נוכחים: אריה לוי, יוסי עמרם, יוסי בר, שלי גוטפריד, רנין בדיר-מונא, שלי גוטפריד, דניאל דור, ליה נירגד, בעז רקוץ', יורי נחושתן, נירית מוסקוביץ', תני גולדשטיין, עלינא גרין.
ריכוז החלטות
1. ליה נירגד תהיה יו"ר הוועד המנהל
2. הוועד המנהל דוחה את תכנית העבודה שהגישה המנכ"ל
היכרות קצרה
בחירות לתפקידים בוועד המנהל: ליה נירגד מציגה את מועמדותה לתפקיד היו"ר ונבחרת פה אחד. אין מועמדים לתפקיד המזכיר/ה, והוסכם לבדוק אם מינוי מזכיר/ה מחויב מבחינה משפטית.
ליה – תקציר הפרקים הקודמים: בסוף כהונתו הסכים הוועד המנהל הקודם ש לאור המצב התקציבי יש צורך לארגן מחדש את כל מתכונת העבודה של המשמר, בהיקף מצומצם בהרבה.
נירית – מבקשת לעדכן שמאז התקבלה התרומה שחיכינו לה, שהיתה בסכום גדול יותר מכפי שהערכנו, ולכן די יהיה בקיצוץ של שלושת רבעי המשרה, ולא צריך לקצץ משרה שלמה כפי שהמליץ עד כה מנהל הכספים. מפנה לדו"חות שנשלחו לוועד מראש.
ליה – הערה: בעבר הקפדנו על רזרבה לשלושה חודשים. בתרחישים השונים שהצגת לקיצוץ נשאר רק חודש רזרבה.
אריה – יש צפי לתרומות עד סוף השנה?
נירית – מובטחים לתחילת 2018 כ-280,000 שקל לפרויקט שפועל כרגע, והחצי השני של מענק ייעודי לפרויקט המקומי. אנחנו מעריכים שנקבל תרומות גם משתי קרנות נוספות שתומכות בנו זה מספר שנים, אף כי אין ודאות מלאה בעניין זה. אנחנו מחכים גם לתשובה מקרן נוספת על מענק משמעותי אולם הוא אינו מיועד למימון הפעילות הקיימת אלא להפקת חומרי הדרכה לפעילים, כך שצפוי גידול בצד ההכנסות אבל יידרש גם גידול בצד ההוצאות. כמו כן מחכים לתשובה מקרן נוספת עבור פרויקט נושאי למעקב בכנסת. בינתיים רק הוגשה בקשה בשלב הראשון.
יורי – כמה נחסוך אם נוותר על משרה מלאה?
נירית – קצת יותר.
יורי – מה נקודת ההכרעה להמשך, לגבי פברואר? מתי נדע מה המצב?
תני –עוד לפני התוכנית שנירית תפרוש, אני מציע לתת סקירה על מצב הפעילות של המשמר. יכול להיות שתגיעו ממנה למסקנה, שלא בטוח שקיצוץ משרה יזיק בהכרח.
ליה – רק לפני זה, מבקשת מנירית לענות ליורי.
נירית –מקרן אחת נקבל תשובה באוגוסט, מקרן אחרת התשובה תתקבל בנובמבר, קרנות אחרות שהזכרתי לא ציינו את מועד התשובה הסופית ויש מענקים שנדע אם יתקבלו לשנת 2018 רק אחרי תחילת השנה. בחלק מהמענקים, התשלום יועבר רק אחרי שכבר נוציא את הכסף, ולשם כך נחוצה רזרבה.
ליה – כלומר על רוב הדברים לא תהיה תשובה לפני אישור תקציב 2018, ובכל מקרה הכסף לא יגיע לפני כן.
