הדיווחים מדיוני הכנסת נאספים בידי מתנדבי ומתנדבות המשמר החברתי ומתפרסמים בעריכת מתנדבים מתחום העריכה
היועצת המשפטית של הוועדה תיארה מספר הצעות לשינוי בנוסח בסעיף הדן בסוכנים. התפתח דיון ארוך כאשר לחלק מהשינויים הועלו התנגדויות של בעלי עניין. החוק מורכב למדי וייתכן צורך בדיונים רבים בהמשך. ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), יו"ר הועדה עזב מיד אחרי תחילת הדיון וח"כ טלי פלוסקוב (כולנו) ניהלה את הדיון במקומו. יוזמת החוק ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) לא נכחה בדיון.
ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) רצה להגדיר גם את הפלסטינים מהשטחים כתיירי מרפא, אך ח"כ אלאלוף דחה את ההצעה על הסף.
ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) ביקש להבטיח שהרגולציה תשמור שהישראלים לא ייפגעו.
ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): מבקש חוק אחר לגמרי, כי הצעה הנוכחית לא פותרת בעיות קיימות. המטרה העיקרית של החוק היא להבטיח טיפול בחולים הישראלים, אך המנגנון המוצע הוא מנגנון מסחרי – מצד אחד אומרים שצריך לחזק את הרפואה הציבורית, אבל מצד שני מקדמים חוק שמקדם רפואה פרטית לתושבי חוץ. רפואה ציבורית משתמשת בכסף כדי לספק בריאות. רפואה פרטית משתמשת בבריאות כדי לייצר כסף. הצעת החוק הנוכחית מרחיבה את תיירות המרפא ולא מסדירה אותו.
נציגת משרד הבריאות הסבירה את דרישת המשרד לרישום סוכנים העוסקים בתיווך בתיירות מרפא, ואת ההחרגה של חברות העוסקות בפרסום ותיווך באינטרנט וכן סוכנים שהם תושבי חוץ או חברות הרשומות בחו"ל.
סוכני תיירות מרפא: יש כ 20,000 תיירי מרפא, בשיא בשנת 2013 היו 60,000. קיימות כ-60 חברות שעוסקות בתיירות מרפא. יש לפקח כדי למנוע מצב בו עוסקים בתחום "חאפרים" שלא מטפלים בנושא במקצועיות הדרושה, אך אי אפשר לפקח על חברות זרות.
נציג הרופאים הפרטיים מבקש לצמצם את תיירות מרפא לבתי חולים פרטיים בלבד ולהוציא אותה לחלוטין מבתי חולים ציבוריים.
באופן כללי, הדיון לא נוהל ביעילות. דוברים שונים חזרו מספר פעמים על אותם הטיעונים וכן התפתחו לעתים מספר שיחות במקביל בין משתתפים שונים, מה שיצר בוועדה אווירה כללית של חוסר סדר.
