הדיווחים מדיוני הכנסת נאספים בידי מתנדבי ומתנדבות המשמר החברתי ומתפרסמים בעריכת מתנדבים מתחום העריכה
תאריך הדיון: 13-11-17
בעת ההמתנה, הנוכחים מפטפטים, שואלים "מה קורה?", והתשובה – "הקרקס ממשיך״.
מיקי לוי מעלה את נושא עובדי הכנסת. מתברר שבניגוד למה שסוכם, 10 משרות לאיתור חיצוני, המנכ״ל מוציא מכרזים נוספים מעבר למסוכם. לוי מבקש לאשרר רק 10 משרות. גפני מאשר שכך יהיה. מיקי לוי מעלה נושא נוסף, הוא מתלונן על תהליך הוצאת הדרכונים בתשלום. הוא טוען כי המתנה של 5 שבועות היא שערורייה וכי קיים תעריף גבוה יותר למי שגנבו לו את הדרכון. לוי מבקש לקיים דיון דחוף. גפני מבקש חומר ומציין כי זה אכן נראה לא בסדר.
ים המלח – מיקי רוזנטל מוחה על הדחייה, דיון אחרון התקיים בפברואר 2017.
יואל נווה ראש הצוות לבדיקת הזיכיון לעסוק במכלול הנושאים עקב סיום הזיכיון ב-2030, אומר כי הם נמצאים בשלבים של המלצות, זה לא רשמי כי עדיין אין הסכמה בין חברי הצוות.
מיקי – בוועדת ששינסקי אושר לקבל סיכום ב-2015 והמלצות, ואתם עדיין יושבים. יואל נווה מסביר כי נקודת המפנה היא 2020, שכן עד למועד זה על הממשלה לאשר כל השקעה. אם המכרז היה מפורסם היום והיה זוכה מישהו אחר, התמריצים היו נעלמים וזה עלול היה לגרום נזק.
לכן זו אופציה לפרסם מכרז היום. מיקי מקשה ואומר כי אם יוציאו מכרז או אופציה להארכת הזיכיון ישנם שני נושאים שמעיבים על התחרות במכרז: ראשית, זכות הסירוב של בעל הזיכיון הנוכחי (יכול לחכות לתוצאות ואז להחליט). מיקי אומר כי לממשלה יש הזכות לבטל זכות סירוב . גפני שואל האם הצוות דן באפשרויות אחרות. גפני מקשה, האם יש מחשבה לבטל את זכות הסירוב. יואל נווה מסכים שזה נושא חשוב וצריך בהחלט לשקול. גפני שואל אם תהיה המלצה או לא, יואל מתחמק ומציג נכונות להציג עמדה בכל האספקטים. בכל מקרה, המלצה תמיד תגרור חילוקי דעות של כל מיני צדדים. צריך לדאוג לתמריצים לקראת סיום הזיכיון. העובדה שקיימים פערי מידע בין המשתתפים ובין הזכיין הנוכחי, עלולה לפגוע בתחרות.
דב חנין שואל אם שוקלים אפשרות אפס, להחזיר למדינה. יואל נווה אומר כי הם נמצאים בתהליך כתיבת הדוח וכי הוא מניח שמסקנות ביניים יגיעו בתוך חודשיים. מיקי טוען שקיים הליך מסודר וכי יש לפרסם את המסקנות לעיון הציבור לפני העברתן לממשלה. גפני ממליץ ליואל שההמלצות יועברו לוועדה ולציבור. זאב ברל ומשרד הכלכלה שותפים בצוות, גם המשרד להגנת הסביבה חבר בוועדת הזיכיון. גפני מצר על כך שהמשרד להגנת הסביבה אינו מגיב ואומר כי הדבר נראה מוזר. גפני, בתוקף תפקידו כיו״ר, יקים ועדת משנה. מיקי מביע דעה ואומר כי ייתכן שצריך לחוקק חוק, אחרת התוצאה תהיה הארכת הזיכיון.
ישנה זיקה עמוקה בין הקציר למכרז ובין האחים עופר. מיקי מציג מצגת וקושר בין הקציר למכרז הצפוי. תהליך הקציר, בקצב של 600 מ״ר ב 4 חודשים, ימשך יותר מ-30 שנה (80 קמ״ר). אין תשתית חשמל ל-5 מחפרים. כי"ל הורידה מחיר למדינה כי היא לא תבצע. אף חברה אחרת לא תשתתף במכרז בתנאים אלו. כל זה אומר שהמכרז תפור.
דב חנין ממליץ להקים ועדת משנה וצופה אסון סביבתי. לדעתו מתעסקים עם שודדי ים (הוא אינו מציין את השם עופר). המצב הוא שכולם מפסידים חוץ מכי״ל. הרצוי והנכון והפשוט הוא להחזיר את הזיכיון למדינה. העובדים מוחזקים כבני ערובה. מיכל בירן מ"המחנה הציוני" גם מבקשת ועדת משנה ואומרת כי ועדת הכספים מוכרחה לקחת חלק בתהליך. חיים ילין אומר כי הוא בעד שקיפות וכי משאב שהמדינה נתנה, צריך לחזור בחזרה למדינה. ילין טוען כי בעצם אנו מנצלים אותו את הנכס לרעה.
נציג כי״ל, סמנכ״ל קשרי חוץ אומר כי הם ממתינים למסקנות הצוות. בנושא הקציר, טען, קיימים אי דיוקים, וזה בלשון המעטה, סיפקנו נתונים בכתב. גפני אומר, היה לנו את ים המלח ונתנו אותו לכי״ל, יש תהיות בנוגע לנזק שגרמתם. גפני המשיך, אני מפרגן לכם, עשיתם הרבה כסף, אך ועדת הכספים לא תאפשר מכרז זכות. מוסיף כי כי"ל תצטרך להשתתף בתהליך. נציג כי״ל מזמין אותם לים המלח לסיור להבנת יתר.
גפני מבקש נתונים. מיקי רוזנטל תוקף. החשב מיכאל רוזין טוען כי הקציר הוא פרויקט לאומי וכי חלק מהמספרים לא היו מדויקים. גפני חוזר ומבקש את הנתונים בלי להתחמק. סמוטריץ׳ מברך על העיסוק ב-2030 , אומר כי כי"ל פיתחה וכי צריך לבחון את העניין ולא להציג תמונה חד ממדית.