תני – יש לנו נכס מרכזי, ששווה יותר מכל התרומות שלנו יחד, גם כלכלית בוודאי ערכית. הנכס הזה הולך ונשחק, הוא בבלאי רציני. הפעילות שלנו נבנתה במודל 2011 ואנחנו מתקבעים מהרבה בחינות על רוטינות מאז. הדבר המרכזי הוא המדד החברתי, גדולתו ברורה אבל הוא בשחיקה מהירה, ובמקביל דורש השקעה גדולה מאוד של הצוות. יש הסכמה מוחלטת שלכל היותר – אם בכלל – צריך להוציא מדד אחד בשנה. נושא המשקיפים (המוניטורינג) נשחק גם הוא. מצד שני, בגלל אופי הארגון, צצות כל הזמן יוזמות מהשטח שיכולות להביא עוד אנרגיה ועוד תרומות. מזכיר שהמטרה המקורית לא היתה פעילות בכנסת אלא פעילות מול גופים הוניים ושלטוניים. הניסוי המקומי מוכיח את עצמו, הוא מממן את עצמו, משפיע, מפיח רוח חיים, נותן הדים תקשורתיים. יש בקנה רעיונות לעוד פעילויות כאלה – למשל, גבייה מנהלית. למשל הרעיון שהבאתי לפני שנה וחצי, של משמר המניות. אלה רק דוגמאות – הכיוון צריך להיות לא להתקבע על הרוטינה בכנסת. וכל פעילות חדשה יכולה להביא מתנדבים, תרומות, הדסטארט – כרגע הכול נתקע בצוואר הבקבוק של המדד ושל המוניטורינג בכנסת, שנותן פחות ופחות תשואה. אני בעד שנעבור לפרויקטים יותר קטנים מהכנסת, תחומים בזמן, וכך יכולים להשתנות גם האופי וגם המבנה של הצוות.
יורי – המשמר המקומי מקבל חשיפה תקשורתית גם בארצי?
תני – יש, אבל לא צריך לזלזל בתקשורת המקומית.
יוסי עמרם – התנגדתי למשמר המניות כי יכול להיות שזה לא אפשרי לנו מבחינה משפטית כעמותה. אם מישהו יבוא ויביא דבר שלא יפגע בנו לפי חוק העמותות, קדימה.
רנין – רוצה להגיד משהו על התוצרים שהיו עד עכשיו: אתם מתרחקים מאיפה שהכול התחיל. האם זאת כל המטרה, או שיש רעיונות מוכנים וידועים לאן הולכים?
נירית – (סוקרת את התהליכים שהובילו לכתיבת מתווה העבודה שהוגש לוועד המנהל: גרסה ראשונית הוגשה לוועד המנהל הקודם, עוד לפני הבחירות, באפריל 2017. בעקבות זאת קיימנו דיון שכלל את הצוות, הוועד המנהל, וכן פעילים מרכזיים. מהדיון הזה אספתי תובנות נוספות ובהמשך קיימתי עוד התייעצויות עם חברי הצוות, שביטאו גם הם צורך עז ברענון מתווה העבודה. העיקרון המרכזי בהצעה החדשה היא להשתחרר משגרת המעקב הרוטיני אחר הכנסת, ולעבור למתכונת עבודה פרוייקטלית, עם יעדים מוגדרים, עם מתנדבים שיגויסו ספציפית לטובת מהלך נתון (בין אם מבין המתנדבים הקיימים ובין אם מקרב החדשים), עם תקופה מוגדרת מראש לפעילות (תקופה שיכולה לנוע בין חודשיים-שלושה לשנה ושנתיים) ועם יעדים ברורים לכל פרויקט שכזה.
יורי – איך את מודדת אפקטיביות?
נירית – תמיד הגדרנו שאנחנו שואפים להשפיע בשני אפיקים: הראשון – השפעה על חקיקה ומדיניות, והשני – השפעה על הפעילים שיקחו חלק בעשייה שלנו, "להרגיש את המערכות הדמוקרטיות דרך הרגליים". כשבונים פעילות במתכונת פרוייקטלית, הדבר הזה מאפשר לנו לנוע בין הקטבים, ולבנות פרויקטים מגוונים בהקשר זה: החל מפרויקטים שאפתניים מאד מבחינת ההשפעה שברצוננו לקדם, שנבחר להם את הפעילים המעולים ביותר, לצד פרויקטים שההשפעה שלהם לא תהיה בהכרח דרמטית אבל ערכם הגדול יהיה בהשפעה החינוכית שלהם על הפעילים.
