הדיווחים מדיוני הכנסת נאספים בידי מתנדבי ומתנדבות המשמר החברתי ומתפרסמים בעריכת מתנדבים מתחום העריכה
איתן כבל פותח- מטרת הדיון היא לצאת עם תובנות ברורות והבנה לאן אנו הולכים עם הסיפור הזה.
נורית קורן- הסרטון מציג התנהגות אלימה מצד הפקחים כלפי נוסע. בעקבות הסרטון נסעתי לרכבת ובדקתי את עניין ההתנהלות. רכישת הכרטיסים איננה עניין נגיש. הדבר החשוב ביותר הוא הברוטליות של הפקחים, יש למנוע זאת.
רחל עזריה- ישנן שתי שיטות בעניין- אחת היא לנסות להיות קשוחים יותר למרות שפעמים רבות ישנם מקרי אי הבנה של תיירים וכו'. הפקחים כיום מגיעים רק להעניש, אך אין אנשים שנמצאים בכדי לעזור ללקוחות לשלם. צריך שיהיה מקל וגזר. יש להסב פקחים לאנשי סיוע, ייתן גם ללקוחות תחושה יותר טובה.
יעקב פרי- הרכבת הקלה עובדת בצורה טובה, אך יש לטפל בברוטליות. יש להוריד את רמת התשלום של הקנס וזה המפתח לטיפול בבעיה.
עיסוואי פריג'- עניין הרכבת הקלה הוא חדש במדינת ישראל. הקנסות אינם פרופורציונליים. לרכבת הקלה יש תפקיד חברתי ולא רק כלכלי.
יעקב אשר- האם ניתן להפעיל מנגנון של הפעלת אזהרות? רישום אזהרה ללא הפעלת ענישה. כך ניתן לעשות הפרדה בין ענישה של אזרחים תמימים לבין סדרתיים.
עמותת צחו"ר- הוגשה תביעה ייצוגית בנושא. כ-90% מהדוחות שהוגשו לא היו מוצדקים, כיוון שהאזרחים לא ניסו לרמות. עד כמה צריך להיות אגרסיביים בכדי להתריע? הפקחים אינם עובדי חברת סיטי פס, הם עובדי קבלן והכשרתם היא בסיסית.
איתן כבל- לא בטוח שהעסקה ישירה תהווה פתרון, כיוון שקיים מתח בגלל שהחברה נזקקת לאכיפה כדי לאמוד הכנסה ולהחזיק את הרישיון.
דודו כשרים, פקח לשעבר- עבדתי בין השנים 2012-2015. בהכשרת התפקיד קיבלנו הנחיה לחלק דוחות בכל תחנה. אם לא עודכן כרטיס ישר לחלק דו"ח. בשעות העומס גם לא ניתן להגיע טכנית לתקף את הכרטיס. לא כל אופציות התשלום גם קיימות עבור הנוסעים.
זאביק אבינר, מנהל רשתות חברתיות בירושלים- מגיעות אליי עשרות תלונות בנושאים הללו. הנהלת סיטי רואה את המציאות בשחור-לבן ומניחה שהאזרחים גנבים. ישנם מאות מקרים. אנשים בעלי חופשי-חודשי שאין להם סיבה לגנוב והייתה תקלה במכונה ומשלמים קנס. לסיטי פס אין אינטרס חברתי, היא חברה עסקית שהאזרחים לא מעניינים אותה.
דוד זוהר- אין 80 אלף גנבים בחמש השנים האחרונות, אזרחים פוחדים לנסוע בסיטי פס. אין גוף בישראל שמתקבלות עליו כל כך הרבה תלונות. חברת סיטי פס לא הסכימה להפחית את הדוחות.
מוקד 15 דוחות- יש עידוד דוחות על ידי סיטי פס. במוקד הפקחים מחמיאים על סגירה של 100 דוחות במשמרת. מכונות רכישת הכרטיסים בעייתיות והחברה איננה מוכנה להחליפן, אנשים עומדים בתור לשלם ומפסידים רכבות.
המרכז לעיוור- קושי בנגישות ברכבת הקלה. הכלי איננו נגיש לעיוורים. עיוור לא יכול להשתמש במכונת התשלום. הוא צריך לתקף את כרטיסו או לרכוש כרטיס עבור בנו. ההכרזה על תיקוף הכרטיס דורסת את הכריזה על הכניסה לתחנה ואדם עיוור אינו מסוגל להבין שהגיע לתחנה.
המועצה הישראלית לצרכנות- לקבוע דירוג קנסות ופעם הראשונה התראה.
חברת דן-אנחנו מתמודדים עם כניסות מדלת אחוריות של 980 אלף נוסעים בחודש ומקיימים מודל של אזהרות. חולקו כ500 דוחות בשנה אחת.
מנכ"ל סיטי פס- מכונות הכרטוס- תלוי במדינה. גובה הקנס- היחס בשאר העולם גבוה מאשר בישראל. מתן שירות – הבקרים אמונים על נתינת שירות. אנו מקיימים סקרים של שביעות רצון והוצאות גבוהות. בנוסף קיימת גם בקרה מטעם המדינה ובה גם התוצאות חיוביות. אנו חלוצים בתחום המערכות הפתוחות.
איתן כבל- סיכום הדיון, עונה לסיטי פס- לא תיתכן רמת ההתנערות מכל טענה. רמת קנסות לא הגיונית. אנו נתאם פגישה ונעבור דבר דבר ונמצא פתרונות. חייב להיות עוד פתרון מלבד תיקוף. הנתונים שהצגתם לא מתכתבים עם המציאות. שלט מעודד קנסות הוא רוח מפקד שמטרתה לפגוע באזרחים. נקודת המוצא בשיח כזה היא שהאנשים גנבים ויש להעמידם במקום. יש לייצר כלי מדידים וברורים לדבר.
