות הארגון כפי שאנחנו מגדירים אותם.
דניאל – אני מציע לשים דגש חזק יותר על תורמים שעוסקים בדמוקרטיה, ולא רק זכויות אדם.
דניאל מזכיר שיחה שממנה עלה שיש היום נטייה לתרום לארגונים שעוסקים בתקשורת חופשית ודמוקרטיה, ומתקיים דיון על האפשרויות לקבל תרומות בתחומים האלה.
נירית – היתרון העיקרי בחשיבה במונחי פרויקטים, מלבד העובדה שכך הקרנות פועלות היום, הוא שזה מעודד את הארגון להתחדש, להגדיר יעדים ולבחון את עצמנו על סמך העמידה בהם. אם ניקח לדוגמא את המדד החברתי – אנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם הוא עדיין אפקטיבי במודל הנוכחי שלו? אילו שינויים הוא כבר הצליח לחולל, ואיך מתקדמים מהמציאות שהוא יצר אל השלב הבא? זו דוגמה אחת לצורך לשכלל את הכלים שלנו. החשיבה הפרויקטלית מאפשרת לנו לשאול את השאלות הקשות, ולהשתפר.
יפתח – ככל שמצב הדמוקרטיה בישראל מידרדר, בעיני העולם, אנחנו ניכנס לשדה הראייה של הקרנות הגדולות שעוסקות בדמוקרטיה, ועד היום השקיעו בעיקר בדמוקרטיות מקרטעות כמו מדינות מזרח אירופה, מרכז אסיה וכדומה.
דניאל – אנחנו ארגון שעוסק ביצירת מערכים דמוקרטיים, ולא השקענו עד כה בגיוס בכיוון הזה. אני רואה בהקשר זה שני ערוצים עיקריים: (1) לחכות לארגונים שמשקיעים בפרויקטים כאלה; (2) לחפש את ה”כסף הגדול”. צלצול בפעמוני האזעקה של הדמוקרטיה המתפוררת יהיה יעיל יותר מהבטחה להשיג צדק חברתי.
ליה – אנחנו לא באנו לעשייה הזאת במטרה להמשיך לקיים אותה. התכלית של הקמת הארגון היא לא להמשיך להתקיים. הכסף הוא אמצעי. אשר לקידום דמוקרטיה: אנשי הקרנות, כידוע, מתכנסים פעם בשנה ומחליטים מה יהיו הנושאים שלהם באותו רגע; אבל סדר היום שלהם משתנה ואפשר להשפיע עליו. אנחנו צריכים להיות יוזמים יותר, לפנות בעצמנו לקרנות, להסביר להם על הדחיפות שבמאבק לשימור הדמוקרטיה. לעשות את החיבור לבחירת טראמפ: כולם מבינים כיום שיש סכנה לדמוקרטיה כאשר ציבורים שלמים מנוכרים כלפי המערכת.
גילי – לגבי פנייה יזומה לקרנות, הדרך לעשות את זה היא לא כפי שתיארת. צריך לארגן פגישות אישיות. אבל אי-אפשר לגשת לפגישות כאלה ללא תיאוריה של שינוי – “אם נעשה דבר אחד אזי יקרה דבר אחר”.
נירית – חשוב להזכיר שאין לנו שומנים. אי אפשר להניח שפשוט נצליח לעשות את אותו היקף של פעילות בתקציב מקוצץ, ולכן למשל יתכן שפרויקט המדד צריך חשיבה מחדש.
ליה ויפתח – אבל יש לנו הרבה פעילויות לא-אפקטיביות שאפשר לקצץ.
יפתח – מתאר פרויקט מסוים שלדעתו לא היה אפקטיבי וגזל הרבה עבודה.
נירית – יש בעייתיות בהתייחסות קונקרטית לפרויקט שעשויה להישמע כמו ביקורת של חבר צוות אחד על חבר צוות אחר, כאשר לא כולם נוכחים. דיון מסוג זה ראוי לקיים כשכל חברי הצוות מחויבים להשתתף, ולא רק עם אלו מביניהם שהגיעו לישיבת הוועד.
מתנהל דיון על הלגיטימיות של עיסוק ביקורתי בפעולות העמותה בנוכחות העובדים.
אחר כך הדיון עובר לשאלה התיאורטית אם יש תועלת בגיבוש “תיאוריה של שינוי” לארגון חברתי כמונו. דניאל טוען שבמציאות הפוליטית המורכבת אין דרך לבסס דינמיקה סיבתית של השפעת הארגון על המציאות. גילי טוענת שאפשר.
נירית – נותנת דוגמאות להיבטים של הפעילות שלנו שאנחנו יכולים למדוד את הצלחתם ולשנות בהתאם ליעדים. למשל, אם אנחנו רוצים להגיע לכמה שיותר פעילים והמציאות היא שמספר המתנדבים שאנחנו יכולים להפעיל הוא מוגבל, אפשר להחליט על מתן עדיפות לפעילים חדשים על פני ותיקים, גם במחיר שבו הפעילים הקיימים יפנו את מקומם לטובת חדשים.
ליה – הייתי שמחה לשמוע, כמה שיותר מהר, מה דעתכם על העמדה שהבעתי, שאנחנו לא יכולים בחודשים הקרובים לבצע שינויים משמעותיים במשרות. התקציב כרגע מאושרר עד סוף אפריל, כיוון שהארכנו את אישור התקציב בחודש בלבד בישיבה הקודמת. לדעתי יש מקום להודיע לעובדים שבשלושת החודשים הקרובים לא יהיו שינויים במשרות.
נירית – האם במקרה של שינוי בנסיבות, למשל הודעה על ביטול מוחלט של התרומות של אחד התורמים הגדולים, לא תרצי אפשרות לסגת מהבטחה כזאת לגבי הודעה לעובדים?
ליה – אולי לא חשבתי על העניין עד הסוף. אני מציעה שנודיע שהתקציב מאושר ללא שינויים לשלושת החודשים הקרובים, והעובדים יבינו מעצמם. במהלך הכנס – למשל במאי – נצטרך להיכנס לדיונים רציניים בשאלה איזו פעילות חשוב לנו לעשות בעתיד.
דניאל – מצטרף לדברים.
ליה – אני אנסח שתי הצעות החלטה להצבעה אלקטרונית. האחת על מועד האסיפה הכללית הקרובה, והאחרת על אישור התקציב לשלושה חודשים. כמו כן, קבענו לקיים שיחת עומק בנוכחות חברי הוועד והצוות, ופעילים מרכזיים נוספים.
תמה הישיבה.