תני – מדגיש שיש ירידה בהשפעה בכנסת, גם הכיוון של החקיקה משתנה (במובנים החברתיים הקונקרטיים הוא משתנה לכיוון חיובי); ועדת שרים שולטת במידה שמחלישה את הכנסת ולכן גם את השפעתנו. ח"כים כבר יודעים איך להתנהל כדי לצאת טוב במדד.
יוסי עמרים – ואתה לא שם לב שאנחנו לא נמצאים בכנסת כמו פעם? פעם היינו רבים בינינו מי יהיה שם, היום אין אף אחד.
תני – הא בהא תליה.
דני – לא. יש דברים שלא עובדים, יכולות שהשגנו מתפוררות, אפשר להציג את הניתוח שלכם [נירית ותני] כהשערה, אבל אפשר להגיד שאנחנו פשוט לא עושים את העבודה כמו שצריך.
תני – הפעילים לא באים כי הם מרגישים שאנחנו לא אפקטיביים.
נירית – הביקורת על האפקטיביות של פעילותנו בכנסת היא עניין שאני שומעת מיומי הראשון במשמר. לדעתי, חלק משמעותי מהעניין הוא מתכונת הפעילות שלנו: הפרישה הרחבה מדי, לוח הזמנים הקצר (יודעים על דיונים בהתאם למועדי הפרסום, כלומר, בהתראה של כמה ימים מראש), ובכלל, מתכונת עבודה שקולעת אותנו לעמדה מגיבה ולא יוזמת. לכן המתווה המוצע כולל הגדרה ברורה של יעדים לפעילות. לצד זה, לדרוש מהמתנדבים להתחייב להיקף פעילות מסוים, כפי שיוגדר.
יוסי בר – דרישת שעות התנדבות מאנשים מבריחה אנשים.
נירית – היא מבטיחה לך שתעבוד עם אנשים שיכולים להתחייב.
יורי – איך כל זה מתארגן עם התקציב? את מתכוונת למטה רזה וריכוזי מאמץ זמניים?
נירית – הגדרות התפקיד ישתנו. באופן קונקרטי מציעה להוריד רבע משרה ממשרת רכז הניו-מדיה, ואת שתי משרות התוכן – כנסת ומחקר – להמיר לתפקידים מקבילים, של ריכוז פרויקטים, באופן שמאפשר גמישות. בנוסף, סבורה שיש לוותר על המדד החברתי כפי שהוא. המדד גוזל כ- 60%-70% מזמן העבודה של רכזת המחקר, ולהערכתי לא נצליח לגייס עבורו מימון ייעודי. אם נפתח מדד חדש או שנטמיע רענון משמעותי, יש יותר סיכוי שנצליח לגייס כסף. יש לי גם ביקורת על תוכן המדד, וגם ללא שאלת המימון אני מעוניינת לשנותו.
עלינא – בעקבות שיחות עם מתנדבים: המדד פחות עובד. קשה עם השטחיות של הפירושים. אנשים מרגישים יותר העמקה אבל פחות השפעה. אין לנו מה לתת בכנסת.
יורי – שני הכיוונים לא משתלבים: צריך שידוד מערכות, אבל לחשוב ולהתמקד בנקודת המבט התקציבית. המקומי מצוין, וגם מי שמוביל את זה.
בעז – כמה נקודות. מסכים שצריך לצמצם פעילות בכנסת. העבודה של המתנדבים דורשת דמי רצינות. המדד איבד רלוונטיות. חזרה ל-one stop shop במסמך של נירית.
שלי – צריך חשיבה מחדש, כולל העברה של המדד למדד שנתי, כולל שת"פ עם האקדמיה, סטודנטים יכולים להשתתף בהפקת המדד תמורת ניקוד. ומה עם קואליציות?
יוסי עמרם – אני נגד ביטול המדד. בעד שינויים. שיהיה פשוט יותר, ולא ישקיעו בזה כל כך הרבה עבודה. לגבי המתנדבים, צריך להשקיע בהם. אין מתנדבים חדשים.
יוסי בר – עבודה עם מתנדבים במקומי קשה מאוד. דרישה להתחייבות לשעות תבריח אותם. הפחנו באנשים תקווה. כמו שאמר לי נהג מונית מקומי, "המשמר עזבו את ה… האלה בכנסת, והתחילו לטפל ב… הזה שלנו." הכנסת נותנת מוניטין. [אחד מחברי הכנסת] אמר לי אישית: הנוכחות שלנו משמעותית לדיון. המשקיפים שיושבים ורושמים משפיעים. הפחד הגדול שלי הוא שיידבק אלינו תיוג כארגון פוליטי.
רנין – גם אני חושבת שלא צריך לוותר על המדד אלא לשנות אותו. ורוצה לשאול: מה יהיה תפקיד הרכזים בתמונה החדשה? ואיך יגיעו מתנדבים?
ליה– אני לא רואה איך מוותרים על נכסים בלי שבדקנו איך משפרים אותם. אפשר להגיד שהכלים לא פועלים, אבל אפשר גם לשאול אם הם מופעלים כמו שצריך. אי אפשר רק להתפרק מכל הנכסים שלנו.
אריה – אפשר לצמצם עומס על הצוות. מתנדב יכול לעשות את הרישום לוועדות וכו'. אפשר לייעל. בהצעה החדשה נראה לי הכי קשה שאלת בחירת הפרויקטים.
ליה – אסור לנטוש את הכנסת.
דני – יש כאן שני ממדים. האחד, שינויים שחיצוניים למשמר (מצב הכנסת, סוגי החקיקה, המדד שנהיה שגור מטבע הדברים). הפן השני קשור בנו: בנינו כלים ומרגע מסוים מידת היעילות שלנו בעבודה איתם ומידת היכולת שלנו להתאים את עצמנו בזמן אמת לא עבדו, הפונקציונליות שלנו כארגון פחתה מאוד. להתמודד עם זה על ידי כך שנעזוב דברים שכבר השגנו, לחכות ולראות אם יש פרויקטים שמתנדבים רוצים לעשות, וכל זה בלי תיאום עם שאלת התקציב – אני לא מבין איך החלקים מתחברים. יש לי בעיה עם ההצעה הזאת. מה שיוסר בר אמר, שבלי הכוח בכנסת לא היה כוח במקומי, זה בדיוק הרעיון שאי אפשר לבדוק כל פעם נקודתית דבר אחד: יש הצטברות של נכסים, ומשתמשים בכולם כדי להתקדם הלאה. נטישה של הכנסת והמדד וניחושים ספורדיים מה לעשות לפי הרצונות של מתנדבים, בעיני זה למכור את הבית במחיר הפסד. מה שצריך זה שיפוץ. אני לא אומר שאי אפשר לשנות, צריך לשנות הרבה דברים, אבל אני לא רואה כיוון בתוכנית שהוצעה לנו.
תני – בחצי השנה האחרונה המשמר המקומי עשה פי כמה יותר ממה שעשה המשמר בכנסת. את זה אני יודע. זאת אומרת, שמשהו במשמר או בכנסת דפוק – האם זה בגלל חוסר יעילות של הפעילות בכנסת? לא יודע? תחשבו על זה אתם.
דני – גם אם לאורך תקופה מסוימת פרויקט א' עושה יותר מב', זה לא אומר שצריך להיפטר מב'. אולי הם נבנים זה על זה.
נירית (משיבה לכל סבב השאלות וההערות)– קודם כל, בתשובה לשאלות על המדד החברתי והמעקב אחרי הכנסת – אני לא אומרת שהם חסרי ערך לחלוטין, אבל במציאות של משאבים מוגבלים אנחנו צריכים לבחור. המדד גוזל 60-70% של משרת תוכן, ובעיני, זה לא מצדיק את עצמו. צריך לזכור שהמדד פועל ללא מימון ייעודי.
יוסי עמרם – צריך לחפש. זה התפקיד של ההנהלה.
נירית – תורמים אוהבים לממן דבר חדש, בין אם מדובר בקרנות ובין אם מדובר במימון המון. המדד כמו שהוא לא שווה את הזמן והעבודה המושקעים בו. תנו דעתכם על כך שגם אם יוחלט להוציא מדד רק פעם בשנה ולא פעמיים – כמעט ולא תהיה לכך השפעה על היקף העבודה.
ליה – לא מדויק. אפשר לצמצם במספר החוקים.
נירית – אני אישית חושבת שהמדד שהכי חשוב לפתח הוא בכלל מדד אחר, שיתמקד בח"כים שמשוחררים ממשמעת קואליציונית, הן כחלק מהמאבק שלנו למען כנסת חזקה אל מול הממשלה והן מכיוון שאחת הבעיות הגדולות של הדמוקרטיה שלנו היא חולשת האופוזיציה, אבל זה מצריך חשיבה מחדש ופיתוח, ואני רוצה שהמדד הזה יצא לפועל כשיהיה לנו מימון ייעודי עבורו. כל זמן שהמדד החברתי הוא פעילות קיימת ומוכרת, לא נצליח לגייס לו כסף.
אשר לסוגי הפרויקטים – הרעיונות שהצגתי פה עוד לא בשלים. הצגתי אותם במטרה להמחיש לכם את הכיוונים שאפשר ללכת אליהם. הצוות התחיל בפיתוח רעיונות, אבל לא ראיתי טעם לעשות עיבוד משמעותי נוסף לפני שיש אישור עקרוני מטעם הוועד המנהל ללכת בכיוון הזה, ולאחר שהוועד המנהל יאשר, ארצה שתהיו שותפים לפיתוח. העבודה הפרוייקטלית אין משמעה ויתור על הכנסת או על המעקב אחר ועדת השרים וכו', אלא שנעשה זאת בקונטקסט הרבה יותר ממוקד. במענה לשאלה של שלי – בטח שיהיו שיתופי פעולה, בהתאם לנושאים. זה משהו שתמיד דחפתי אליו ותמיד יש בו ערך עבורנו. נמשיך לנסות להשפיע על מדיניות ונמשיך לבוא לכנסת, וכשנגיע לכנסת עם מטרות ממוקדות, אחרי שהספקנו כבר להעמיק בנושא – נהיה הרבה יותר אפקטיביים.
[במענה לשאלה בעניין] – יצרנו קשר עם לובי 99 בנושא הזירה המקומית, בינתיים זה לא הבשיל לכדי שיתוף פעולה, אבל הכוונה היא לעמוד בקשר באופן שיאפשר לבחון את האפשרות לשתף פעולה בעתיד.
בעיני, הפעילות במתכונת החדשה שומרת על האופי שלנו כארגון ומתבססת על הידע והניסיון הארגוני הקיים כדי להפיק ממנו יותר. לגבי המדד החברתי, יש כמובן עמדות שונות בעניין. העמדה שלי היא שיש אבדן אמון בכלי הזה. גם רכזת המחקר מתוסכלת מהצורך לרדוף אחרי המצביעים והדבר הזה מבטא חוסר אמון של המתנדבים בכלי הזה.
[במענה להערה של דני] – לא דובר על פעילות ספורדית רק לפי רצונות המתנדבים, אבל הרצון של המתנדבים בוודאי ישפיע, זו המהות שלנו כארגון מתנדבים. התחלנו לגלגל רעיונות בצוות, אם תאשרו את המתווה נמשיך בפיתוח, ואז נוכל לאסוף רעיונות גם מן הציבור.
שלי – לגבי הכתבת היקף פעילות מתנדבים, ושנית לגבי הטוויטר – אולי הנוכחות בכנסת יכולה להיות דיגיטלית, שאנשים יצפו מהבית בערוץ הכנסת ויצייצו.
תני – לנוכחות בכנסת יש ערך.
בעז – עדיף לפגוש ח"כים בבית קפה ולהתקיל אותם בשאלה מאשר לצפות בטלוויזיה.
ליה – לאור השעה מבקשת לסיים את החלק הזה. שמענו את הדברים והגבנו עליהם. נחוצה לנו עכשיו שיחת עומק פנימית של הוועד, כדי להבין איך להתקדם.
הפסקה.
הישיבה מתחדשת בנוכחות חברי ועד בלבד.
מתקיים דיון על התוכנית שהציגה נירית.
מתקבלת החלטה לדחות את התוכנית המוצעת, משום שאינה עונה על ציפיות הוועד לגבי אופי פעילותו של המשמר, אינה דואגת לשימור נכסים ארגוניים כגון המדד והנוכחות העקבית בכנסת, אין בה מספיק קונקרטיזציה ואין בה מענה מספיק למצב התקציבי.
